גל מרגש של אמונה אצל המפורסמים: "כל רצונו של הקדוש ברוך הוא לעשות לי טוב"

בואו לגלות עוד תוכן חדש ומפתיע! התחברו לכל הפלטפורמות שלנו בתהילים בלחיצה כאן >>>

בעקבות המציאות המורכבת שפקדה את ישראל מאז פרוץ המלחמה בשמחת תורה, ניכר גל משמעותי של התחזקות רוחנית בקרב דמויות בולטות בתעשיית הבידור והתרבות. רבים מהם בוחרים לשתף את הקהל בחיפושיהם אחר משמעות, אמונה וקשר למסורת היהודית.

הזמר רותם כהן, למשל, מצא עצמו נשאב לתהליך של התחזקות מבלי שחש צורך לוותר על עולמו כפי שהוא. בראיון ל"שבת מכל הסיבות", הדגיש כי החיבור לדת הוא נחלת הכלל וכי הוא זוכה למעטפת תומכת מהרבנים איתם הוא מתייעץ:

"אני חושב שהיהדות והשבת זה של כולם, ולשמחתי לא נתקלתי, גם לא ברבנים שאני הולך לשיעורי תורה אצלם, ולא כאלו שהבאתי אליי הביתה לעשות אצלי שיעור, בביקורת עליי בשום צורה".

כהן הוסיף כי הדימוי של הקהל הדתי כמבקר הוא מוטעה במקרה שלו:

"במפגשים עם רבנים לא נשאלתי אם אני מופיע בשבת אפילו. האנשים שמקיפים אותי הם אנשים שמקבלים אותי בכל אספקט. להיפך, הכל מאוד מאוד מכיל ואוהב. אני לא שומע משפטים כאלה, של תיקח עליך יותר. הם מבקשים ממני לבוא וליהנות איתם בשבת". 

גם השחקן אביב אלוש מרבה לעסוק באמונה, ובתקופה האחרונה הוא מציע פרספקטיבה אופטימית גם אל מול קשיים. בריאיון עם בן בן ברוך, הסביר אלוש את הגישה שמאחורי הקושי:

"מה ששלך שלך, מה שלא שלך לא שלך. הכל לטובה בחיים, גם כשאתה לא רואה ולא מבין את זה, הכל לטובה. מה שצריך לצאת יוצא בחיים. במה אתה נמדד? האם החזקת, האם קיבלת את זה. אם התנגדת, אתה תסבול, אם אתה נענה, ואתה מקבל את המציאות, זה הדבר.

"מאיפה אנחנו לומדים את זה, שהכל לטובה? מט"ו בשבט. חג שלא פרץ. קבל ווארט: זה חג האילנות, אנחנו מברכים על כל האילנות. מה המצב של כל האילנות בחוץ אתה יודע? הם ערומים. כל האפרסקים, התפוח, הכל ערום ובלי עלה אחד עליהם. זה חג האילנות? אתה מסתכל על המטעים, הם במצב הכי מבאס שלהם, אבל שם, אתה מברך על תחילת האביב".

אלוש מדגיש את חשיבות האמונה:

"דווקא במצב הזה שאתה רואה חושך, ערום וחום, אתה לא רואה כלום ולבלוב. היחידה שאתה כן מקבל את זה היא השקדיה. שקד אותיות קדוש, רק שם אתה מחזיק את האמונה שלך, שלעתיד לבוא תהיה פה פריחה, ממש עוד מעט. כשהאביב יגיע, תהיה פריחה. עכשיו אתה לא רואה את זה, אבל צריך לדעת ולהאמין שזה יגיע".

הוא חותם את דבריו במסר חשוב:

"ככל שתתרגל את העתיד לבוא, תראה שהכל לטובה. זה גם בעולמנו הפרטי, וגם בעולמנו הכללי. כל מה שעם ישראל עובר - זה עץ ערום. לעתיד לבוא - תבין שזו הסיבה שבאנו לכאן. תהיה כאן שמחה מאוד מאוד גדולה. אם היית אומר לבנאדם באושוויץ-בירקנאו שיום אחד יהיה פה צבא, שתהיה מדינה, שאנשים יוכלו ללכת עם ציציות בחוץ, ללמוד תורה בחופשיות - הוא היה אומר לך שזה הסוף. נצח ישראל לא ישקר. זה עובד לאורך כל ההיסטוריה. אתה גדול יותר ממה שהשכל מסוגל להבין".

