מה ההבדל בין חוב לטוב? הרמז של הבן איש חי

מספר אחד קטן הוא כל ההבדל בין חוב לטוב, ולפי השיעור הוא משנה את המציאות כולה לטובה. הכול מתחיל ברמז אחד של הבן איש חי

חוב ותשלומים, לחץ בסוף החודש, עוד חשבון שמחכה בתיבה. רבים מאיתנו מכירים את התחושה הזאת מקרוב. ובשיעור שהעביר הרב ארז קדוסי בתוכנית "דרך צדיקים" עלה רמז שמחבר בין המילה שמלחיצה אותנו לבין המילה שאנחנו כל כך רוצים לשמוע.

על פי הדברים, הבן איש חי מביא רמז נפלא: המילה חוב עולה בגמטריה 16, ואילו המילה טוב עולה 17. ההבדל ביניהן הוא המספר 1, והוא מייצג את בורא עולם, שהוא אחד ויחיד בעולמו. כלומר, כשאדם מכניס את בורא עולם לתוך הקשיים והחובות שלו, הוא מגלה שאין עוד מלבדו, והמציאות כולה משתנה לטובה.

הרב קדוסי פותח מנקודה פשוטה: כולנו מצהירים על אמונה בבורא עולם, אבל המבחן האמיתי הוא איך האמונה משפיעה על חוויית החיים היומיומית שלנו, במיוחד ברגעים של חוסר ודאות או מול אתגרים כלכליים ונפשיים. אפשר להגיד "אני מאמין" בבית הכנסת, ולהרגיש לגמרי אחרת מול הדוח מהבנק. על הפער הזה השיעור מדבר.

אחת הנקודות המרכזיות בשיעור היא זמינותו התמידית של הקדוש ברוך הוא. בניגוד לבשר ודם, אצל בורא עולם אין שעות קבלה ואין דלתות נעולות. אפשר לפנות אליו בתפילה בכל עת, בין אם בתפילות הממוסדות ובין אם בהתבודדות אישית, ברכב או בבית. תחשבו על זה רגע: כמה פעמים חיכינו לתור, לטלפון חוזר, למענה ממישהו שיודע לסדר לנו משהו. הידיעה שיש לנו אבא בשמיים ששומע תפילה, כך מסבירים בשיעור, מעניקה שמחה ומנוחת הנפש.

גם חובת הלבבות, כפי שמובא בשיעור, מסביר שמהות הביטחון היא השקט הפנימי של האדם שמנסך את יהבו על השם. ומתוך כך, כך נאמר, היהודי מבין שכל מה שאירע בחייו הוא לטובה.

ויש כאן עוד נקודה ששווה לעצור עליה. אולי אפשר לומר שהקושי מקבל מקום אחר בלב, וזו מחשבה שלנו ולא חלק מהשיעור. כשאדם יודע שהוא לא לבד מול החוב, גם אותו חשבון שנראה גדול מדי נראה קצת פחות מפחיד. זה לא קסם ולא הבטחה, זו דרך להסתכל, והיא פתוחה לכל אחד מאיתנו, בכל יום.

כדי להמחיש את היסוד הזה מביא הרב קדוסי את סיפורו של רבי זושה מאניפולי. מדי יום, אחרי תפילת שחרית, היה הצדיק נושא עיניו לשמיים ואומר שהוא רעב. השמש בביתו היה מגיש לו ארוחה. יום אחד החליט השמש לבחון את העניין, ונמנע מלהגיש את המאכלים, מתוך מחשבה שהוא זה שמזין את הרב ולא השמיים.

ואז קרה הדבר המפתיע. דווקא באותו יום נכנס לבית אדם זר והביא איתו סעודה עשירה, אחרי שהרגיש צורך לבקש מחילה מרבי זושה על תקרית שאירעה קודם לכן. השמש, כך מסופר, נדהם, והבין שבני האדם אינם אלא שליחים, והבורא הוא המפרנס היחיד. מי שמכיר את מזמור קמ"ה בתהילים, "עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ", ודאי יחשוב עליו כשהוא קורא את הסיפור הזה. זו כמובן הערה שלנו, לא חלק מהסיפור.

השתדלות וביטחון: איפה עובר הגבול

מכאן עובר הרב לברר את גבולות ההשתדלות האנושית. הוא מביא את דברי הרב אלימלך בידרמן, שמזהיר: כשאדם מקבל תלוש שכר, עליו להיזהר שלא להיות תלוש מאמונה. הברכה, לפי הדברים, אינה באה מהמעסיק או מהתקציב, אלא מבורא עולם בלבד. ונדמה לנו, וזו הערה שלנו, שאין בכך זלזול בעבודה, אלא תזכורת מי עומד מאחורי הכול.

שתי חתונות ושני סיפורים

את העיקרון הזה מדגים הרב בסיפור מרגש. יהודי אחד נזקק לסכום עתק לחתונת בתו הראשונה. הוא טס לחוץ לארץ מתוך תחושה שהוא עושה השתדלות בלבד, ובוטח רק בהשם. שם פגש אדם שפתח את כל חסכונותיו והעניק לו את הסכום המלא, כיוון שנדר לתרום ליהודי הראשון שיפגוש.

אלא שכשהגיעה שעת חתונת בתו השנייה, חזר אותו יהודי אל אותו תורם, הפעם מתוך ביטחון באדם בשר ודם. והפעם, כפי שסופר, קיבל סכום סמלי בלבד, ולמד שיעור כואב על ההבדל בין ביטחון בהשם לבין תלייה בבשר ודם. אותו תורם, ושתי תוצאות שונות מאוד, והשינוי הוא במי שהלב נשען עליו.

גם הבעל שם טוב הקדוש לימד יסוד זה, כאשר דפק פעם אחת בלבד על דלת כדי לבקש צדקה לשבת, והמשיך בדרכו מתוך ביטחון שלם. השתדלות אחת, ואחריה ביטחון.

את התוכנית מסכם הרב קדוסי בהתבוננות במילה דאגה. אותיות המילה הן א, ג, ד, ה, והאות ב חסרה ממנה. מכאן הלימוד: כשחסר ביטחון בבורא עולם, נכנסת הדאגה אל הלב. ואי אפשר שלא לחשוב כאן על פסוק מתהילים, והוא הוספה מערכתית שלנו:

הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ

שימו לב גם למשמעות של הלימוד הזה בחיים הקטנים. לא חייבים לחכות לשעה גדולה כדי להתחיל. אפשר להתחיל מהמשפט הקצר שאומרים בבוקר, לפני שפותחים את הטלפון ואת האפליקציה של הבנק, ומהכוונה פשוטה: שהכול מגיע משם, ושאנחנו עושים את החלק שלנו. כך, צעד אחר צעד, הדאגה מפנה מקום לשקט.

בימים רגילים קל לדבר על ביטחון. הבחינה האמיתית מגיעה כשהחשבון בבנק לא מסתדר, וכשהלב מתכווץ. דווקא שם, לפי מה שנלמד בשיעור, כדאי לנסות להכניס את האחד לתוך החשבון: לדבר איתו ברכב, במטבח, בשעה שאף אחד לא רואה, ולזכור שהדלת הזאת לא ננעלת אף פעם.

ואם בא לכם לעשות משהו קטן עוד היום, אמרו פרק תהילים מתוך הלב, והזכירו בו את מי שצריך ישועה, בריאות או פרנסה. אפשר גם לשלוח אלינו שם לתפילה, ונתפלל יחד עם כולכם שנזכה לשקט, לביטחון ולבשורות טובות.