דברו איתנו
מגזין תהילים

למה אומרים "בלי עין הרע"? מה מספרת הגמרא

מה מלמדת הגמרא על עין הרע ועל המבט שלנו בטוב של אחרים


16/11/26 | ו' כסלו התשפ"ז
למה אומרים "בלי עין הרע"? מה מספרת הגמרא

מי מאיתנו לא אמר "בלי עין הרע" אחרי בשורה טובה? יש לביטוי שורשים בדברי חז"ל, ובהם גם שיעור על המבט שלנו בטוב של אחרים

מישהו מספר שהילד קיבל תעודה מצוינת, שעסק חדש נפתח בהצלחה, או שבבית יש שמחה גדולה. ובלי לחשוב פעמיים, מגיעות המילים: "בלי עין הרע". כמעט כולנו אומרים את זה, ורבים מאיתנו גדלו על זה בבית. אבל מאיפה זה בא, ומה בעצם אנחנו מבקשים כשאומרים את זה?

כשמספרים בשבחו של ילד או מזכירים הצלחה כלשהי, נהוג להוסיף "בלי עין הרע". זה הרגע שבו אנחנו מבינים שטוב שנפל בחלקנו הוא דבר שכדאי לשמור עליו, ושלא מספיק רק לשמוח בו. הביטוי שגור בפינו, אבל מי שמחפש את שורשיו מגלה שהחשש מעין הרע נזכר בכמה מקומות בדברי חז"ל, ולא רק כמנהג שעבר מפה לאוזן.

כדאי לזכור שהמילים האלה אינן סתם מילת קישור. מי שאומר אותן מבין שהחיים טובים יותר כשמתייחסים בכובד ראש לברכה שיש בהם, ושלא כל דבר צריך להיאמר בקול רם ובגאווה. זה לא מכביד על הדיבור, אלא הופך אותו לחלק מהדרך שבה מספרים בשמחה, בענווה ובהכרת הטוב לקב"ה.

בואו נעבור יחד על כמה ממקומות אלה, ונראה מה הם מלמדים אותנו.

במסכת בבא מציעא מסופר שרב הלך לבית קברות וייחס לעין הרע את מותם של תשעים ותשעה מתוך מאה נפטרים (קז ע"ב). זה סיפור חריף, והוא מעיד על כך שחכמינו לא ראו בעין הרע עניין של מה בכך. גם במשנה באבות מופיעה אזהרה דומה: רבי יהושע מונה את "עין הרע" יחד עם הדברים ש"מוציאין את האדם מן העולם" (אבות ב, יא). כלומר, מדובר בעניין שחז"ל מתייחסים אליו ברצינות, ולא כאל אמונה תפלה שאפשר לדלג עליה.

ומכאן אפשר להבין למה מקפידים לומר את הביטוי. כשמספרים על טוב שיש לנו, אנחנו מבקשים שהטוב הזה יישמר ולא ייפגע. המילים "בלי עין הרע" הן בקשה קטנה ופשוטה שהטוב שזכינו לו יישאר עימנו, והן נאמרות בלב שמח ובענווה, ולא מתוך פחד.

יש כאן גם משהו נוסף. מי שמזכיר את הטוב שלו, כאילו אומר בשקט: "אני יודע שזה לא מובן מאליו". אנחנו לא מתפארים בהצלחה, אלא מודים עליה ומבקשים עליה רחמים. וזה בדיוק המקום שבו הביטוי הקטן הזה הופך ממנהג אוטומטי לרגע של כוונה.

ולכן, כשאומרים את הביטוי הזה בבית, ליד השולחן או בשיחת טלפון עם קרובים, כדאי לומר אותו לא כהרגל בלבד אלא ברגש. כך המילים הפשוטות האלה נעשות תפילה קצרה, שאינה דורשת ספר ואינה דורשת זמן, אך אפשר להרגיש בה את הקרבה לבורא עולם.

מה למדו חז"ל מהדגים שבים

אחד המקומות שבהם חז"ל עוסקים בהגנה מפני עין הרע הוא במסכת ברכות (כ ע"א). שם דורש רבי יוסי ברבי חנינא את הפסוק:

וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ

והגמרא מסבירה את הדרשה: "מה דגים שבים מים מכסין עליהם ואין עין הרע שולטת בהם, אף זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בהם".

תעצרו רגע ותדמיינו את התמונה. דגים בים שוחים להם, והמים מכסים עליהם. אף אחד לא רואה אותם, והם חיים בשקט. זו תמונה יפה של הגנה: הברכה שמתרבה בלי שהעין מביטה בה. אפשר ללמוד מכאן שיש ברכה שיפה לה שתיעשה בצניעות, בלי שיעמדו ויסתכלו עליה.

