כשניסיון רודף ניסיון: מאין שואבים כוח להמשיך?
מה אפשר ללמוד מחייו של יעקב אבינו ומסיפור על איסוף צדקה

יש שאלות שלא מעזים לשאול בקול, וחייו של יעקב אבינו מראים כמה הן עמוקות. וגם סיפור קטן על איסוף צדקה שמסביר איך מחזיקים מעמד
יש שאלות שהאדם אינו מעז לשאול בקול, אבל הן מהדהדות בלב דווקא בשעות הקשות: עד מתי? כמה עוד אפשר לשאת? ומאיפה שואבים כוח כשהניסיון רודף ניסיון, והדרך אל המנוחה נראית רחוקה כל כך? מי שעבר תקופה כזאת מכיר את השאלות האלה היטב, גם אם לא אמר אותן לאף אחד.
כדי להבין כמה עמוקה השאלה הזאת, כדאי להתבונן בחייו הסוערים והמיטלטלים של יעקב אבינו. עוד לפני שנולד, כבר התחולל ברחם אימו מאבק איתנים, "ויתרוצצו הבנים בקרבה". יעקב, איש תם יושב אוהלים, מי שעתיד להעמיד את יסודותיו הרוחניים של עם ישראל, מתנגש עם עשו אחיו, שבוחר בדרך שונה לחלוטין מהערכים ומהעולם של יעקב.
אחר כך מתחילה הבריחה. יעקב נאלץ לעזוב את בית הוריו מאימת עשו ומפני סכנת חיים שמרחפת מעליו. הוא מגיע לחרן אחרי שאליפז, בנו של עשו, פגש אותו ורצה להרגו. שם הוא מבקש לשאת את רחל, ועובד שבע שנים למען הנישואין. אלא שלבן מרמה אותו, ובמקום רחל הוא מקבל את לאה. יעקב מתחייב לעבוד עוד שבע שנים, ובהמשך עוד שש שנים לפרנסתו, וגם אז חמיו מנסה לקפח את שכרו שוב ושוב.
ואז מגיע הרגע שבו יעקב מבין שהגיע הזמן לחזור הביתה. גם הציווי האלוקי מורה לו כך, והוא נמלט. אבל המנוחה עדיין לא מגיעה: לבן רודף אחריו עם בניו וחבר מרעיו, ומאשים אותו בהאשמות נבזות ושקריות. ומהצד השני, עשו כבר ממתין לו ובא לקראתו עם ארבע מאות לוחמים. אפשר לנסות לדמיין את הלב של אדם שנרדף מאחור ומאוים מלפנים באותו זמן.
גם אחרי שהוא שב לארץ ישראל, התלאות לא תמו. רחל מתה פתאום בלידת בנו האחרון. דינה נלקחת באכזריות אל ביתו של שכם בן חמור. ולבסוף, יוסף, בנו האהוב, נעלם ממנו לעשרים שנה, ובכל התקופה הזאת יעקב בטוח שבנו נטרף על ידי חיה. כך מתואר: בכל אותן שנים הוא לא מתנחם על בנו, וממילא אינו זוכה להשראת השכינה, שלא שורה על אדם השרוי בעצבות. ועוד בתוך שנות ההיעלמות של יוסף, הוא מתמודד עם מושל מצרי עריץ שאוסר את שמעון ודורש להביא אליו את בנימין הקטן.
שימו לב לרצף. זה לא אירוע קשה אחד שאחריו באה הקלה. זו שרשרת שלמה של אירועים, אחד אחרי השני. ומי שמרגיש שגם אצלו החיים מתנהלים ככה, שהקושי אחד מביא את השני, יכול לראות בסיפור של יעקב אבינו תזכורת שגם הגדולים שבאבותינו עברו שרשרת של ניסיונות.
איך עוברים חיים שלמים של ניסיונות?
וכאן עולה השאלה: איך אפשר לעבור חיים שלמים של ניסיונות והתמודדויות בלי לאבד את הכוח להמשיך ואת התקווה? התשובה לא נמצאת בהסבר גדול ומסובך. אולי המעשה הבא ישפוך עליה קצת אור.
מסופר על יהודי שעסק באיסוף צדקה והגיע לביתו של עשיר ידוע. העשיר קיבל את פניו בצעקות, בקללות ובגידופים, אבל היהודי שתק והמתין. כעבור עשר דקות נרגע העשיר, והעניק לו חמש מאות דולר.
