מי חיבר את מעוז צור, ומה מסתתר בבתים שלו?
מחבר מעוז צור, הרמז לשמו ופירוש הבתים

הפיוט שאנחנו שרים ליד נרות החנוכה מספר על גאולות של עם ישראל לאורך הדורות, ושם מחברו מרומז בבתים הראשונים שלו. הנה מה שידוע, ומה שעדיין לא
כמעט כל אחד מאיתנו שר אותו בחנוכה, אבל מעטים עוצרים לשאול מי כתב אותו ומה בעצם מספרים הבתים שאחרי הבית הראשון. ״מעוז צור ישועתי״ הוא הרבה יותר משיר של חנוכה. זה פיוט על גאולה, שעובר בקצרה על הצרות הגדולות של עם ישראל ועל הישועה שבאה אחרי כל אחת מהן.
נתחיל בשאלה הראשונה, מי חיבר את הפיוט. התשובה הכנה היא שאיננו יודעים בוודאות. בכתבה שעסקה בנושא נאמר: ״איננו יודעים בוודאות מי חיבר אותו (רק יודעים ששמו 'מרדכי')״. כלומר, השם הפרטי של המחבר ידוע, אבל פרטים נוספים עליו אינם ברורים. יש השערות שמדובר ברבי מרדכי בן הלל מנירנברג או במרדכי בן יצחק הלוי, אך זהותו אינה ברורה.
גם לגבי זמן הכתיבה יש הערכות בלבד. מסופר שהפיוט נכתב ככל הנראה לפני כ-700 שנה, ושמקורו בעדות אשכנז. לאחר קום המדינה הוא אומץ גם בקהילות ספרדיות ומזרחיות.
איך יודעים בכלל ששמו של המחבר מרדכי? זה בזכות רמז שמוסתר בתוך הפיוט עצמו. על פי מקור אחד, שמו של המחבר נרמז באקרוסטיכון, כלומר באותיות הראשונות של הבתים, בראש חמשת הבתים הראשונים של הפיוט. כשמחברים את האותיות הללו נקבל את השם מרדכי. כך החתימה על היצירה מוסתרת בתוך הבתים עצמם, והיא מחכה למי שמתבונן. שימו לב שהפיוט כולו בנוי משישה בתים, וראשי התיבות מופיעים בחמשת הראשונים בלבד.
ועכשיו לתוכן. הבית הראשון הוא תפילה. הוא עוסק בתפילה ובחנוכת המזבח, ומשם מתחילה כל התנועה של הפיוט, מתפילה אל ישועה. צריך לזכור שהמילים ״צור ישועתי״ מוזכרות גם בתפילת שמונה עשרה, כך שהן מוכרות לנו מהתפילה היומיומית.
מכאן והלאה הפיוט פונה אל ההיסטוריה. על פי אחד הפירושים, הוא עוסק במלכויות השונות שעלו ונפלו במשך ההיסטוריה, והמלכויות הן מצרים, בבל, פרס ומדי, יוון ואדום. בכל בית עומדת מלכות אחרת. בארבע הראשונות עם ישראל היה בצרה ויצא ממנה בישועה, והאחרונה, אדום, עדיין לא נפלה.
הבית השני מדבר על מצרים ועל השעבוד. ״עגלה״ הוא כינוי למצרים, על פי הנביא ירמיהו, והביאור מסביר שכל זרעו של פרעה הם כלל המצרים, שראו בפרעה את אביהם ואלוהיהם. כך הפיוט פותח את רשימת הישועות בראשונה שבהן, ומזכיר לנו שגם שעבוד קשה כל כך הסתיים.
הבית השלישי עוסק בגלות בבל. הפייטן מזכיר את נבוכדנצר, שמכונה ״נוגש״ על פי הנביא ישעיהו, ואת גלות בבל. אחרי שבעים שנים למלכות בבל, כך נאמר, נושעו בני ישראל ביד זרובבל. כך הפיוט מלמד אותנו שגם גלות ארוכה יש לה סוף. בתקופה שקשה לראות בה את סוף הדרך, זה מסר שכדאי לחזור אליו.
מפורים לחנוכה, ועד הגאולה העתידה
הבית הרביעי מספר על נס פורים. הוא פותח ברצונו של המן להרוג את מרדכי ואת כלל ישראל. ״ברוש״ הוא כינוי למרדכי היהודי, על פי חז״ל במסכת מגילה, ויש שמפרשים אותו גם כעם ישראל כולו, והמן ביקש לכרות אותו. אבל בסוף שמו של המן, שהוא מזרע עמלק, נמחה. ומרדכי, ״הימיני״, התגדל והיה משנה למלך. שימו לב לצירוף המעניין: שם המחבר הוא מרדכי, ובבית הזה מופיע מרדכי של הגאולה בפורים.
