"משהו בתוכי ידע שההריון הזה זקוק לתפילות": סיפור ישועה מדהים בזכות התפילות מדי יום

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

סיפורים על ישועות שנעשות בזכות התפילות ואמירת התהילים על ידי מוקד תהילים ארצי נשמעים פעמים רבות.

פגשנו את א', שסיפרה לנו כיצד בזכות התפילות נולדה לה בת בריאה ברוך ה', ממש לפני חודשיים.

כך היא מספרת:

"מוקד תהילים התקשרו אליי כי אני נמצאת בקבוצות של הלכה יומית, לא הכרתי אותם לפני כן. המוקדנית סיפרה לי שהם מתפללים בכל יום לרפואה ולכל הישועות עבור אנשים שצריכים, וביקשה שאגיד לה שמות להתפלל עליהם שמות אם אני צריכה. "אבקש מהרב להתפלל עלייך", אמרה.

"באותה  תקופה הייתי ממש בשבועות הראשונים של ההריון. ביקשתי ממנה שיתפללו שההריון יהיה תקין וללא ייסורים כי בעבר היה לנו סיפור קשה עם ההריון הראשון שהיה לנו".

לא' ולבעלה יש ברוך ה' חמישה ילדים בריאים לפני ההריון הנוכחי, וגם תחילת ההריון הזה לא בישר על דבר מה שאמור להיות שונה.

"המוקדנית שאלה אותי אם זה הריון ראשון ואמרתי שלא. מהשאלות שלה ראיתי שהיא לא הבינה למה אני חוששת מההריון. היא שאלה אם יש משהו חריג בבדיקות ואמרתי שהכל בנתיים בסדר", ממשיכה לספר א'. "היא לקחה את השם שלי ואמרה שיתפללו כל יום, מסרתי גם את השמות של יתר הילדים, ומדי פעם היא התקשרה לשאול מה שלומנו".

אלא, שמעט זמן לאחר אותה שיחה הגיע הא' לבדיקות שגרתיות, שהתגלו כלא תקינות:

"במהלך ההריון השקיפות העורפית והחלבון עוברי היה תקינים, אבל בסקירת מערכות מוקדמת - הרופא היה ממש מודאג מהבדיקה. זה היה סביב שבוע 16, בשליש הראשון של ההריון. הוא ראה כל מיני ממצאים של כליות קטנות, מעי אקוגני, שקיפות עורפית גדולה והמון בצקות. הוא שלח אותנו להמשך מעקב ביחידת אולטרסאונד בבית חולים".

את נלחצת ברגע הזה?

"ניסיתי להישאר מאופקת, אבל התפרקתי. אני זוכרת את עצמי נכנסת לשירותים ובוכה".

כי זה אומר שההריון יכול ליפול?

"ריבוי מומים אומר לרוב שיש תסמונת", מסביר א' ואז משתפת אותנו בקושי שהיה בהריון הראשון.

"בעבר, בהריון הראשון שלנו, היתה לנו ילדה חולה. במהלך ההריון ידענו שיש לה מום בלב, וכשהיא נולדה גילינו עוד הרבה מומים וזה התווסף לתסמונת, והיא נפטרה לאחר שמונה חודשים בניתוח לב. זו היה החוויה הראשונית עם ההריון. לאחר מכן ברוך ה' היו הריונות תקינים וילדים בריאים, ברוך ה' הכל היה בסדר. ההריון הזה, האחרון, פתאום החזיר אותי אחורה.

"קבענו תור לאולטרסאונד ובדיוק התחילה המלחמה, היינו צריכים לנסוע לקפלן. גם שם ראו כל מיני ממצאים: רגליים קטנות וקצרות שלא מתאימות לשבוע של ההריון, בעיות בידיים ובעוד איברים... כל פעם הוסיפו לנו עוד ממצאים מדאיגים.

"ככה עשינו כל חודש וחצי אולטרסטונד במשך 3 פעמים, והאחרון היה בשבוע 32. שם אמרו לנו שהתינוקת ממש ממש קטנה, אחוזון 1 בגודל, וצריכים לבדוק מה משפיע על זה. רצו שאתאשפז ואולי יקדימו את הלידה".

באורח ניסי ופלאי הבעיות החלו להיעלם בזו אחר זו:

"לאט לאט, הוסר החשש, הממצאים המדאיגים הלכו ונעלמו", אומרת א' בהתרגשות. "אמרו לי - המעי והכליות מתאימים לגודל העובר והמערכות לאט לאט הסתדרו, ורק נותר שהתינוקת היתה קטנה.

"סירבנו להתאפז, הלכנו קרוב לבית לבית חולים סורוקה וגם שם רצו לאשפז אותנו, ומשהו בתוכי אמר לי לא להתאשפז. המשכנו במעקב לראות שהשוליה נותנת לעובר כל מה שצריך, ובשבוע 37 היא נולדה בניתוח כי היו לה הפרעות קצב בלב - דבר שהסתדר אחרי הלידה, במשקל של כמעט 2 וחצי ק"ג".

היום, כאמור, התינוקת המתוקה בת חודשיים. "היינו בחששות ובחרדות וברוך ה' נולדה תינוקת בריאה", מחייכת א'.

את מייחסת את הכל לתפילות?

"לגמרי. בדיוק כשהתקשרו אליי ממוקד תהילים וסיפרתי להם את הסיפור, גיסתי גם היתה בהריון ופתאום לא היה דופק וכמה שבועות לפני כן היא חיטפה וירוס. אני לא יודעת אם זה קשור, אבל גם לי היה אותו, ואולי זה גרם לחלק מהדברים האלה. וירוס יכול לגרום לעובר למות ברחם. אז אני אומרת - אני לא יודעת איזה סבל נחסך מאתינו בזכות התפילות האלו. אני רואה פה קצת חלק מהתמונה ופה קצת חלק מהתמונה, ולאט לאט הקב"ה משלים לי את הפאזל שהיה פה נס גדול, אין ספק".

משהו בך הרגיש שצריך את התפילות האלו? אם המוקדנית לא היתה מתקשרת אליך מלכתחילה?

"אני מניחה שלא הייתי עושה כלום. אבל אני זוכרת שתוך כדי שאני מדברת איתה והיא שואלת אותי, הדמעות צפו לי בעיניים ואני לא ידעתי למה. כנראה תחושה מוקדמת שההריון הזה זקוק לתפילות, אפילו בלי שום בדיקה עדיין שאומרת את זה, משהו בתוכי ידע".

מה את חושבת על מוקד תהילים ארצי ועל הפעילות שלו?

"הם אנשים ממש צדיקים. במשך כל ההריון כל כמה חודשים התקשרו לדרוש בשלומי, התפללו עליי כל יום מתוך דאגה אמיתי, עם רצון לעזור ולשמוע בשורות טובות".