גדולי רבנינו הקפידו על מצווה זו

באו להתייעץ על כך עם הרב צדקה, ואמר להם, כי יש חיוב להודיעו מיד כדי שיאמר קדיש וזה חשוב לנשמה, וכדי לחזקו ולעודדו לעשות כן הבטיח להם כי הוא עצמו יבוא כל יום אליו לברכו בברכת תנחומין. עשו הבנים כדבריו ואף שטען שקשה לו אך כשסיפרו לו על הבטחת הרב צדקה, קיבל עליו את הדין. ואכן התאמץ הרב צדקה בשארית כוחותיו לקיים הבטחתו, ולמרות חולשתו הרבה הלך בכל יום מה'שבעה', לבית האבל כדי לנחמו. (וזאת ליהודה )

מצוה לנחם את האבל ולהפיג צערו בדברי נחמה ועידוד ! 
 

נלמד מהפסוק: "ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלוקים את יצחק בנו" (פרק כה-יא) ואמרו חז"ל: ויברך אלוקים את יצחק - מכאן שהקב"ה ניחם אבלים, אף אתה נחם אבלים. ופירש רש"י: ויברך - ניחמו על אביו וברכו ברכת אבלים" (סוטה יד.) 

הגרא"א דסלר זצ"ל ביאר את הנוסח המקובל שאומרים לפני האבל: "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים", כי באמת אין בטבע האדם להתנחם, וגם כשירבו לפניו דברי תנחומין לא יועיל כלל. אלא מתנה היא ממנו יתברך שהוא בעצמו הולך ומנחם האבלים. הוא עושה נס לכל אבל ואבל אשר שם בו סממני רפואה אלו שהם התנחומין, ובזה מרפא אותו מן סבל האבילות. 
 

מסופר על הגאון  מוילנא זצ"ל שהיתה לו בת צדקנית ונפטרה באופן פתאומי בגיל צעיר סמוך לחופתה, והגאון מוילנא  קיבל עליו את הדין באהבה וקרא עליה את הפסוק (משלי יג-כג) "יש נספה בלא משפט" וביאר שלפעמים לא מגיע לאדם עונש מות לפי עוונותיו ומ"מ הקב"ה לוקח צעירים מן העולם כדי להזכיר לנו יום המות, ועי"ז בכל עת יהיו בגדינו לבנים ונזכור שעל הכל יביא אלוקים למשפט. 

ולאחר זמן נתגלתה אמו של הגר"א בחלומו ואמרה לו שאילו היה יודע את גודל השכר שיקבל עבור מה שקיבל את הדין בשמחה היה רוקד משמחה יותר מהשמחה שהיה שמח בחופתה.
 

בספר "חוט שני" הובא: כשנפטרה בתו הגדולה של הגאון רבי ניסים קרליץ זצ"ל (הרבנית רוזנברג ע"ה) קבלו ההורים את הדין באהבה וכשקמה הרבנית מה'שבעה' אמרה: "אינני מבינה את אלו  שאינם מאמינים בהשגחת השי"ת, איך הם מחזיקים מעמד כשבאה עליהם צרה. אצלנו הכל פשוט וברור. אנחנו יודעים שהעולם לא שלנו. הילדים שה' נותן לנו זו זכות לנו לגדלם ולחנכם, והם ילדים של ה' והשם מנהיג את העולם ואנו סומכים עליו שעושה רק טוב. אך אלה במה הם מחזיקים ותופסים כשמגיע להם צער כזה?! 

ומספרים על הרבנית קרליץ ע"ה אמו של רבי ניסים, שעברה פעם ברחוב וראתה מודעת אבל שהיה כתוב בה בתוך הדברים "יגון קודר" ואמרה כי "יהודי אף פעם אינו נמצא במצב של יגון קודר. יהודי חי באמונה פשוטה שהכל לטובה".
 

סיפר הגרש"ש לוין זצ"ל: בשכונתינו נפטרה ילדה ממשפחה ידועה. האב היה שבור עד מאד ולא הצליח לקבל תנחומין על סילוקה של בתו בשיא פריחתה. עליתי לבית גיסי הרב  אלישיב זצ"ל וסיפרתי לו על כאבו הנורא של האב שממאן להתנחם והתחננתי בפניו שיבוא לנחמו שמא בזה ינוחם (וזאת אף שהרב אלישיב כבר לא הלך אף לשמחות של בני משפחה הקרובים ולמה שיבוא לנחם למי שאינו מכיר כלל). הפטיר הרב אלישיב, שאם אכן כך שבהגעתו יפיג מעט מצערו של האב, יעשה כן. הוא מיד יצא לניחום האבלים. האב בראותו את הרב אלישיב, נדהם ולא האמין למראה עיניו. הוא נותר שם דקות ארוכות, וכשקם בירך בחום ברכת תנחומין ויצא מהבית. ואכן למחרת שמעתי מבני המשפחה, עד כמה ביקורו המפתיע של הרב אלישיב הצליח להפיג את צערו הנורא דרך אבות של האב השכול.  (איש לרעהו) 

בערב ראש חודש הקרוב נערוך תיקון נפטרים מיוחד ע"י רבני מוקד תהילים ארצי.
הזדמנות נפלאה לסייע לעילוי נשמות יקיריכם. 
לפרטים והצטרפות הקליקו >>