איך מצליחים לקום לתפילה? העצה שנתן מרן הגרי"ש אלישיב

בואו לגלות עוד תוכן חדש ומפתיע! התחברו לכל הפלטפורמות שלנו בתהילים בלחיצה כאן >>>

בכל לילה הוא ישן רק שלוש שעות, ומיד כשקם פנה ללימוד תורה עוד לפני התפילה. עכשיו, ביום השנה ה-14 לפטירתו, אפשר להבין מה עמד מאחורי ההתמדה שלו

מרן הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל נחשב לאחד מגדולי פוסקי ההלכה בדור האחרון, ולאחר פטירתו של הרב שך זצ"ל נשא על כתפיו את הנהגת הציבור הליטאי בישראל. אבל מעבר לתפקיד ולסמכות, מה שבאמת אפיין אותו הייתה שגרה יומיומית בלתי רגילה: הוא נהג לישון שלוש שעות בלבד בכל לילה, בין 11 בלילה לשתיים לפנות בוקר, ומיד כשהתעורר פנה ללימוד תורה - עוד לפני שהתפלל שחרית. כך זה נמשך עד שנותיו האחרונות, כשהוא כבר בן יותר ממאה שנה.

כפי שסופר, הרב אלישיב היה בן יחיד להוריו, לאחר שנים ארוכות שבהן לא זכו לילדים. על פי הדיווח, הוריו פנו לפרופסור ידוע בווילנא, שקבע שלא יוכלו להביא ילדים לעולם, ואמו חזרה לביתה שבורת לב. היא סיפרה לאביה - המקובל הנודע הרב שלמה אלישיב, בעל הספר "לשם" - על דברי הרופא, והוא בירך אותה שתזכה לזרע של קיימא. כשנה לאחר מכן, בראש חודש ניסן תר"ע, נולד הרב יוסף שלום אלישיב.

יום לאחר ברית המילה, כך מסופר, כתב הסבא, בעל ה"לשם", מכתב ובו הביע תפילה שהתינוק "יתגדל לאור עולם, ויגדלו אבותיו אותו בגידול יפה טובה ונעימה לשמחת עולם". התינוק שנקרא יוסף שלום גדל להיות אחד מגדולי פוסקי ההלכה בדור האחרון.

ואיך בכלל מצליחים לקום כל בוקר לתפילה, גם כשקשה? על השאלה הזאת ענה הרב אלישיב בעצמו. העיתונאי שלמה קוק, שהיה ממקורביו, סיפר שבצעירותו התקשה לקום לתפילת שחרית וביקש ממנו עצה. הרב השיב לו: "עצה? אם יודעים החשיבות והערך של התפילה, אם הייתה בבעלותך חנות, היית מצליח לקום על אף הקושי". והוסיף: "לחנות היית קם. חנות זה רק דמיון קטן לעומת התפילה. בחנות מרוויחים כמה פרוטות. אם יודעים את החשיבות מה אפשר להרוויח באמצעות תפילה בזמנה, ודאי מצליחים לקום".

תחשבו על זה רגע. אדם שישן רק שלוש שעות בלילה ולומד שעות ארוכות עוד לפני שהוא ניגש להתפלל, לא ראה בתפילה משימה שצריך "לגמור איתה". הוא ראה בה רווח - ממש כמו עסק שפותחים כל בוקר מחדש. וכשמסתכלים ככה על תפילת שחרית, הרבה יותר קל להבין למה הוא לא ויתר עליה אף פעם, לא משנה כמה עייף היה.

וזה בדיוק המקום שבו יש מה ללמוד, גם למי שהחיים שלנו נראים אחרת לגמרי. אף אחד לא מצפה מאיתנו לישון שלוש שעות בלילה. אבל הרעיון שתפילה היא לא "עוד דבר שצריך לסמן ברשימה", אלא רגע שבאמת שווה להשקיע בו זמן - זה משהו שאפשר לקחת איתנו לחיי היום-יום, גם בלי להיות גדול הדור.

