למה השידוך נתקע? מה שהמסורת אומרת על התרת נדרים וקללות

רבני מוקד תהילים ארצי יתפללו עבורכם ביום ט''ו באב לזיווג הגון בציון התנא רבי יונתן בן עוזיאל! לחצו כאן לשליחת שמות >>>

יש שלב שבו מפסיקים לשאול "מתי זה יקרה" ומתחילים לשאול "למה זה לא קורה" - והמסורת מציעה על כך תשובה עתיקה ומעשית

התרת נדרים וקללות היא סדר תפילה עתיק שבו אדם עומד לפני בית דין של שלושה, מבקש לבטל נדרים ושבועות שקיבל על עצמו, ולהתיר קללות שנאמרו עליו או שהוא עצמו אמר. נהוג לעשות אותה בעיקר בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים, ורבים מבקשים אותה גם ברגעים אחרים - במיוחד כשהם חשים עיכוב מתמשך שאין לו הסבר, ובכלל זה עיכוב במציאת זיווג.

כדי להבין למה, צריך קודם להבין מה זה נדר. נדר הוא התחייבות שאדם לוקח על עצמו במילים. לפעמים זה קורה במודע: מקבלים על עצמנו הנהגה טובה, בלי נדר או עם נדר, ואחרי כמה חודשים החיים משתנים והדבר נשכח. לפעמים זה קורה בלי משים בכלל, במשפט שנאמר בלהט הרגע. במסורת ההלכתית התחייבות כזאת אינה נעלמת מעצמה, ולכן נוהגים לעשות התרה - כדי לא להיוותר עם התחייבות פתוחה מכל ימות השנה.

התרת קללות היא סדר נפרד, והוא מיוחס לגאון רבי חיים יוסף דוד אזולאי, החיד"א, בספרו "צפורן שמיר" בסימן י"ב. מובא שם שמנהג החסידים בירושלים היה לומר את הסדר הזה בכל ערב שבת. הנוסח מבקש להתיר, בין השאר, "כל קללות אלות ושמתות וחרמים" - קללות שאדם קילל בהן את עצמו, קללות שקילל בהן אחרים, וקללות שאחרים אמרו עליו. אפשר לקרוא את סדר התרת קללות המלא אצלנו באתר.

וכאן חשוב לומר דבר אחד בפירוש, כי הוא לב העניין: המסורת אינה מלמדת שכל עיכוב הוא קללה, ואינה מציעה אבחנה של מה בדיוק "עוצר" את מי. אין בהתרה הזאת שום האשמה, לא בכם ולא באיש. יש בה משהו אחר לגמרי, פשוט ואנושי - ניקיון שולחן. אדם שעומד ומבקש להתיר כל נדר שנשכח וכל מילה קשה שנאמרה, לא מקבל בכך הבטחה. הוא פשוט מסיר מעצמו את מה שאפשר להסיר, ופונה קדימה בלב נקי יותר.

אולי בגלל זה דווקא מעוכבי שידוך נמשכים אל הסדר הזה. עיכוב בזיווג הוא מהמקרים שבהם קשה במיוחד להצביע על סיבה. הכל נראה בסדר מבחוץ, הפגישות נקבעות, השנים עוברות, ואין תשובה. במצב כזה הצורך לעשות משהו ממשי הוא צורך אמיתי, ובקשת ההתרה נותנת לו מקום. לצידה נוהגים רבים לומר גם את נוסח התפילה העתיק לזיווג הגון, ויש הנוהגים לומר את פרק קכ"א בסיום התפילה.

איך עושים התרת נדרים וקללות בפועל

ההתרה נעשית בפני בית דין. במנהג המובא בסידורים, המהדרין עומדים בפני עשרה יראי שמים היושבים לפניהם, ואם אין עשרה - עומדים בפני שלושה. המבקש אומר את הנוסח, ובית הדין משיב לו בנוסח קבוע של התרה. מלבד ערב ראש השנה וערב יום הכיפורים, יש נוהגים לעשות התרה גם בערב ראש חודש אלול, ויש שנהגו בה ביום י"ט באב.