אנחנו לא יכולים לומר יותר ממה שכתוב, והדרשה הזאת נאמרת על זרעו של יוסף. אבל גם מי שאינו מזרע יוסף יכול להתבונן בה, ולשאול את עצמו: איפה בחיים שלי אני "מכסה" את הטוב במים, ואיפה אני מוציא אותו החוצה בלי צורך?

והגמרא ממשיכה ומוסיפה, בלשון "ואי בעית אימא", כלומר, ואם רצית, אמור: "עין שלא רצתה לזון ממה שאינו שלו – אין עין הרע שולטת בו". זו אמירה מעניינת, כי היא מעבירה את תשומת הלב מהמסתכל אל הנסתכל. מי שאינו חומד ואינו נהנה מהטוב של אחרים, אין עין הרע שולטת בו.

איך אנחנו מביטים בברכה של אחרים

עד כאן דיברנו על מי שמספר על הטוב שלו. אבל חכמינו מלמדים אותנו שיש גם צד שני, והוא אנחנו כשאנחנו מסתכלים. ומכאן עולה שאלה אישית וחדה: באיזו עין אנחנו מביטים בטוב שנפל בחלקו של אדם אחר?

זו שאלה שכל אחד מאיתנו מכיר מבפנים. שכנה שקנתה דירה גדולה. חברה שהילדים שלה מצליחים. קרוב משפחה שהעסק שלו פורח. יש עין שמסתכלת ושמחה בשביל האחר, ויש עין שמסתכלת וסופרת, משווה, ומרגישה חסרה. הגמרא בברכות, כשהיא מדברת על "עין שלא רצתה לזון ממה שאינו שלו", מזמינה אותנו לחשוב איזו עין אנחנו רוצים להיות.

ויש בזה גם שמחה גדולה. מי שמברך באמת את הזולת ומתמלא שמחה בהצלחתו, לא רק שאינו פוגע בו, אלא גם מנקה את הלב של עצמו. אפשר להתחיל בדבר קטן: כששומעים בשורה טובה על מישהו אחר, לומר בלב ובפה "ברוך ה', יהיה בקלות ובשמחה", ולא למהר להשוות.

כך אנחנו מחברים את שני הצדדים של הביטוי. מצד אחד, מי שמספר על הטוב שלו אומר "בלי עין הרע" ומבקש שהטוב יישמר. מצד שני, מי שמקשיב ושומע צריך לשים לב איזו עין יש לו, עין טובה ושמחה, או עין שחומדת וסופרת.

ונסיים בדבר פשוט. בפעם הבאה שתאמרו "בלי עין הרע", עצרו לרגע וכוונו בלב. אתם מבקשים על עצמכם, ואתם גם מזכירים לעצמכם להביט בטוב של אחרים בעין טובה. זו כוונה קטנה, אבל היא משנה את הרגע כולו.

ואם רוצים לחזק את השמירה על הטוב שבחיינו, אפשר לומר תהילים. הוא מלווה אותנו בשמחה ובצער, ומזכיר לנו שכל הטוב מאת ה'. בואו נקדיש כמה דקות ביום לתהילים, נודה על מה שיש, ונבקש שהברכה תישמר בבתינו ובבתי כל עם ישראל.

מגזין תהילים

למה אומרים "בלי עין הרע"? מה מספרת הגמרא

מגזין תהילים

קריאה לפני תהילים: התפילה שאומרים לפני שפותחים את הספר

מגזין תהילים

מודה אני: המשפט הקצר שפותח את היום

מגזין תהילים

קוראים לה' בצרה: מה מלמד פרק קכ בתהילים

מגזין תהילים

למה מדליקים נרות שבת, ומה הקשר לשלום בית?

מגזין תהילים

כהרף עין: מה מסתתר מאחורי הביטוי על ישועת ה'

מגזין תהילים

יהי רצון לפני תהילים: התפילה הקצרה שפותחת את הפרקים

מגזין תהילים

למה חודש כסלו נקרא כך? השם שהגיע מבבל והפך לחלק מאיתנו

מגזין תהילים

מה מסתתר מאחורי כל מילה בסידור שאנחנו אומרים?

מגזין תהילים

מזל קשת וחודש כסלו: הסוד שבין החושך לחץ שנורה

מגזין תהילים

אחרית הימים: מה התורה והנביאים באמת מספרים לנו?

מגזין תהילים

קשה לכם לפרגן? המשפט מהגמרא שמשנה את המבט

מגזין תהילים

מה מסתתר בשבע שורות של "אנא בכח" ומה הן מבקשות מאיתנו?

מגזין תהילים

למה דווקא כסלו הוא החודש של האור?

מגזין תהילים

התיקון הכללי של רבי נחמן: עשרת המזמורים ומעלתם

עוד מאמרי תוכן בנושא מגזין תהילים
X
  • © כל הזכויות שמורות