המחיר האישי של ההתמדה

מאחורי ההנהגה וההתמדה עמד גם סיפור אישי כואב. במהלך חייו שכל הרב אלישיב חמישה מילדיו: בנו יצחק נפטר בילדותו, בתו רבקה נהרגה בגיל שנה וחצי מפגיעת פגז ירדני במלחמת השחרור, ובהמשך איבד גם את בנותיו דינה, בת שבע אסתר, לאה ושושנה. שלושה מחתניו היו גדולי תורה: הרב חיים קנייבסקי זצ"ל, הרב יצחק זילברשטיין והרב עזריאל אוירבך.

בעת שישב שבעה, נהג הרב להנהן בראשו למנחמים ולהרבות בשתיקה. כשנשאל מדוע הוא שותק מול רוב המנחמים, השיב: "השתיקה היא צורה של קבלת דין שמים בבחינת 'וידום אהרון'. ועל כך כבר אמרו חז"ל כי השכר של בית האבל הוא השתיקה". לאחר פטירת בתו הרבנית לאה אוירבך ע"ה, התיישב מיד עם שובו מהלוויה ללמוד הלכות אבלות. בני משפחתו סיפרו שלמרות הקושי הגדול, הוא מצא את נחמתו בלימוד התורה.

לחתנו, הרב חיים קנייבסקי, הסביר פעם את דברי חז"ל על ניחום אבלים: שלפני שמנחמים אדם צריך לוודא שהוא בכלל מסוגל לקבל תנחומים באותו רגע, ושה"יתחיל תחילה" משמעו שהאבל עצמו יביע נכונות לקבל את הניחום. גם כאן, בתוך הכאב הכי אישי, הוא המשיך ללמד תורה.

ללמוד כאילו זו הפעם הראשונה

תלמידו, הרב יוסף אפרתי, סיפר שהרב אלישיב למד תורה מדי יום בשמחה ובהתחדשות, כאילו זו הפעם הראשונה שהוא פוגש את הדברים. לדבריו, הרב המשיל זאת לאדם שראה מראה נדיר במיוחד, כזה שאי אפשר לשכוח לעולם. מי שמכיר את מזמור א' בתהילים, על האיש ש"בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה", מבין בדיוק לאיזו תמונה הכוונה.

כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ, וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה (תהלים א, ב)

אי אפשר שלא לקשר בין הפסוק הזה לבין האיש שחי אותו הלכה למעשה, יום אחרי יום, במשך עשרות שנים. ולפעמים, כשקשה לנו למצוא את הזמן או הכוח לפתוח ספר תהילים או להתפלל בכוונה, שווה להיזכר שגם הדרך הזאת מתחילה בצעד קטן - לא בשלמות, אלא בהתמדה.

בני משפחתו סיפרו שחלק גדול מהיכולת הזו נזקף לזכות רעייתו הרבנית אלישיב ע"ה, שתמכה בו ללא הפסקה ועודדה אותו להקדיש את כל זמנו ללימוד התורה. מסופר שכאשר הגיע לביתם הרב שך, ביקשה ממנו הרבנית להתפלל רק על דבר אחד - שבעלה יוכל להמשיך לשקוד על תלמודו ללא טרדות. וכל חייו הוא ביקש להתרחק מהנהגת הציבור ולהישאר עם הגמרא שלו, אבל כשהרב שך הורה לו להנהיג את הדור, הוא קיבל עליו את המשימה ונשא בה עד אחרית ימיו.

הוא היה גם מהעומדים מאחורי ייסוד ארגון הידברות, ועודד ללא הרף את פעילותו להפצת תורה וזיכוי הרבים.

אי אפשר שלא לחשוב, ביום שכזה, כמה מהחוזק הזה - השינה הקצרה, השעות הארוכות של תורה לפני התפילה, ההתמדה שלא נשברה גם בתוך האבל הכבד - התחיל בפשטות: בהחלטה לקום כל בוקר, שוב ושוב, בלי לוותר. יהי זכרו ברוך. בואו נמשיך יחד את הדרך הזאת: אתם מוזמנים לומר איתנו פרק תהילים לעילוי נשמתו, או לשלוח לנו שם של יקיריכם שזקוקים לישועה ולתפילה.