הרב קלמן בר: "הייסורים עצמם הם חלק מתהליך הגאולה"

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

לכבוד יום הזיכרון לחללי מערכו ישראל ונפגעי פעולות האיבה, פרסם הרב קלמן בר, הרב הראשי לישראל, איגרת מיוחדת העוסקת בימים המורכבים שאנו נמצאים בהם.

זה תוכן המכתב:

״בימים אלו מציינים אנו את יום השואה והגבורה, את יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה... שנה זו שונה היא משנים אחרות. ימים אלו באים עלינו בסמיכות לימי מלחמת "שאגת הארי", ימים שבהם ראינו בעינינו ישועות גדולות ונפלאות. אויבינו אשר קמו עלינו לכלותנו הוכו שוק על ירך, וכל זאת תוך כדי ניסים וחסדים מופלאים.
בדברי הנביאים מצאנו כי גאולתם של ישראל נמשלה לחבלי לידה. תחילתה בצרה גדולה, ככתוב (ישעיה לז,ג): "כִּ֣י בָ֤אוּ בָנִים֙ עַד־מַשְׁבֵּ֔ר וְכֹ֥חַ אַ֖יִן לְלֵדָֽה", וסופה בלידה וישועה, עד אשר נאמר (ישעיה סו,ח): "כִּֽי חָ֛לָה גַּם יָלְדָ֥ה צִיּ֖וֹן אֶת־בָּנֶֽיהָ". 
ביאור הדברים הוא: כשם שחבלי הלידה עצמם מביאים את הלידה, כך גם גאולתם של ישראל, מתוך הקושי והצרה צומחת הישועה, והייסורים עצמם הם חלק מתהליך הגאולה.
דברים אלו מתאימים לחסד הגדול אשר גמלנו ה' יתברך בהקמת מדינת ישראל. מדינתנו קמה מתוך עשן הכבשנים ושואת יהודי אירופה האיומה, שבה נכחדו מיליונים מבני עמנו הי"ד, ומתוך אותו חורבן קם עם ישראל ושב לארצו. זהו נס היסטורי שאין לו אח ורע, מן האפר אל הבניין ומן הכליה אל החיים.

ואף לאחר הקמת המדינה לא פסקו הייסורים. עברנו מלחמות ושילמנו מחיר יקר בדמי אחינו ואחיותינו הי"ד שמסרו נפשם על קידוש ה' למען העם והארץ. אך מתוך הכאב קם עם ישראל פעם אחר פעם מחוזק ומאוחד, וכך הולכת ונבנית גאולתנו נדבך על גבי נדבך, בהנהגת יד ה'. וכך גם במלחמה האחרונה: מתוך האסון הנורא ביום חג שמחת תורה, אשר נדמה היה כי אין ממנו תקומה, קם עם ישראל והתעודד. בחסדי שמים ומתוך מסירות נפשם של חיילינו הגיבורים, נפלו אויבינו בזה אחר זה. אין זאת אלא הנהגת חבלי לידה, שמתוך הקושי והכאב צומחת ישועה, ומתוך החשכה נגלה אור גדול.
בימים אלו זוכרים אנו את גיבורינו אשר מסרו נפשם על קדושת השם למען העם והארץ, הרוגי מלכות הם, אשר אמרו עליהם חכמינו ז"ל (בבא בתרא י' ע"ב): "אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם". נשלח תנחומי אמת למשפחותיהם היקרות, ונחזק את רוחן באמונה ובתקווה. וכפי שאומרים אנו בניחום אבלים: "המקום ינחם אתכם", ופירשו, כי "המקום" רומז אל אותו מקום עליון ונשגב שבו שוכנים אותם קדושים. ידיעה זו, כי יקיריהם זוכים למדרגה רמה ונשגבה בעולם הנצח, יש בה כדי להעניק מידה של נחמה בתוך הכאב הגדול.

כמו כן, חובתנו לכבד ולהוקיר את פצועי המלחמה, הנושאים בגופם ובנפשם את מחיר המערכה, ולתמוך בהם במסירות ובהכרת תודה עמוקה על תרומתם שאין לה שיעור.
וכן עלינו להודות לחיילינו המסורים, המוסרים נפשם למען ביטחון העם והארץ, ולשאת תפילה שישמור עליהם הקב"ה מכל צרה וצוקה וישיבם לבתיהם לשלום, בריאים ושלמים.
וביחד עם זאת, עלינו להתבונן גם בטובה שכבר נולדה: מדינה מתפתחת ומשגשגת, ערים מתרחבות, כלכלה צומחת, ורוח של בניין ויצירה השורה בכל. רבים מיהודי התפוצות שבים לארץ, בתי כנסיות ובתי מדרשות וישיבות וכוללים מלאים, ועם ישראל מתחזק באמונתו. על כל זאת חובתנו להודות לה' יתברך על חסדיו המרובים.
חובתנו לזכור כי כוחנו באחדותנו, וכפי שהמשילו חז"ל (מדרש תנחומא, ריש פרשת נצבים) על אגודת קנים, יחד אין להם שבירה, ואחד אחד נשברים בנקל. ואף ניצחוננו במלחמה תלוי באחדות, וכפי שאמרו (ירושלמי פאה פרק א' הלכה א') על דורו של אחאב. לפיכך עלינו להרבות אהבה ואחווה, ולזכור כי אנשים אחים אנחנו, ומתוך אחדות נזכה בעזרת ה' לישועה שלמה ולגאולה קרובה.
בברכה ובתפילה לשלום העם והארץ "וְנָתַתִּ֤י שָׁלוֹם֙ בָּאָ֔רֶץ וּשְׁכַבְתֶּ֖ם וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד".