וישמרך: מה מבקשים כשמברכים את הילדים בליל שישי

הורים רבים אומרים את המילים האלה כל שישי בערב, ולא תמיד עוצרים להבין אותן. הפירושים של רש"י והמדרש פותחים לברכה מימד שלם שלא תמיד שמים לב אליו

בליל שישי, לפני שיוצאים לבית הכנסת, הורים רבים מניחים יד על ראש הילד ואומרים: "יברכך ה' וישמרך". המילים מוכרות לכולנו, אבל כמה פעמים עצרנו לשאול מה בעצם מבקשים שם? ברכה אנחנו מבינים. ומה פירוש השמירה, ולמה היא צריכה להיות חלק מהברכה?

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ

נתחיל מרש"י. על המילה "יברכך" הוא כותב: "שיתברכו נכסיך". כלומר, הברכה הראשונה עוסקת בשפע, בברכה ברכוש ובנכסים. ועל "וישמרך" מובא בדבריו שיש כאן שמירה מפני שודדים שיבואו לקחת את מה שקיבלתם. ההסבר פשוט וגם מרגש: אדם יכול לתת מתנה, אבל אין ביכולתו תמיד לשמור עליה. מי שנותן לעבד שלו מתנה אינו יכול להגן עליו מפני כל אדם, ואז המתנה עלולה ללכת לאיבוד. הקב"ה, לעומת זאת, הוא גם הנותן וגם השומר.

אותו רעיון מופיע גם במדרש, בדמות משל. במדבר רבה מביא משל על עבד שהמלך נתן לו זהב, ובדרך נשדד. מכאן למד המדרש שהברכה כוללת גם שמירה על מה שניתן.

שימו לב לסדר. הברכה באה קודם, והשמירה אחריה. אפשר היה לחשוב שהשמירה היא תוספת קטנה שמצטרפת. אבל המשל הזה מלמד שאפשר לראות בשמירה חלק מהברכה עצמה. מי שמקבל ברכה צריך לדעת שהיא לא תישאר בידיו לבד, ושיש מי שמלווה אותה.

גם בדברי הרמב"ן אנחנו מוצאים כיוון קרוב, מזווית אחרת. לפי הדברים שמובאים בשמו, "הברכה מלמעלה, והשמירה שתשמור אותה", כמו "זכור ושמור". ואפשר ללמוד מכך, בדרך של חיזוק, שהברכה והשמירה הולכות יחד.

יש בזה גם מסר מעשי. כשאנחנו מקבלים טובה בחיינו, קל לשכוח שהיא לא מובנת מאליה, ושגם את השמירה עליה צריך לבקש. לכן ברכת כהנים מלמדת אותנו לבקש יחד: גם שפע וגם שמירה, גם מה שיש וגם מה שעוד יבוא, ולא להסתפק בחצי ברכה, אלא לבקש שהטוב יישאר אצלנו.

זו גם הסיבה שהפסוק הזה כל כך נוגע ללב. כולנו מכירים את התחושה שיש דברים טובים בחיינו, ושאנחנו חוששים עליהם. בריאות, פרנסה, שלום בית, ילדים שגדלים. הברכה אומרת: ה' נותן, והוא גם שומר. אנחנו לא נשארים לבד מול החשש. זו הרגשה שכל אחד ואחת מאיתנו צריכים לשמוע שוב ושוב, ובמיוחד בערב שבת, כשהבית נרגע ומתכנס. ברגע כזה, המילים הקצרות האלה נכנסות ללב ביתר קלות.

מה עוד אפשר לשמור? פירושי חז"ל

דברי חז"ל בספרי ובמדרש רבה לא מסתפקים בשמירה על הרכוש. הם מביאים כמה וכמה פירושים, ואפשר לראות בהם כמעט מפת דרכים לכל מה שאדם צריך שישמרו עליו.

רבי נתן אומר ש"יברכך" הוא בנכסים ו"וישמרך" הוא בגוף. הברכה מתייחסת למה שיש לנו, והשמירה לנו עצמנו. לכן הברכה אינה שלמה בלי שמירה על הגוף.

