הצל שלא זז מימינכם: מה מסתתר ב״ה׳ צלך על יד ימינך״

מזמור קכ״א מציג נוסע שמחפש עזרה בדרך, ונאמר בקידוש לבנה, ואצל עדות המזרח גם בתפילת ערבית. מה הוא מבקש עבורנו, ומה אומרים המפרשים על השמש והירח שבו

רבים מאיתנו אומרים את המזמור הזה בלי לעצור על כל מילה. ״שיר למעלות אשא עיני אל ההרים״ נשמע כמו פתיחה של טיול, אבל בפועל זו תפילה על שמירה: מי ילווה אותנו בדרך, מי יעמוד לצדנו כשאנחנו לא רואים את הסכנה, ומי לא יעזוב אותנו גם בלילה. בואו נעבור יחד על שני הפסוקים המרכזיים שבו, ונראה מה אומרים עליהם המפרשים.

קודם כל, קצת רקע. מזמור קכ״א הוא אחד מחמישה עשר מזמורים (קכ עד קלד) שפותחים בביטוי ״שיר המעלות״. רש״י מסביר שהלוויים שרו אותם בבית המקדש על חמש עשרה המעלות שבין עזרת נשים לעזרת ישראל. אפשר לראות בשם ״שיר המעלות״ רמז לעלייה, וזה מתאים לתחושה של מי שיוצא לדרך ומבקש ליווי.

במזמור שלנו מוצג אדם שמביט אל ההרים ושואל אם יש שם עזרה מפני סכנות הדרך. התשובה היא שהעזרה לא מגיעה מההרים אלא מה׳. מכאן ממשיך המזמור לפסוק שבו עוסקים בעיקר:

יְהֹוָה שֹׁמְרֶךָ יְהֹוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ

איך מבינים את שתי ההצהרות הקצרות האלה? אבן עזרא כותב: ״ה׳ שומרך – מהצר ומכל חולי כי הוא צלך על יד ימינך״. כלומר השמירה כוללת גם צרה מבחוץ וגם חולי. ובמצודת דוד מוסבר הדימוי של הצל: ״כמו הצל מגין מחום השמש כן יגן על ימינך לעשות בה חיל״. הצל הוא לא קיר ולא מנעול. הוא משהו שנמצא איתכם, צמוד אליכם, ומקל עליכם את הדרך.

המלבי״ם מוסיף נקודה יפה. לפי דבריו, ה׳ שומר לא רק מפגעים ארציים אלא גם מרעות טבעיות שמיימיות, ובניגוד לשומר אחר שאינו תמיד עמך, ה׳ נמצא תמיד על יד ימינך. כל מי שהשאיר פעם ילד אצל שומר או אצל מטפל מבין מיד את ההבדל: השגחה אנושית נגמרת בשלב כלשהו, והשגחת ה׳ לא.

ויש כאן גם רעיון של קרבה. ביטוי כמו ״על יד ימינך״ מתאר מישהו שלא עומד מרחוק אלא צועד לידכם. בביאור מודרני מובא שה׳ הוא ״מסתור ומגן עליך״, וגם שהוא ״ילך לצידך, לשמור עליך״. זו בדיוק התחושה שאנחנו מבקשים כשאנחנו אומרים את המזמור בדרך לנסיעה ארוכה, לפני ניתוח, או כשהילדים יוצאים לבד לראשונה.

עד כאן ההגנה בכללותה. עכשיו נעבור לפסוק שאחריו, שמפרט מאיזה סוג של סכנות מדובר.

״יומם השמש לא יככה וירח בלילה״ – ומה אומרים על כך חכמים

יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה

במבט ראשון זה פסוק מוזר. שמש מכה אפשר להבין, אבל ירח? בביאור מודרני מוסבר שבימי קדם האמינו שאור הירח יכול להביא למחלות. מצודת דוד כותב: ״ביום לא יזיק לך חום השמש ובלילה לא יזיק לך לחות הירח המביא תחלואים״. גם אבן עזרא, בדבריו על הפסוק הקודם, מזכיר את השמש שמזיקה בחום הרב ואת הירח שבלילה מוסיף לחות המביאה תחלואים.

