כשהרופאים לא מנהלים את העולם: בקבוק יין עם תאריך ונס של תאומים

בקבוק יין, תאריך שנכתב עליו והבטחה של צדיק שהתגשמה בתוך פחות משנה. הסיפור הזה מזכיר לנו מי באמת מנהל את העולם

דמיינו אישה שיש לה שתי בנות, והיא כבר שמונה שנים לא יולדת. היא רוצה בנים, רוצה מאוד, וזה עדיין לא קרה. באחד הימים היא מספרת על זה לקרוב משפחה, ומי שיושב מולה הוא לא סתם אורח. זה רבי נפתלי סימון זצ"ל.

לפני שנגיע לסיפור, כדאי להכיר מי היה האיש. על פי הדיווח, כל ימיו טרח הגאון הצדיק להסתיר את גדלותו בתורה ובחסידות. הוא ברח מן הכבוד, ובמקביל גמל חסדים במסירות מופלאה עם כל יהודי. מספרים שהוא מל אלפים מילדי ישראל וחיתן מאות זוגות. ועוד מספרים שכל הזוגות שקיבלו ממנו ברכה הקימו בתים שזכו לשלמות וליציבות.

הרב הורה לה להגיע לישיבה, ושם קרא לאחד הבחורים וביקש שיביא בקבוק יין. הבקבוק הגיע, והרב הביט בו זמן מה.

ואז באו המילים המפתיעות. הרב אמר לה לקחת את היין הזה, ולדעת נאמנה שהרופאים לא מנהלים את העולם. ועוד הוסיף: בעוד פחות משנה הוא יגיע אליהם כדי לקיים מצוות ברית מילה. שימו לב לפרט הקטן הזה, כי הוא חשוב. הרב לא רק אמר שתהיה לידה. הוא אמר שהוא עצמו יהיה שם, ושזה יקרה בתוך פחות משנה.

בתמימות, כך מסופר, היא כתבה על הבקבוק את התאריך של אותו יום ושבה לביתה. פשוט בקבוק יין עם תאריך, שעומד ומחכה.

ועכשיו תחשבו על החודשים האלה. כל יום שעובר הוא יום שבו אפשר לשכוח, לפקפק, לשאול את עצמנו אם לא הגזמנו בציפיות. לא סופר לנו מה עבר עליה בתקופת ההמתנה, ואנחנו לא נמציא. מה שכן סופר הוא שעברו עשרה חודשים. וגם זה חלק מהסיפור: לא רק ההבטחה עצמה, אלא כל הזמן שביניהם, עד שהיא התגשמה.

כדאי לעצור גם על ההוראה עצמה. הרב לא ביקש מהאישה לעשות פעולה מסובכת. הוא ביקש שתיקח יין ותדע דבר אחד: שהרופאים לא מנהלים את העולם. ההבטחה הייתה ברורה וגם ניתנה לבדיקה, כי היה בה זמן מוגדר.

בתום עשרה חודשים, כך על פי הדיווח, ולעיניהם הנדהמות של הרופאים, האישה ילדה בשעה טובה לא בן אחד אלא שני בנים תאומים. והרב היה המוהל, בדיוק כפי שהבטיח. זה לא היה ניחוש כללי מהסוג של "יהיה טוב". היה כאן פרט מדויק: הוא יגיע בעצמו, יקיים את מצוות ברית המילה, וזה יקרה בתוך פחות משנה.

הבקבוק שנשאר

ויש בסיפור עוד פרט אחד. היולדת המאושרת הביאה איתה את בקבוק היין, אותו בקבוק, והראתה לנוכחים את התאריך החתום עליו. כך הפך בקבוק פשוט לתזכורת חיה למה שהתרחש, והנס הגדול נשאר מונצח לעיני כולם.