רבי יצחק מוסיף כיוון עמוק יותר: "וישמרך" הוא שמירה מן היצר הרע. לא רק סכנות שמבחוץ, אלא גם מה שמתרחש בתוך הלב. כל הורה מבין שהאתגרים של הילדים אינם רק בחוץ, ושגם שמירה פנימית נחוצה.

בדברי המדרש מובאים פירושים נוספים: שמירה משלטון זר, שמירה מפני מזיקין, שמירה בזכות הברית שנשבעה לאבות, שמירה של הנפש בשעת המוות, והגנה מגיהנום. כל פירוש נתמך בפסוקים. והמדרש רואה, בסופו של דבר, בשמירה את השלמת הברכה: שמירה של האדם כולו, בגוף ובנשמה, כהמשך טבעי של הברכה.

כדאי לשים לב לדבר אחד. בחלק מהפירושים הללו ה"וישמרך" מגן מפני הדברים שאנחנו לא שולטים בהם. ובדיוק את זה הורים רוצים לתת לילדיהם ביום שישי בערב: לא רק מילה טובה, אלא תחושה שיש מי ששומר.

ואולי זה בדיוק מה שאנחנו מבקשים כשאנחנו מברכים את הילדים. אנחנו לא יכולים ללוות אותם לכל מקום, ולא לשמור עליהם בכל רגע. אבל אנחנו יכולים להניח יד על הראש, לומר את המילים הקדושות, ולמסור אותם בידי מי ששומר באמת.

למה מברכים את הילדים בליל שישי?

מנהגם של רבים הוא שהאב מברך את ילדיו בליל שישי, על פי ברכת יעקב לאפרים ומנשה בספר בראשית. לפי הנוסח הנפוץ, הברכה לבנים פותחת ב"ישימך א-להים כאפרים וכמנשה", ולבנות ב"ישימך א-להים כשרה, רבקה, רחל ולאה". אחרי זה ממשיכים בברכת כהנים: "יברכך ה' וישמרך".

יש גם מנהג להניח יד על ראש הילד, והוא נשען על מעשה יעקב שהניח את ידו על ראש אפרים ומנשה. יש שכתבו שבשבת מתברך כל השבוע, ולכן ההורים מברכים את ילדיהם. את הברכה נוהגים לומר לפני שהולכים לבית הכנסת. ויש הנוהגים שגם האם מברכת, ולא רק האב.

וכך, מנהג פשוט של דקה בערב שבת נושא בתוכו עומק גדול. הילד אולי לא מבין את כל הפירושים, אבל הוא חש את היד על הראש ושומע את המילים, ואלה נשארים איתו שנים רבות אחר כך.

מי שמכיר את הפירושים שלמעלה מבין למה דווקא הברכה הזאת מתאימה לילדים. הורים מבקשים שפע לילדיהם, וגם שמירה: על הגוף, על הנפש, מהסכנות שבחוץ ומהיצר שבפנים. זו בקשה שלמה, והיא נאמרת ברגע שכל המשפחה מתכנסת, והבית כולו מוכן לשבת.

מכיוון שזו ברכת כהנים, יש מי ששואלים איך מי שאינו כהן משתמש בה. מי שעסק בשאלה מצא כמה הסברים, ומסקנתו שיש בסיס ממשי למנהג שאבות ומורים משתמשים בברכת כהנים לילדים ולתלמידים. מי שרוצה לדעת הלכה למעשה, יפנה לרב שלו.

בפעם הבאה שתניחו יד על ראש ילד ותגידו "וישמרך", תוכלו לדעת מה אתם מבקשים: שמירה על הרכוש, על הגוף, על הנפש ועל הלב. ואם יש לכם רגע נוסף ביום, אפשר לפתוח תהילים, לומר פרק אחד ולהוסיף בקשה לשמירה על ילדינו ועל כל עם ישראל. כשמבקשים שמירה, כדאי שנבקש יחד.