למה אלפי ישראלים עוצרים באמצע הטיול בניו יורק כדי להתפלל?

בין מגדל האמפייר סטייט לגשר ברוקלין, יותר ויותר ישראלים עוצרים באמצע הטיול לניו יורק לרגע אחר לגמרי. הם מגיעים לאוהל הרבי מליובאוויטש ולמרכז חב"ד העולמי, וזה הופך לאחד השיאים של הביקור בעיר

קיץ בניו יורק. מגדל האמפייר סטייט, השדרה החמישית, גשר ברוקלין - מסלול מוכר לכל תייר ישראלי. אבל בין תחנה לתחנה, יותר ויותר ישראלים עוצרים לרגע אחר לגמרי: ביקור באוהל של הרבי מליובאוויטש בקווינס, וסיור במרכז חב"ד העולמי - המבנה המוכר בכינוי "770" - בשכונת קראון הייטס בברוקלין.

מי שעומדים מאחורי המגמה הזו הם צעירי אגודת חב"ד בישראל, שיצאו בקמפיין ממוקד באמצעות אלפי השלוחים שלהם, לעודד ישראלים לחוות רגע של קודש באמצע הטיול. את הפעילות בניו יורק עצמה מרכז הרב יוסף-יצחק נוימן, שליח הרבי לקהילה הדיפלומטית הישראלית בעיר, האחראי מטעם צעירי אגודת חב"ד על הקבוצות והמקורבים שמגיעים אל הרבי.

עבור רבים מהמבקרים - גם כאלה שלא היו מגדירים את עצמם דתיים - הרגע השקט והבלתי צפוי הזה הופך לאחד השיאים של הביקור בעיר. "הביקור באוהל הרבי היה רגע שקט ועוצמתי בתוך כל הרעש של ניו יורק", תיאר אחד המבקרים. "כתבנו פ"נ, הדלקנו נר, ויצאנו עם תחושה עמוקה של ברכה וחיבור".

בית 770, מבנה לבנים אדומות בעל חזות אנגלית האופיינית לשכונות הוותיקות של ברוקלין, הוא המקום שבו פעל לאורך עשרות שנים הרב מנחם מנדל שניאורסון זצ"ל, הרבי השביעי בשושלת חב"ד-ליובאוויטש. מהמבנה הזה ניהל הרבי את ההתרחבות הבינלאומית של התנועה, שפרסה שלוחים ומרכזי חב"ד בכל רחבי העולם, ומכאן קיבל אלפי אנשים לפגישות אישיות והשפיע על יהודים רבים - דתיים וחילונים כאחד.

כיום משמש המקום בית כנסת פעיל ומרכז רוחני, אבל גם אתר מבוקש לסיורים מודרכים המיועדים לקהל הרחב. הסיורים מתקיימים בעברית ומותאמים גם למי שלא מכיר את עולם חב"ד מקרוב, וחושפים את המבקרים לחדרו האישי של הרבי, לאולם התפילה הגדול שבו נשא את שיחותיו הפומביות, לבית המדרש הקטן שבו למדו והתפללו תלמידי הישיבה, לחדר השידורים שממנו הועברו התוועדויותיו בשידור לוויני לעולם, וכן לספרייה ולתערוכה היסטורית המציגה כתבי יד ופריטים נדירים. קבוצת מטיילים מישראל שביקרה במקום תיארה זאת כך: "הסיור ב-770 היה אחד השיאים של הנסיעה שלנו. המדריך ידע להסביר הכול בצורה בהירה, מעניינת ומכבדת, גם למי שלא מכיר את חב"ד מקרוב".

מי שמגיע ל-770 מוצא את עצמו למעשה בלב שכונת קראון הייטס, ביתם של אלפי משפחות המשתייכות לקהילת חב"ד - ובהן גם הבית שבו התגורר הרבי עם רעייתו. השכונה מציעה הצצה למרקם חיים יהודי-חסידי תוסס, לצד מסעדות המגישות אוכל יהודי מסורתי. מי שנמצאים בעיר בסוף השבוע יכולים גם להצטרף לסעודת שבת המתקיימת בבית חב"ד הסמוך לטיימס סקוור במנהטן - חוויה שמשלבת תפילה, שירה ואוכל מסורתי בלב מרכז הבידור והמסחר של ניו יורק.

