דברו איתנו
מגזין תהילים

למה להם יש ולי אין? ארבע מילים של דוד המלך שמשנות הכול

מה כתב דוד דווקא כשהיה במדבר ובצער, ולמה זה מחזק עד היום


18/11/26 | ח' כסלו התשפ"ז
למה להם יש ולי אין? ארבע מילים של דוד המלך שמשנות הכול

מי שכתב "לא אחסר" היה במדבר, בלי מים ובלי נוחות. ומה שהוא ספר שם יכול לשנות את המבט שלכם על מה שחסר לכם

אתם מכירים את ההרגשה הזאת. לשכן מהקומה למטה קנו אופניים. לחברה בכיתה יש נעליים חדשות. ואתם עומדים בצד, מסתכלים, וחושבים: למה להם יש ולי אין? המחשבה הזאת מוכרת כמעט לכל אחד מאיתנו, בכל גיל, גם אם היום היא מתלבשת על דברים אחרים לגמרי. פעם אלה אופניים ונעליים, ואחר כך זה בית, פרנסה, שקט, או פשוט מישהו שיבין אותנו.

דוד המלך כתב במזמור כ"ג ארבע מילים מפתיעות ומחזקות כאחת:

ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר

למה מפתיעות? כי ייתכן שתחשבו לעצמכם: דוד המלך מדבר כמלך שמחליט על הכול, והוא חי בארמון פאר. אולי הוא בכלל לא יודע איך מרגיש מי שאין לו? זו מחשבה טבעית, ואי אפשר להאשים אף אחד שחשב אותה. קל להאמין שמי שיש לו הכול יכול להרשות לעצמו להגיד "לא אחסר". אבל כדאי לעצור רגע ולבדוק מתי המילים האלה נכתבו.

רש"י מפרש: "במדבר הזה שאני הולך בו, בטוח אני שלא אחסר כלום". כלומר, דוד המלך חיבר את המזמור כשהוא במדבר! ומדבר הוא מקום לא פשוט. חסרים בו מים, חם ביום וקר מאוד בלילה. אם מישהו היה אמור להרגיש שחסר לו, זה האדם שנמצא שם. ודווקא שם, באמצע המחסור, דוד בטוח שה' לא יחסיר ממנו דבר. הפער הזה בין המקום לבין המשפט הוא הלב של כל העניין, ומי שמכיר את המזמור מרגיש אותו בכל פעם מחדש.

ולא רק במדבר. מיום לידתו ועד יום מותו סבל דוד צער וייסורים. במדרש מסופר שכשהיה ילד, כל אחיו גרו יחד בבית לחם, ורק הוא נחשב בעיניהם זר ונוכרי, על לא עוול בכפו. תנסו לדמיין את זה לרגע: משפחה שלמה יושבת יחד, וילד אחד נשאר בחוץ. ואי אפשר שלא לחשוב כמה קשה מצב כזה, כשהאנשים הקרובים ביותר הם אלה שמרחיקים.

והסיפור לא נגמר שם. גם האנשים היושבים בשער דיברו על מוצאו המואבי, אף שלפי ההלכה הכול היה בסדר. הכאב גדל כאשר אנשים ריקים כתבו עליו שירים שביזו אותו. כך שאם יש מישהו שהיה לו סיבה טובה לשאול "למה להם יש ולי אין", זה דוד. ולמרות זאת, הוא בחר לפתוח את המזמור במילים שאומרות שלא חסר לו.

ומה עשה דוד?

הוא שמר על קשר עמוק עם הקדוש ברוך הוא, נאחז בו, ושפך את ליבו במזמורי התהילים שחיבר. זה בדיוק מה שאנחנו רואים במזמור כ"ג:

גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע, כִּי אַתָּה עִמָּדִי

במילים פשוטות: גם כשאני הולך בתוך הצרות, אינני חושש, כי אני יודע שאתה, בורא עולם, איתי. שימו לב שדוד לא כותב שהצרות נעלמו. הוא לא מתכחש למדבר ולא מעמיד פנים שהכול בסדר. הוא כותב שהוא הולך בתוכן, ושיש לו מישהו לצדו. ההבדל הזה גדול מאוד: אפשר לדעת שקשה ועדיין לא להרגיש לבד.

כולנו יודעים מה קרה אחר כך: דוד נמשח למלך על ישראל. אבל כדאי להיזהר מלקרוא את הסיפור כאילו הסוף הטוב הוא מה שהצדיק את האמונה. המזמור נכתב לפני שהכול הסתדר, ולכן הוא מדבר אלינו. מי שמחכה שהמצב ישתפר כדי להרגיש שלא חסר לו, עלול לחכות הרבה זמן. דוד בחר להרגיש את זה מוקדם יותר.

