שבת

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

מצות תוספת שבת
מצוה להוסיף מחול על הקודש, דהיינו לפרוש ממלאכה זמן מועט [אפילו שתי דקות] קודם השקיעה, ובזה עושה את אותו זמן קודש כאילו הוא שבת. ובלאו הכי יש להזהר שלא לעשות מלאכה עד השקיעה ממש, כדי שלא יכשל בחשש חילול שבת חס ושלום. (שבת א רסד) 
לבנות ספרד שאינן מקבלות שבת בהדלקה כנ''ל, ראוי שאחר שתוודא האשה שהבית מוכן לשבת, תאמר: ''הריני מקבלת שבת''. ומכל מקום, גם אם לא אמרה כן, עצם הדבר שאינה עושה מלאכה, נחשב לה למצות תוספת שבת. (שבת א רסד) 
טוב להתחיל תפילת מנחה בבית הכנסת כ-25 דקות לפני השקיעה, כדי שיספיקו הציבור לומר קבלת שבת [בואי כלה ומזמור שיר ליום השבת] קודם השקיעה. ואם רואה שהזמן מצומצם ולא יספיקו, טוב שיאמר בפיו או בלבו קודם השקיעה: ''הריני מקבל שבת''. ואמנם, גם אם לא אמר כן בפירוש, עצם הדבר שאינו עושה מלאכה זמן מועט קודם השקיעה, מקיים מצות תוספת שבת. (שבת א רסו, רצד, שלג. ח''א תשצ, תתב) 

 

זמן תוספת שבת
הזמן שממנו אפשר להתחיל לקבל תוספת שבת, הוא ''פלג המנחה'' [כשעה ורבע לפני צאת הכוכבים, וכנ''ל]. ואם אמר מזמן זה: ''הריני מקבל שבת'' צריך לפרוש ממלאכה. אבל קודם זמן זה, אין אמירתו כלום. (סימן רסג ס''ד. שבת א רסד) 

 

מלאכה לאחר תוספת שבת
המקבל שבת מוקדם ביחידות, דהיינו שאמר ''הריני מקבל שבת'', והוצרך לעשיית מלאכה [לצורך מצוה או טרדה ודוחק], אם זו מלאכה האסורה מדרבנן, ככיבוי אור, רשאי בעצמו לעשותה[חתם סופר ועוד, וכמבואר להלן. (שבת א קצ)]. אבל אם זו מלאכה האסורה מהתורה, ואין מי שיעשהָ, רשאי לעשות התרה על שקיבל שבת מוקדם [על ידי שלושה אנשים שעדיין לא קבלו שבת, ויאמרו לו ג' פעמים: ''מותר לך, ואין כאן קבלת שבת''], ואז יוכל לעשותה. אולם אם קיבל שבת בציבור, דהיינו שענה ''ברוך ה' המבורך לעולם ועד'', אינו יכול לעשות התרה, ואינו יכול לעשות אפילו מלאכה האסורה מדרבנן. (א קכד, קכה. שבת ה שפח) ועיין להלן בדין מלאכה בזמן ''בין השמשות''. 
המקבל שבת מוקדם אפילו בציבור, אין אשתו ובני ביתו נגררים אחריו ומותרים בעשיית מלאכה. וכן אשה שקיבלה שבת מוקדם, אין בעלה נגרר אחריה. על כן, המתפלל ערבית מוקדם, מותר לו לבקש מבני ביתו שיעשו לו מלאכה, כל שלא קיבלו עדיין את השבת. (שבת א רפח. סימן רסג ס''י) 

 

מנחה לאחר ברכו או לאחר תוספת שבת
הבא להתפלל מנחה ושמע ''ברכו'' ממנין שמתפללים ערבית של שבת מוקדם, לא יענה עמהם. ואם ענה, על כרחו קיבל שבת עם הציבור והפסיד תפילת מנחה, [ואף אם יתנה שאינו מקבל שבת בעניית ברכו, לא יועיל לו.] ועליו להתפלל ערבית עם הציבור, ויתפלל שתי תפילות עמידה, אחת לערבית ואחת לתשלומים של מנחה שהפסיד. אבל המקבל תוספת שבת ביחידות [כגון שאמר ''הריני מקבל שבת''], לא הפסיד מנחה. [וכל זה בשבת, אבל בחול, לכתחילה יענה ''ברכו'' קודם שהתפלל מנחה.] (שבת א רצה) 
אם התעכבו הציבור ולא היה מנין עד השקיעה, יתפללו מנחה אף לאחר השקיעה. ולא הפסידו מצות תוספת מחול על הקודש, כי עצם זה שפרשו ממלאכה קודם השקיעה, נחשב להם תוספת מחול על הקודש, וכנ''ל. (יביע אומר ח''ז לד. שבת א רסו. ח''א תשצ) 

 

אכילה ושתיה לאחר תוספת שבת
המקבל שבת מבעוד יום ביחיד והוא צמא או רעב, רשאי לשתות או לאכול משהו עד צאת הכוכבים. אבל אם קיבל שבת בציבור בעניית ברכו, לא ישתה עד שיקדש. (שבת א קצ, רכא. ח''ג שיז)