יברכך ה' וישמרך: מה מבקשים בשלוש הברכות של ברכת כהנים

שלוש שורות קצרות, חמש עשרה מילים בלבד, ובתוכן בקשה גדולה לשמירה ולשלום. בואו נראה מה מסתתר בכל אחת מהן לפי רש"י והמדרש

רבים מאיתנו שמענו את המילים "יברכך ה' וישמרך" מאות פעמים: בבית הכנסת, בברכת הבנים בליל שבת, ובאירועים משמחים. אבל כמה פעמים עצרנו לשאול מה בעצם מבקשים שם? ברכת כהנים אינה סתם משפט יפה. היא שלוש ברכות, וכל אחת מהן נושאת משמעות משלה.

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. (במדבר ו, כד-כו)

בואו נתחיל מהברכה הראשונה. רש"י מפרש את "יברכך" במילים קצרות: "שיתברכו נכסיך". כלומר, הברכה הראשונה עוסקת בשפע, בפרנסה ובדברים שיש לנו בחיים. ועל "וישמרך" כותב רש"י: "שלא יבאו עליך שודדים ליטול ממונך". יש כאן היגיון פשוט ועמוק גם יחד. מי שקיבל ברכה צריך גם שמירה, שהרי מה הטעם בשפע אם הוא עלול ללכת לאיבוד? ולכן הברכה והשמירה באות יחד, בפסוק אחד.

רש"י מוסיף ומציין שהרבה מדרשים דרשו את הפסוק הזה בספרי. ואכן, בספרי מופיעים כמה פירושים נוספים ל"וישמרך". לפי אחד מהם, ר' נתן אומר ש"וישמרך" הוא שמירה בגוף. לפי דברי ר' יצחק, זו שמירה מיצר הרע. כך מתברר שהשמירה שמבקשים בברכה רחבה בהרבה משמירה על רכוש בלבד. היא כוללת את הגוף ואת הנפש, את מה שמבחוץ ואת מה שבפנים.

ומעניין לראות איך המפרשים הסבירו את הברכה הראשונה. לפי הדברים שנמסרו בשם האברבנאל, הברכה הראשונה היא ברכה בענייני הגוף.

כדאי לעצור כאן לרגע ולחשוב על הדרך שבה אנחנו מקבלים ברכה. לעיתים קרובות אנחנו מבקשים ברכה ומיד ממשיכים הלאה, בלי לשים לב שהפסוק עצמו מלמד אותנו סדר. קודם מבקשים שפע, ומיד אחריו מבקשים שמירה עליו. זה מזכיר לנו שכל מה שיש לנו, מהדברים הגדולים ועד הקטנים, הוא מתנה שצריך להודות עליה ולבקש עליה שמירה. מי שמתפלל כך, מתחיל את היום ברגש של הכרת תודה ולא רק ברשימת בקשות.

ויש בזה גם נחמה. כשאנחנו חוששים ממה שיקרה, מהמצב, מהעתיד, מהילדים ומהבית, אנחנו מוצאים בפסוק הזה מילה פשוטה: "וישמרך". לא הבטחה מורכבת ולא נוסחה, אלא בקשה קצרה שאפשר לומר בכל רגע, בכל מקום, בלי להזדקק לכלום.

וכדאי לשים לב גם לפשטות של הניסוח. הפסוקים אינם מבקשים דבר מסובך, אלא שלוש בקשות ברורות שכל אחד מאיתנו מבין מיד. כשאנחנו אומרים אותן, אנחנו נזכרים שאין צורך במילים גבוהות כדי להתפלל. מספיק לכוון את הלב, לעצור לרגע ולבקש טוב.

פנים שוחקות ושמירה מכעס: הברכה השנייה והשלישית

הברכה השנייה היא "יאר ה' פניו אליך ויחנך". רש"י מסביר: "יראה לך פנים שוחקות, פנים צהובות". זו לא הבטחה לדבר מדיד, אלא תחושה של יחס חם, של פנים מאירות. כל מי שפגש פעם אדם שמחייך אליו מכל הלב יודע כמה זה משנה.