עבור אחרים, האירועים הקשים שימשו כנקודת מפנה מוחלטת. הסטנדאפיסט צח רוקח תיאר בפודקאסט של בן בן ברוך כיצד המלחמה הובילה אותו לשמירת שבת לאחר תקופה של כמיהה פנימית:

"אמרתי: 'אני מת לשמור שבת. אלוקים בבקשה, רק עוד קצת כסף. אני רוצה להתחיל לשמור שבת'. ואז היה איזה ערב שבת שלא הייתה הופעה. אמרתי שזה כיף, כי אלך לקידוש לפחות אצל ההורים. ואז ההורים התקשרו, ואמרו שהם מתארחים אצל משפחה בקריית גת. לא היה לי קידוש. ישבתי בבית, לא שומר שבת, הלכתי למסעדה ואכלתי פיצה. הרגשתי הכי גרוע בעולם, והתחלתי לרצות את שמירת השבת".

השינוי המיוחל הגיע עם פרוץ המלחמה:

"בבוקר השבעה באוקטובר הגיע השינוי. במקום הזה התחלתי לשמור שבת. באותה שבת נסעתי למקום עם ממ"ד, זו הייתה הנסיעה האחרונה שלי בשבתות. קצת התביישתי לשמור שבת, התביישתי לומר שאני דתי. אצלי זה בא ממקום אחר, של תעשייה. אנשים מסתכלים על זה בצורה צינית. החברים שלנו תל אביבים. אני ציני והיה לי קשה. התביישתי בהתחלה. המלחמה הייתה תירוץ. כולם בטראומה, גם אם מישהו היה מספר שהוא מחבק עצים היו מקבלים את זה בהבנה. התקופה השפיעה על כולנו. המלחמה נתנה לי מחסה. זאת הייתה אהבה ממבט ראשון, התחלתי לקיים את כל המצוות ברגע".

הידוענית לינור אברג'יל מדגישה כי הדרך להתקרבות אינה חייבת להיות חדה או קיצונית:

"דיברתי עכשיו עם חברה, והיא אמרה לי 'אני לא אוהבת את הבנות האלה, שיום אחד הן צנועות ויום אחד לא. יום אחד עם כיסוי ראש ולמחרת לא. אני לא אוהבת את זה, זה צבוע. שיחליטו מה הן'. אמרתי לה 'לא, זה לא שחור או לבן'. מה יצר הרע עושה? הוא אומר לך שהכל שחור או לבן, שאת צריכה להחליט מי את. או שאת שומרת או שלא. ואז מה קורה? את לא עושה כלום. פשוט נשארת במקום. אז תקשיבי - שכר מצווה מצווה, ושכר עבירה עבירה. זה שאת לא הולכת כל השנה ככה - בסוף הרצון שלך הוא להיות צנועה. זו מי שאת באמת. אין שחור ולבן, יש הרבה אפור".

המלצתה לעוקבות היא הדרגתיות:

"זה בסדר וזה מה שיפה בדרך שלך. לאט, לאט. תתחילי לשמור שישי, כיסוי ראש בשבת, תתחילי להאריך את השרוול, כל אחת במדרגה שלה. זה מושלם, וככה זה צריך להיות. כשזה נפתח זה נפתח".

גם הידוענית מירן בוזגלו מבקשת להגדיר מחדש את המושג "טוב" מול הקשיים שאנשים חווים:

"כל רצונו של הקדוש ברוך הוא לעשות לי טוב. זאת נקודת היסוד. לשם כך הוא ברא אותי. ואם כל רצונו לעשות לי טוב - למה כל כך רע לי? למה אין לי פרנסה? למה אין לי עדיין ילדים? למה אני לא מוצאת עדיין זיווג? למה אין לי בריאות טובה וכו'? איפה הטוב של השם? התשובה היא שפעמים רבות אנחנו טועים בפירוש המושג טוב. לרוב אנחנו חושבים שאם טוב לי נעים לי - כל מה שנעים הוא אכן טוב לנו? אם מישהו מגישה לך שוקולד וממתקים, את יודעת שמתוק וטעים יהיה לך, מאוד נעים לאכול, אבל יש בו נזק לבריאות. אז האם הוא טוב לך? לא".

היא מדגימה זאת באמצעות השוואות מחיי היומיום:

"אנשים מעשנים סיגריות, אחת אחרי השנייה. נעים להם. אבל על הקופסה כתוב בגדול שהעישון גורם למוות. הסיגריות טובות להם? לא. אותו דבר לגבי המושג רע. המחשבות אומרות: לא נעים, לא נוח. בלתי נסבל ומכאיב מאוד. כשאנחנו הולכים לרופא שיניים, לטיפול שורש בשן, האם כיף לנו לשבת וחופרים לנו בשן? כואב לנו. האם נעים לשמוע את זמזום המכונה ולהרגיש חפירה בשן? לא כיף ולא נוח. ולמרות זאת, הטיפול טוב לנו".

היא מסכמת את המסר העולה מדבריה:

"טוב הוא לא בהכרח נעים. רע אינו בהכרח לא נעים. יש הרבה דרכים לקב"ה לקרב אותנו אליו. כל הדרכים טובות לחלוטין ומשרתות את המטרה - להתקרב אליו, לטוב האמיתי".