המסמך האבוד שנחשף במרתפי מוסקבה: כתב היד הנדיר של הרשב"ם התגלה

בתוך מרחביה העצומים של הספרייה הממלכתית במוסקבה, מקום ששימש במשך עשרות שנים כבית קברות שקט לאוצרות רוח שנגזלו בתקופות אפלות, נחשף לאחרונה ממצא מרעיש המשיב לחיים פרק אבוד בתולדות הפרשנות היהודית.

החוקר ישראל דוביצקי, שעסק במיפוי וניתוח של 'אוסף גינצבורג', הצליח לזהות שם, בתוך ערימות הארכיון כתב יד נדיר ובעל חשיבות עליונה, שזהותו נותרה לוטה בערפל במשך דורות. מדובר בפירוש לתורה מאת רבי שמואל בן מאיר, הידוע בכינויו הרשב"ם.

הרשב"ם היה דמות מופת מתקופת הראשונים בצרפת ונכדו של רש"י ונודע בסגנונו הפרשני הצלול, אשר העמיד במרכז את פשט הכתובים תוך הקפדה יתרה על דיוקי דקדוק ותחביר, גישה שהובילה אותו לא פעם למחלוקות גלויות עם תורתו של סבו הגדול.

המסמך שנחשף אינו רק כתב יד עתיק, אלא כלי עבודה היסטורי בעל משמעות דרמטית לקהילה המחקרית, המוכר תחת הכותרת "כתב יד מס' 103" מן הסמינר היהודי התאולוגי בברסלאו. במאה ה-19 שימש טקסט זה כבסיס המרכזי שעליו נשענה המהדורה המודפסת הראשונה של פירוש הרשב"ם, שראתה אור בשנת תרמ"א. לאחר אותה הדפסה אבדו עקבותיו של כתב היד, והוא הוגדר על ידי החוקרים כחומר שאבד לבלי שוב.

כעת מתברר כי בתום מלחמת העולם השנייה, בתוך טלטלות ההיסטוריה, הגיע המסמך לשטחי ברית המועצות ונטמע בארכיוניה. החוקרים מעריכים כי הסיווג השגוי שלו כפירוש רש"י, שנמשך עשורים, נבע מהעובדה שדף השער היה חסר ושהטקסט התחיל בעיצומו של ספר בראשית, עובדה שמנעה את זיהויו הנכון עד לימים אלו.

רבה הראשי של רוסיה, הגאון רבי בערל לאזאר, התייחס למשמעות הרוחנית של הגילוי ואמר :

"דווקא בדור יתום כמו שלנו, רואים לפתע שמתגלים אורות כאלה, אור שמוסיף להבנת התורה ושנותן לנו כוח לחיות עם התורה, תורת חיים ותורת אור שנותנים לנו אור בחיים. לא אלמן ישראל, מלמעלה נותנים לנו אור מיוחד כדי לעודד אותנו ולתת לנו כוח להמשיך לפעול ולהפיץ את התורה בכל מקום ולכל יהודי".

הבשורה על אודות האוצר שנמצא הכתה גלים והובילה להתעניינות רבה בקרב מוסדות תורניים ואנשי אקדמיה. הרב ברוך גורין, יו"ר המוזיאון היהודי במוסקבה וראש הוצאת הספרים לחיים, שיתף בתחושותיו:

"אנו עוקבים בציפייה ובסקרנות כדי לבחון את הממצאים מקרוב. כל אות מדברי רבותינו הראשונים שרואה אור היא סיבה להתרגשות, ואנו ממתינים לפרטים המלאים מהחוקר כדי להבין את גודל האוצר שנפל בחלקנו".

גילוי זה שב וממחיש כי חרף כל התהפוכות והמרתפים החשוכים שבהם הוסתרו נכסי העם היהודי, דבר התורה נותר נצחי, ממשיך להדהד בדורות הבאים ומוכיח כי כוחה של הרוח היהודית מסוגל לפרוץ גם את החומות השמורות ביותר.