הבית החמישי הוא זה שקושר את הפיוט לחנוכה. ״יוונים נקבצו עלי אזי בימי חשמנים״ מתבסס על תפילת ״על הנסים״, ו״חשמנים״ הם החשמונאים. ״וטמאו כל השמנים״ נשען על דברי הגמרא במסכת שבת. בסוף הבית נאמר שחכמי ישראל קבעו שמונה ימים טובים לזכר הנס. כאן גם נכנס ״לשושנים״, כינוי לכנסת ישראל על פי שיר השירים.
ואז מגיע הבית השישי והאחרון, והוא שונה מהשאר. הוא כבר לא מספר על ישועה שהיתה, אלא מתפלל על ישועה שעדיין לא הגיעה. ״כי ארכה השעה ואין קץ לזאת הרעה״ פירושו שמכל הגלויות והצרות שנמנו קודם נגאלנו במהרה, אבל הגלות האחרונה נמשכת לאין קץ. ״אדמון״ הוא כינוי לעשו, ובפיוט הוא מציין את מלכות רומי ואת מלכויות הנוצרים. מסופר שהבית הזה עורר קטרוג בארצות גרמניה במאה הט״ו, ושברוב סידורי התפילה הוא הושמט, ולכן רבים מאיתנו כלל לא שרים אותו.
הבית מסתיים בבקשה ״הקם רועים שבעה״, על פי הנביא מיכה, והרועים מציינים הנהגה רמה לעם ישראל כנגד כל אויביו בעת הגאולה. זו התפילה שלנו כל שנה מחדש: שהגאולה השלמה תגיע במהרה.
ויש עוד נקודה מעניינת. מסתבר שהפיוט לא נכתב דווקא על חנוכה. נהגו לשיר אותו בחנוכה בגלל ״חנוכת המזבח״ שבבית הראשון, ובגלל ״יוונים נקבצו עלי״. כלומר, אנחנו שרים אותו בחנוכה כי יש בו נקודות שמתחברות לחג, אבל המסר שלו רחב יותר: הקב״ה הציל אותנו בעבר, והוא יושיע אותנו גם בעתיד.
כדאי לשים לב גם לסדר שבו הדברים מופיעים. הפיוט לא מתחיל בצרה אלא בתפילה, ורק אחר כך עובר לרשימת הישועות. כך אפשר לראות שהוא בנוי כמו תפילה אמיתית: קודם פונים אל הקב״ה, אחר כך נזכרים במה שהוא כבר עשה למעננו, ובסוף מבקשים על מה שעוד חסר. מי ששר אותו בכוונה, עושה בדיוק את הסדר הזה בליבו.
מה אפשר לקחת מכל זה? בפעם הבאה שתשירו ״מעוז צור״ ליד הנרות, נסו להיזכר בסדר: מצרים, בבל, פורים, חנוכה, ואחריהם התפילה על הגאולה שעוד לפנינו. בכל דור קמו עלינו, ובכל דור נושענו. מי שמרגיש היום שהוא נמצא בתוך צרה, יכול למצוא בפיוט הזה חיזוק פשוט: הצרה הזאת תסתיים, כמו כל אלה שלפניה.
ואחרי השירה, אפשר להוסיף כמה פרקי תהילים. אתם מוזמנים לומר תהילים יחד איתנו, לבקש על כל מי שצריך ישועה, ולהודות להקב״ה על הנסים שכבר עשה לנו. הוא צור ישועתנו, והוא ישמע את תפילתנו.
מי חיבר את מעוז צור, ומה מסתתר בבתים שלו?
כשניסיון רודף ניסיון: מאין שואבים כוח להמשיך?
מה יעקב אבינו היה עושה בפקק של הבוקר?
איך מתמידים באמירת תהילים גם ביום עמוס? חמישה צעדים קטנים
מתפללים בלי לשים לב? 5 עקרונות של הפלא יועץ לתפילה מהלב
הסולח והרופא: הקשר בין סליחה לרפואה בפרק ק"ג
למה אומרים "בלי עין הרע"? מה מספרת הגמרא
קריאה לפני תהילים: התפילה שאומרים לפני שפותחים את הספר
מודה אני: המשפט הקצר שפותח את היום
קוראים לה' בצרה: מה מלמד פרק קכ בתהילים
למה מדליקים נרות שבת, ומה הקשר לשלום בית?
כהרף עין: מה מסתתר מאחורי הביטוי על ישועת ה'
יהי רצון לפני תהילים: התפילה הקצרה שפותחת את הפרקים
למה חודש כסלו נקרא כך? השם שהגיע מבבל והפך לחלק מאיתנו
מה מסתתר מאחורי כל מילה בסידור שאנחנו אומרים?
- © כל הזכויות שמורות