בספרי מובאים פירושים נוספים. "יאר ה' פניו אליך" אומר הספרי: "יתן לך מאור עינים". ר' נתן אומר: "זה מאור השכינה". ויש דעה נוספת: "יאר זה מאור התורה". כלומר, האור שמבקשים כאן יכול להיות אור של הבנה, של קרבה, של תורה. ועל "ויחנך" נאמר שם: "במשאלותיך", כלומר שה' יחון אותנו במה שאנחנו מבקשים.

הברכה השלישית היא "ישא ה' פניו אליך". רש"י מפרש: "יכבוש כעסו". ובמדרש במדבר רבה נאמר: "יעביר כעסו ממך". זו בקשה אנושית מאוד. כולנו יודעים שלפעמים אנחנו טועים, ואנחנו מבקשים שהקב"ה יפנה אלינו בחסד ולא בחומרה. וכשמבינים זאת, מבינים גם למה כל כך הרבה הורים בוחרים לומר את המילים האלה על ילדיהם.

למה הברכה נחתמת בשלום

הפסוק האחרון מסתיים במילים "וישם לך שלום". למה דווקא שלום בסוף? בעקידת יצחק כתוב: "והנה היה שלום עיקר כל הברכות וחיתומן". כלומר, השלום הוא העיקר של כל הברכות, והוא גם החתימה שלהן. אפשר להבין זאת בפשטות: אדם יכול לקבל שפע, שמירה ואור, אבל בלי שלום בבית, בלב ובין אדם לחברו, אין לו נחת. השלום כולל את הכל, ובלעדיו כל שאר הברכות חסרות.

והנה עוד פרט יפה: מספר המילים. הברכה כולה מונה חמש עשרה מילים בלבד, ובהן מתכנסים שפע, שמירה, אור, חסד, וגם שלום.

ומה עם המנהג לומר את הברכה על הילדים? מסופר על מנהג יהודי עתיק של ברכת בנים ובנות בליל שבת. ההורים, כל אחד בתורו, מניחים את שתי ידיהם על ראשם של הילדים ואומרים את הברכה. זה רגע קצר, ויש בו יד חמה על הראש ובקשה שקטה לשמירה ולשלום.

לגבי אמירת הברכה על חיילים, לא מצאנו מקור מבוסס למנהג מסוים ולכן איננו מציגים כאן מנהג כזה. מה שבטוח הוא שכל אחד מאיתנו יכול להתפלל בלב על יקיריו, קרובים ורחוקים, שיהיו שמורים.

וכך, שלוש ברכות שנראות פשוטות פותחות לנו שער רחב. הראשונה מלמדת על שפע ושמירה, השנייה על קרבה ואור, והשלישית על חסד ועל כך שהקב"ה מעביר כעס. ואת כולן חותם השלום. מי שמבין את הסדר הזה, אומר את הברכה אחרת: לא כמילים שמורגלים בהן, אלא כבקשה אמיתית מהלב.

ואולי זו גם הסיבה שהמילים האלה כל כך אהובות עלינו. הן קצרות, הן קלות לזכירה, ובכל זאת הן מכילות עולם שלם. אפשר לומר אותן בבית הכנסת, ליד השולחן בליל שבת, או בשקט כשמסתכלים על ילד ישן. בכל מקום הן מביאות איתן תחושה של ביטחון.

ומי שרוצה להפוך את זה להרגל, יכול לבחור רגע קבוע ביום, למשל לפני היציאה מהבית או לפני השינה, ולומר את שלוש הברכות לאט, תוך שהוא חושב על האנשים שהוא אוהב. הרגע הקטן הזה, שנמשך פחות מדקה, יכול לשנות את האווירה של כל היום, ולהזכיר לנו מי שומר עלינו באמת.

אז בפעם הבאה שאתם שומעים או אומרים "יברכך ה' וישמרך", עצרו לרגע. אפשר לכוון בלב על כל אחת משלוש הברכות: שפע ושמירה, פנים מאירות וחסד, וחתימה בשלום. ואם רוצים להוסיף עוד תפילה ליום שלם, אתם מוזמנים לומר היום פרק תהילים, ולבקש שמירה ושלום על כל עם ישראל.