שורד השבי שלא היה מוכן לפגוע בחיילים: "אמרתי להם: אז תירו לי בראש"

"הם אמרו לי: עומר, כשחיילים מגיעים לבית הזה – אתה מפוצץ. ככה. אמרתי להם: לא. ואז הם אמרו לי: 'אתה לא תעשה את זה – אנחנו נירה לך בראש'. אמרתי להם: אז תירו לי בראש".

כך מספר בראיון מיוחד שורד השבי עומר שם טוב בתוכנית "עובדה". הוא אומר זאת על נסיונם של המחבלים ששבו אותו לגרום לו לעשות פיגוע כנגד חייילים.

שם טוב כמובן סירב, אף שידע בפירוש שהדבר עלול לעלות במחיר חייו.

אמו אמרה בוועדת החינוך של הכנסת:

"עומר חזר הביתה אחרי 505 ימים בעזה, וכל יום שהוא בבית זה נס. עומר התפלל לבורא עולם שיוציא אותו מהמנהרה. שעתיים לאחר מכן הגיעו שוביו והוציאו אותו החוצה".

אמנם השובים רצו להחזירו למחרת בבוקר לאותה מנהרה, אך היא הופגזה בלילה שבה לא היה בה, וכך ניצלו חייו.

הוריו סיפרו:

"הוא הוכנס לתא מאוד קטן, בו הוא לא יכול אפילו לעמוד או לפרוש ידיים. מתחת לאדמה, בלי חשמל. נתנו לו פנס קטן, ומדי פעם הסוללה הייתה נגמרת והוא היה נשאר בעלטה מוחלטת. בהתחלה נתנו לו פיתות, אבל באיזשהו שלב הוא קיבל רק ביסקוויטים. המים שקיבל היו מלוחים, לא ראויים לשתייה. זה היה מאוד קשה. בכמה הימים האחרונים היה לו קשה מאוד להחזיק נפשית ופיזית".

גם דפנה אליקים, שורדת השבי בת ה-16, סיפרה עדות קשה בתוכנית Teen Spirit:

"אחד המחבלים היה נוגע בי כל הזמן, הוא אמר שישחררו את כולם ואני אשאר איתו כדי שיוכל להתחתן איתי. התעקש ללוות אותי למקלחת, לא נתתי לו".

עומר ונקרט, שורד שבי אף הוא, סיפר באותו הכנס:

"צחקנו בדרך למסיבה ש'באסה אם יהיו רקטות', וזה באמת קרה. ברחנו לרכב, התחבאנו – וכמה דקות אחרי זה כבר הייתי מתחת לאדמה. הקושי הכי גדול שלי היה הצפיפות, שלא יכולתי לעמוד או לקפוץ. ביום ההולדת שלי הרביצו לי - רק התפללתי שבשנה הבאה לא ירביצו".

עוד הוא הוסיף:

"כשחזרתי, הופתעתי לגלות כמה אנשים עבדו כל רגע בשביל להחזיר אותנו. זה הרגיע אותי, בניגוד למה שסיפרו לי שם, שאף אחד לא רוצה אותנו. זה לא עניין של ימין או שמאל", אמר. "זה עניין של בני אדם. חמאס הוא ארגון אכזר, שלא מעוניין כבר בשחרור פלסטין - אלא רק בהריגת העם שלנו".