המלבי״ם מצביע על דבר מעניין: ״תישמר מרעת השמש ביום ומרעת הירח הלילה, הגם שטבעיהם מתנגדים זה לזה – זה חם ויבש וזה קר ולח״. אפשר ללמוד מכך שהבטחת השמירה היא לא רק מסוג אחד של סכנה. היא מקיפה את שני הקצוות: את החום ואת הקור, את היום ואת הלילה. מה שלא יבוא מכיוון אחד או מהכיוון ההפוך, אנחנו מבקשים שישמרו עלינו.

אפשר גם לקרוא את הפסוק כמשל לכל אחד מאיתנו. יש לחצים שמכים בנו בשיא היום, כשהכול גלוי וצריך לתפקד, ויש חששות שמגיעים דווקא בלילה, כשהכול שקט והמחשבות מתחילות לרוץ. הפסוק אומר שה׳ שומר בשני המצבים. זו קריאה של המשמעות, לא פירוש מקובל מן המקורות, ולכן נציין אותה כהרהור בלבד.

ומה עם חז״ל? חשוב לומר ביושר: לא מצאנו דרשה מפורשת של חז״ל על המילים ״יומם השמש לא יככה״ עצמן. מה שכן מצאנו הוא שני דברים קרובים. הראשון הוא אמירה בגמרא במסכת פסחים (קיא ע״א): ״הישן בצל לבנה – דמו בראשו״. היא מראה שגם בימי חכמים ראו בחשיפה ללילה ולירח דבר שצריך להישמר ממנו, וזה מתאים להבנת המפרשים את הפסוק, אך אין זה אומר שהגמרא מפרשת כך את הפסוק.

הדבר השני הוא בספרי זוטא על ברכת כהנים. שם דורשים את המילה ״וישמרך״: ״מנין אף שמורין? תלמוד לומר: ״וישמרך״״. רבי יצחק אומר שם: ״אם מבורכין הן – שמורין הן; ואם שמורין הן – מבורכין הן״. ויש שם גם פירוש נוסף לשמירה: ״מיצר רע״. מכאן אנחנו לומדים שהשמירה שמבקשים מה׳ אינה רק מסכנה חיצונית, אלא גם מפנימית. ובהמשך המזמור בא הפסוק: ״ה׳ ישמרך מכל רע״.

איך אומרים את המזמור כתפילה לשמירה

המזמור נאמר בכמה מקומות. נוהגים לאומרו בקידוש לבנה, ועדות המזרח אומרים אותו בתפילת ערבית של חול לפני עלינו. לא נמצא במקורות שלנו מנהג מחייב נוסף, ולכן אין צורך להמציא כללים: אפשר לאמר אותו בכל פעם שמרגישים צורך בשמירה, לפני יציאה לדרך, או בערב כשהבית נרגע.

כדאי לשים לב לדבר אחד כשאומרים אותו. המזמור פותח בשאלה (״מאין יבוא עזרי?״) ומיד עונה. אל תמהרו לעבור על התשובה. בכל פעם שאתם מגיעים ל״ה׳ שומרך״, עצרו רגע ותדמיינו את הצל שהולך איתכם, על יד ימינכם, ביום ובלילה.

אנחנו לא מבטיחים תוצאות, ואף אחד לא יכול להבטיח. מה שהמזמור נותן לנו הוא משהו אחר: תחושה שאנחנו לא לבד בדרך, ושיש מי ששומר. לכן אנחנו מזמינים אתכם לומר את מזמור קכ״א, לאט, כל אחד בקצב שלו, ולצרף אליו את הבקשות האישיות שלכם. ה׳ ישמור עליכם.