רגע לפני שהיהודי יצא, שאל אותו העשיר: "תגיד, איך נשארת כל כך רגוע לנוכח התנהגותי כלפיך?" והיהודי השיב: לפני שהגעתי למסע הזה של איסוף הכספים, עשיתי "שיעורי בית" על כל עשיר שאליו אני מתעתד להגיע. לגביך נודע לי שאם אמתין בעשר הדקות של הצעקות והגידופים מצידך, אקבל ממך חמש מאות דולר. "כשידעתי לשם מה אני ממתין, היה לי כוח לשאת את הקושי".
המשפט האחרון הוא לב העניין. הקושי עצמו לא השתנה. הצעקות היו אותן צעקות, והגידופים אותם גידופים. מה שהשתנה הוא הידיעה שיש לזה סוף ושיש לזה מטרה. ברגע שיודעים לשם מה ממתינים, אפשר לשאת.
סוד האמונה
וזה בדיוק הסוד: זהו סוד האמונה. לא תמיד אנחנו מבינים מדוע בא הניסיון, אבל אנחנו כן יודעים שחיינו אינם הפקר. יש מנהיג לבירה. וגם כשהדרך נסתרת מעינינו, איננו צועדים בה לבד.
היהודי בסיפור לא היה צריך להבין את הצעקות, הוא רק היה צריך לדעת שבסוף יש משהו. אנחנו לא תמיד יודעים מה מחכה בסוף הדרך, אבל אנחנו יכולים לדעת למי שייכת הדרך. ואי אפשר שלא לחשוב כאן על הפסוק שמופיע בתהילים, שנפתח בדיוק בשאלה ששאלנו בתחילת הדברים:
שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי. עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ
"מאין יבוא עזרי". זו אותה שאלה, והתשובה שלה קצרה ופשוטה. וגם הפסוק הזה מתוך תהילים מדבר באותו כיוון:
גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי
האמונה אינה מבטיחה דרך בלי חושך. היא נותנת לנו כוח להמשיך לצעוד עד שנזכה לראות את האור. ואנחנו לא מבטיחים כאן ישועה ולא קובעים מתי היא תגיע, רק מזכירים שלא צריך ללכת לבד. מי שמרגיש שהוא באמצע שרשרת של קשיים, יכול לעצור רגע, לנשום, ולומר לעצמו שיש לדרך הזאת מטרה גם אם היא עדיין נסתרת.
גם אנחנו לא תמיד מבינים מדוע בא הניסיון, וזה בסדר. ההתבוננות בחייו של יעקב אבינו מזכירה לנו שמסלול של ניסיונות רבים אינו סימן שהדרך אבודה, ושהשאלה "עד מתי" שייכת גם לגדולים שבגדולים.
אם יש מישהו שאתם חושבים עליו עכשיו, אדם שנמצא בתקופה כזאת, אפשר לומר היום פרק תהילים לזכותו ולשלוח לנו את שמו כדי שנתפלל עליו יחד. לפעמים עצם הידיעה שמישהו מתפלל איתנו נותנת עוד קצת כוח להמשיך.
כשניסיון רודף ניסיון: מאין שואבים כוח להמשיך?
מה יעקב אבינו היה עושה בפקק של הבוקר?
איך מתמידים באמירת תהילים גם ביום עמוס? חמישה צעדים קטנים
מתפללים בלי לשים לב? 5 עקרונות של הפלא יועץ לתפילה מהלב
הסולח והרופא: הקשר בין סליחה לרפואה בפרק ק"ג
למה אומרים "בלי עין הרע"? מה מספרת הגמרא
קריאה לפני תהילים: התפילה שאומרים לפני שפותחים את הספר
מודה אני: המשפט הקצר שפותח את היום
קוראים לה' בצרה: מה מלמד פרק קכ בתהילים
למה מדליקים נרות שבת, ומה הקשר לשלום בית?
כהרף עין: מה מסתתר מאחורי הביטוי על ישועת ה'
יהי רצון לפני תהילים: התפילה הקצרה שפותחת את הפרקים
למה חודש כסלו נקרא כך? השם שהגיע מבבל והפך לחלק מאיתנו
מה מסתתר מאחורי כל מילה בסידור שאנחנו אומרים?
מזל קשת וחודש כסלו: הסוד שבין החושך לחץ שנורה
- © כל הזכויות שמורות