יש כאן גם הסתייגות הלכתית שראוי להכיר, ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל אמר אותה במפורש: אי אפשר לסמוך על התרות נדרים כלליות לכל דבר, משום שההלכה דורשת לפרט כל נדר בפני חכם שימצא לו פתח להתיר. כלומר, ההתרה הכללית היא מנהג חשוב ומקובל, אבל מי שיודע שיש לו נדר מסוים ומוגדר - ראוי לו לגשת עם השאלה לרב.

האם אפשר להשתתף בלי להיות שם

זו אולי השאלה הנפוצה ביותר, ויש עליה תשובה הלכתית ברורה. הרב עובדיה יוסף פסק שאדם יכול להשתתף בהתרת נדרים גם כשהוא יושב בביתו ושומע את ההתרה מרחוק, ובלבד "שתהיה דעת המתירין גם על אותם שנמצאים בביתם". כלומר, מה שקובע אינו הנוכחות הפיזית של המבקש, אלא כוונתו של בית הדין לכלול גם את מי שאיננו עומד מולם.

העיקרון הזה הוא שמאפשר למי שאינו יכול להגיע - מפאת מרחק, עבודה, בריאות או פשוט חיים - להיות חלק ממעמד שנערך במקום אחר. השם נמסר מראש, בית הדין מכוון עליו, וההתרה נאמרת עבורו. אין בכך קיצור דרך ואין בכך תחליף לתפילה של האדם עצמו, אבל יש בכך דלת פתוחה למי שהדלת האחרת סגורה בפניו.

שאלות נפוצות

מה זו התרת קללות?
סדר תפילה שבו מבקשים לבטל קללות, אלות וחרמים שנאמרו על אדם או על ידו. הסדר מיוחס לחיד"א בספרו "צפורן שמיר" סימן י"ב.

מה ההבדל בין התרת נדרים להתרת קללות?
התרת נדרים עוסקת בהתחייבויות שאדם לקח על עצמו במילים - נדר, שבועה או איסור. התרת קללות עוסקת בקללות ובמילים קשות שנאמרו. נהוג לומר את שני הסדרים יחד.

כמה אנשים צריך כדי לעשות התרה?
לפי המנהג המובא בסידורים, מהדרין בעשרה יראי שמים, ואם אין עשרה - עומדים בפני שלושה.

מתי נהוג לעשות התרת נדרים וקללות?
בעיקר בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים. יש נוהגים גם בערב ראש חודש אלול, ויש שנהגו ביום י"ט באב. מנהג החסידים בירושלים היה לומר את התרת הקללות בכל ערב שבת.

האם התרת קללות עוזרת לזיווג?
המסורת אינה מלמדת שכל עיכוב בזיווג נובע מקללה, ואין כאן הבטחה לתוצאה. עם זאת, רבים ממעוכבי השידוך נוהגים לבקש התרה כחלק מהתפילה על הזיווג, מתוך רצון להסיר כל מה שניתן להסיר.

אפשר להשתתף בהתרה מרחוק?
הרב עובדיה יוסף פסק שכן, ובלבד שדעת בית הדין המתיר תהיה גם על מי שאינו נוכח פיזית במקום.

מי שכבר עשה התרה בערב ראש השנה, צריך שוב?
אין חובה. ההתרה נעשית מדי שנה, ומי שמבקש לעשות אותה שוב בהזדמנות נוספת - רשאי.

אנחנו מתפללים יחד איתכם

בט"ו באב, היום שהמסורת מייחדת לזיווגים, רבני מוקד תהילים ארצי עולים לציון התנא רבי יונתן בן עוזיאל בעמוקה - המקום שדורות שלמים עולים אליו בבקשת זיווג. שם נערכים התרת נדרים וקללות, נאמר ספר תהילים שלם ונקראים קטעי זוהר, וכל שם שנמסר מוזכר בשמו בבקשה לזיווג הגון משורש הנשמה. אם יש שם שאתם נושאים איתכם - שלכם, של ילד, של אח או של חבר - אפשר לשלוח אותו כאן, ואנחנו ניקח אותו איתנו. בלי הבטחות ובלי מילים גדולות, רק שם שיונח שם יחד עם כל השאר.