ועכשיו חזרו רגע להתחלה. דוד המלך שכתב "לא אחסר" הוא אותו דוד הילד שהיה לו הרבה פחות מכולם. והוא לא ספר מה יש לאחים שלו. הוא ספר מי איתו. הוא ספר אחד: את בורא עולם. זו הדרך שבה אפשר להבין את המשפט. מי שסופר מה יש לאחרים תמיד יישאר עם הרגשה של חסר, כי תמיד יימצא מישהו שיש לו עוד. אבל מי שסופר מי איתו, יכול לגלות שהחשבון נראה אחרת לגמרי.

מי שמכירים את מזמור כ"ג יודעים שהוא ממשיך הלאה מאותן ארבע מילים ראשונות, ומתאר גם דשא ומים שקטים:

בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי, עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי

אפשר לקרוא את זה כהמשך טבעי של מה שדוד התחיל. אחרי שהוא החליט להסתכל על מי שאיתו, הוא מתחיל לראות גם את מה שיש. זו פרשנות שלנו, לא משהו שנאמר במפורש, אבל היא נראית לנו קרובה ללב של המזמור. ההרגשה של חסר אינה נעלמת בבת אחת, אבל כשמתרגלים להסתכל לכיוון אחר, היא מפסיקה להיות הדבר היחיד שרואים.

ואולי זו בדיוק השאלה שכדאי לשאול את עצמנו בפעם הבאה שהעין בורחת אל מה שיש לאחרים: מי איתי עכשיו? לא מה חסר, ולא מי קיבל יותר, אלא מי נמצא לידי ברגע הזה. מי שמכירים את התחושה של בדידות יודעים שזו לא שאלה קטנה. ודווקא בגלל זה היא יכולה לשנות את היום. פרק תהילים אחד, בקול נמוך, באמצע יום רגיל, הוא לא פתרון קסם ואף אחד לא מבטיח תוצאה מסוימת. אבל הוא דרך לדבר עם מי שמקשיב, וזה בהחלט מקום להתחיל ממנו.

אז אם בפעם הבאה תרגישו "למה להם יש ולי אין", תיזכרו במזמור הזה. ואם קשה לכם, פתחו תהילים ודברו עם בורא עולם, בדיוק כמו שדוד עשה. אפשר תמיד להוסיף מילים בשפה שלכם, בדיבור חופשי, לקדוש ברוך הוא. ה' מקשיב, ורוצה לעזור.

אתם מוזמנים לומר היום את מזמור כ"ג, לאט, ולעצור על ארבע המילים הראשונות. ואם יש מישהו שאתם רוצים להתפלל עליו, או דבר שאתם מרגישים שחסר לכם, שתפו אותנו בשם לתפילה. נתפלל יחד, ונזכור שגם במדבר אפשר לא לחסר.

מגזין תהילים

למה להם יש ולי אין? ארבע מילים של דוד המלך שמשנות הכול

מגזין תהילים

מי חיבר את מעוז צור, ומה מסתתר בבתים שלו?

מגזין תהילים

כשניסיון רודף ניסיון: מאין שואבים כוח להמשיך?

מגזין תהילים

מה יעקב אבינו היה עושה בפקק של הבוקר?

מגזין תהילים

איך מתמידים באמירת תהילים גם ביום עמוס? חמישה צעדים קטנים

מגזין תהילים

מתפללים בלי לשים לב? 5 עקרונות של הפלא יועץ לתפילה מהלב

מגזין תהילים

הסולח והרופא: הקשר בין סליחה לרפואה בפרק ק"ג

מגזין תהילים

למה אומרים "בלי עין הרע"? מה מספרת הגמרא

מגזין תהילים

קריאה לפני תהילים: התפילה שאומרים לפני שפותחים את הספר

מגזין תהילים

מודה אני: המשפט הקצר שפותח את היום

מגזין תהילים

קוראים לה' בצרה: מה מלמד פרק קכ בתהילים

מגזין תהילים

למה מדליקים נרות שבת, ומה הקשר לשלום בית?

מגזין תהילים

כהרף עין: מה מסתתר מאחורי הביטוי על ישועת ה'

מגזין תהילים

יהי רצון לפני תהילים: התפילה הקצרה שפותחת את הפרקים

מגזין תהילים

למה חודש כסלו נקרא כך? השם שהגיע מבבל והפך לחלק מאיתנו

עוד מאמרי תוכן בנושא מגזין תהילים
X
  • © כל הזכויות שמורות