האוהל בקווינס: פתק, נר ורגע של חיבור

במרחק נסיעה של כרבע שעה בלבד משדה התעופה הבינלאומי קנדי, בבית העלמין "מונטיפיורי" שבקווינס, נמצא האוהל של הרבי מליובאוויטש ושל קודמו בהנהגת התנועה, הרב יוסף יצחק שניאורסון זצ"ל. האתר פתוח לביקור 24 שעות ביממה, והפך ליעד מבוקש עבור אלפי מבקרים - יהודים ולא יהודים כאחד, וביניהם גם אנשי ציבור וידוענים שביקרו במקום לאורך השנים. המנהג הרווח באוהל הוא כתיבת מכתב אישי, המכונה בעגה החסידית "פ"נ" (פדיון נפש), הכולל בקשות ותפילות אישיות, קריאתו ליד הקבר והשארתו במקום, לצד הדלקת נר.

אם בקיץ מדובר בזרם תיירים מזדמן, הרי שעם תום החגים האזרחיים וכניסת חודש תשרי - חודש החגים היהודיים הכולל את ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות ושמחת תורה - עתידה קראון הייטס להפוך לזירה של אירוע בסדר גודל שונה לחלוטין. לפי ההערכות, רבבות חסידים ותלמידי ישיבות מרחבי העולם צפויים להגיע לשכונה כדי לבלות את חודש החגים בסמוך למרכז התנועה. הזרם צפוי להתחיל כבר בשבת שלפני ראש השנה, להתגבר עם כניסת החגים עצמם, ולהגיע לשיאו בחג הסוכות ובשמחת תורה - ימים שבהם הרחובות סביב 770 מתמלאים עד אפס מקום בחוגגים מכל קצות תבל.

הרב יוסף יצחק אהרונוב, יו"ר צעירי אגודת חב"ד, מסביר את התופעה כך: "ההיענות המרשימה והנהירה לתפילות באוהל הק' של הרבי וב-770, היא עדות חיה לכך שהרבי ממשיך להשפיע עד היום על העולם היהודי כולו".

מה יש ברגע הזה שגורם לכולם לעצור?

אי אפשר שלא לחשוב, כשקוראים על התופעה הזו, על הפסוק הפותח את פרק קכ"א בתהילים.

שִׁיר לַמַּעֲלוֹת, אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי. עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

קשה שלא לשמוע במילים האלה את הרגע הזה בדיוק - מישהו שנמצא באמצע מסע, מרים את העיניים ומחפש עזרה ממקום גבוה יותר. וזה בדיוק מה שקורה, כך נראה, לאותם ישראלים שבאמצע יום קניות בשדרה החמישית, או תמונה על גשר ברוקלין, מוצאים את עצמם כותבים פתק, מדליקים נר, ומרגישים - כמו שאחד המבקרים תיאר - תחושה עמוקה של ברכה וחיבור.

אין כאן שום דבר מסובך. זה לא טקס עם כללים מיוחדים, ולא צריך להיות חסיד של חב"ד כדי לעמוד שם ולהרגיש משהו. זה בדיוק העניין - רגע פשוט של עצירה ושל הרמת עיניים, שמחכה לרבים מאיתנו בכל מקום, לא רק בקווינס או בקראון הייטס.

אולי בדיוק בגלל זה התופעה הזו רק הולכת וגדלה. באמצע טיול גדול לצד אטרקציות מרשימות, אנשים מגלים שהם צריכים גם רגע קטן ושקט לעצמם - רגע שבו הם לא צריכים לצלם כלום, רק לעצור ולדבר עם הקב"ה. אנחנו לא חייבים לטוס לניו יורק כדי לעשות את זה. אפשר לעצור ממש עכשיו, איפה שאנחנו נמצאים, לפתוח פרק תהילים ולומר אותו בשביל מי שאנחנו אוהבים. ואם יש לכם שם של מישהו שזקוק לישועה - שתפו אותו איתנו, ונשמח להתפלל יחד.