יענך ה' ביום צרה: התפילה שנאמרה לפני מלחמה

יש מזמור בתהילים שנאמר לפני מלחמה, ותוכנו מתאים במיוחד לשעת צרה. בואו נבין מה כתוב בו ולמה הוא כל כך קרוב ללב

כשהלב נחרד ואין לנו מושג מה יהיה מחר, אפשר לפתוח את תהילים בפרק כ'. הוא קצר, והוא נפתח במילים שמרגישים בהן כמו יד מושטת:

יַעַנְךָ יְהוָה בְּיוֹם צָרָה

זהו מזמור תפילה שנאמר לפני מלחמה, ככל הנראה עבור המלך. לכן מקובל לקשר אותו לשעת צרה ולכל מי שיוצא למערכה, כל אחד והמערכה שלו.

הרד"ק, מגדולי המפרשים, מבאר שהמשורר אמר את המזמור בעבור דוד בצאתו למלחמה. לפי דבריו, הפסוק "יענך ה' ביום צרה" נאמר על צרה במלחמה עם האויב. גם האבן עזרא מפרש את המילים "ביום צרה" כ"במלחמה". כלומר, כבר בפירושים הקדומים רואים במזמור תפילה שמלווה את היוצאים לקרב.

והמזמור לא עוסק רק בלוחמים. הוא מבקש מה' לענות, לשלוח עזר מקודש וציון, ולזכור את המנחות והעולות. כלומר, יש כאן בקשה שהעזרה תבוא ממקום הקדושה, מהמקום שבו מתקרבים אל ה'. ואז המזמור מביע ביטחון שה' יושיע את משיחו.

שימו לב לסדר: קודם באה הבקשה, ואחריה הביטחון. אפשר לראות בזה פרשנות לב, ולא יותר: מי שמבקש בכנות מגיע בסוף התפילה למקום רגוע יותר, מקום של אמון. הפרק עצמו מוביל אותנו בדרך הזאת, מהצרה אל הוודאות שה' שומע.

המילה "ישגבך" מקבלת אצל הרד"ק הסבר יפה: עזרה שבה אדם מתבצר כמגדל עז. זו תמונה שקל להזדהות איתה. אנחנו לא מבקשים שהצרה תיעלם בהינף יד, אלא שיהיה לנו מקום להתבצר בו כשהיא סביבנו.

מדרש מובא על הצירוף "ישגבך שם", והוא מזכיר את הפסוק על יעקב. לפי המדרש, מי שענה ליעקב יענה גם לבניו. יש בזה נחמה גדולה, כי כשאנחנו אומרים את הפסוק אנחנו לא לבד. אנחנו ממשיכים שרשרת של דורות שקראו ונענו.

גם הדברים רבה עוסק בפרק. הוא מביא משל על בן מלך שנענש בכבלים, ומשווה זאת לדוד ולישראל. מי שמכיר את התחושה של אדם שנקלע לצרה, ידע שהתיאור הזה נוגע במקום עמוק: גם מי ששייך למלך, ואפילו בן המלך, עלול למצוא את עצמו כבול ומצר. ובכל זאת הוא נשאר בן מלך, ואביו שומע את קולו. זו הקריאה שלנו מתוך ההשוואה, פרשנות ולא ציטוט מהמדרש, אבל היא מסבירה למה המילים האלה מחזקות אותנו.

אז למה מכנים את הפרק תפילה לשעת צרה ולצאת למערכה? כי הוא נאמר לפני מלחמה, כי המפרשים הקדומים קושרים אותו לקרב, וכי הוא מנסח במילים פשוטות את מה שכל אחד מאיתנו רוצה לומר ביום קשה: ה', ענה לנו.

הניגוד שבלב המזמור: רכב וסוסים מול שם ה'

במרכז הפרק עומד ניגוד חד. יש הבוטחים ברכב ובסוסים, כלומר בכוח ובציוד, ויש הקוראים בשם ה':

אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר

זה לא אומר לוותר על ההשתדלות. זה אומר איפה שמים את הלב. גם כשעושים את כל מה שאפשר, הביטחון האמיתי שלנו הוא בהקב"ה. ואולי בגלל זה המזמור קרוב כל כך לאנשים שחיים תחת לחץ: הוא מחזיר אותנו לשאלה הפשוטה, במי אנחנו נשענים.

בסוף הפרק חוזרת הבקשה בנוסח שהרד"ק קושר ישירות לקרב:

יְהוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ

הרד"ק כותב על המילים האלה שזהו שהיו אומרים וצועקים במלחמה. כך הפרק נפתח בבקשה "יענך ביום צרה" ונגמר ב"יעננו ביום קראנו", ובין שני הפסוקים עובר המעבר מ"אתה" ל"אנחנו". מתפילה על אדם אחד לתפילה של כולנו.

בחוויה של מי שאומר את המזמור יש כאן משהו מיוחד. כשמישהו יוצא לדרך קשה, אנחנו מתפללים בעבורו "יענך". וכשאנחנו מגיעים לסוף, אנחנו כבר מבקשים "יעננו", כי הצרה של אחד היא הצרה של כולנו.

ומה המנהג לאומרו?

כאן חשוב לדייק. במקורות שבדקנו לא מצאנו תיעוד של מנהג מסודר וקבוע לומר דווקא את פרק כ' בשעת מלחמה. מה שכן מקובל הוא לקרוא תהילים בעת צורך, ליד מיטת חולה, בסכנה, ובכל עת שרוצים להרגיש קרובים לה'. הקריאה מקושרת לנחמה, לקרבה לה' ולהגנה בעת צרה.

תוכנו של פרק כ' – מזמור שנאמר לפני מלחמה ועוסק בצרה ובעזרה מאת ה' – הופך אותו למתאים במיוחד לשעות כאלה. מי שרוצה לדעת אם יש מנהג מסוים בקהילתו, כדאי שישאל את רבו.

יש עוד נקודה יפה שמביא הרב שלמה קרח בספרו חיי ברכה. הוא מסביר שהתפילות באות במקום הקורבנות, ולכן הפסוק מתאים לדורות. מכאן שאין צורך במקדש כדי לומר את המילים האלה. גם בלי קורבן, התפילה שלנו היא הדרך לפנות אל ה'.

אבן עזרא מביא גם פירוש נוסף שלפיו המזמור נאמר על המשיח. כך יוצא שהפרק אחד, ויש בו רבדים רבים: צרה אישית, מערכה של עם, ותקווה לישועה שלמה.

ומה אנחנו לוקחים מכל זה? שאפשר לעמוד בצרה בלי לאבד את הלב. אומרים את הפרק לאט, מילה אחרי מילה, ומרגישים איך הוא עובר מ"יענך" ל"יעננו". אנחנו מבקשים בעבור אחרים, ומתוך כך גם בעבורנו.

אז בפעם הבאה שהלב כבד, ובכל פעם שמישהו יקר לנו יוצא לדרך קשה, קחו דקה ופתחו תהילים פרק כ'. אִמרו אותו בקול, בעבור עצמכם ובעבור כל מי שזקוק לישועה. ואם אתם רוצים, הצטרפו אלינו לאמירת תהילים ותנו לכל מילה להיות תפילה.