בסופו של דבר, זה הסיפור: לא נתונים, לא הסברים רפואיים, לא גרפים. אישה, צדיק, בקבוק יין ותאריך. ומי שתוהה למה הסיפור הזה נוגע בלב של כל כך הרבה אנשים, אולי יגלה שהתשובה פשוטה. כולנו מכירים רגע שבו מישהו אומר לנו שזה לא ילך, ואנחנו מרגישים שאין לנו על מי להישען.

המשפט שהרב אמר, שהרופאים לא מנהלים את העולם, אינו בא לזלזל ברפואה. כל אחד יודע שצריך לעשות השתדלות ולפנות לרופאים. מה שאפשר לשמוע בין השורות הוא שיש מי שמנהל מעל הכול. זו הפרשנות שלנו, ולא מילים שנאמרו בסיפור, אבל היא מתיישבת עם מה שהמסורת מלמדת בעם ישראל: שהכול מונהג מלמעלה, ושתפילה יכולה לשנות מציאות.

ואי אפשר שלא לחשוב על כל מי שפותחים ספר תהילים בשעות הקשות. מי שמכירים את התחושה של לומר פרק אחרי פרק ולא לדעת מתי תבוא התשובה, מבינים את הכוח שיש בסיפור על תאריך שנכתב על בקבוק ואחר כך התגשם. אנחנו לא יודעים אם האישה שבסיפור אמרה תהילים, כי זה לא סופר. אנחנו רק יודעים שעברו עשרה חודשים עד שהדברים התחוללו. ואת ההמתנה הזאת רבים מאיתנו מכירים מקרוב, בדרכים שלנו.

מעניין לשים לב גם לאופן שבו הסיפור נשמר. לא רק בפי המספרים, אלא בחפץ פשוט, בקבוק. כמה פעמים בחיים אנחנו מקבלים סימן קטן ומחליטים לתעד אותו? יש מי שכותב תאריך ביומן, יש מי שמדליק נר, ויש מי ששומר מכתב. לא חייבים בקבוק יין. העיקר שנזכור, כשהישועה מגיעה, מאיפה היא באה ולמי להודות.

ומה לוקחים מזה לחיים שלנו?

ראשית, אמונה שקטה. לפי מה שסופר, הרב ביקש יין, אמר כמה משפטים. בלי רעש גדול. ואנחנו, כשאנחנו מתפללים על בני משפחה, על ילדים, על רפואה, על פרנסה, לא חייבים לצעוק. הקב"ה שומע גם לחישה.

שנית, התפילה לא נגמרת כשהרופאים מסיימים את דבריהם. הסיפור לא מתיימר ללמד שאין צורך ברופאים, וגם לא מבטיח שכל מי שיבקש ויכתוב תאריך יזכה לאותה תוצאה. זה סיפור אחד, של משפחה אחת, ברגע אחד. אבל הוא מזכיר לנו שמעל כל הבדיקות והתחזיות יש כתובת, ושכדאי לפנות אליה בכל הלב.

ושלישית, סבלנות. עשרה חודשים הם לא מעט, במיוחד כשמדובר במשפחה שכבר חיכתה שמונה שנים. מי שנמצאים באמצע ההמתנה יכולים לקחת מכאן כוח: ההמתנה היא חלק מהדרך, והיא לא סימן שהתפילה לא נשמעה.

ויש גם לקח רביעי, פשוט יותר: לספר. הסיפור הזה מגיע אלינו רק כי מישהו סיפר אותו הלאה. כשאנחנו שומעים על ישועה, כדאי לחזק בזה אחרים, ובמיוחד מי שנמצא עכשיו באמצע הדרך ומחפש סיבה להמשיך להתפלל ולהאמין.

רבי נפתלי נלב"ע בי"ח בחשוון תשפ"א, וזכותו תגן עלינו, אמן. ואנחנו מזמינים אתכם לעצור רגע בסוף הקריאה ולומר פרק תהילים, לעילוי נשמתו ולמען כל מי שמחכה לישועה, בבית שלכם או אצל מישהו שאתם אוהבים. ואם יש שם שאתם רוצים שנתפלל עליו יחד איתכם, שלחו לנו, ונאמר תהילים כולנו יחד.