לרגל יום ההילולה (כ"ז אב) - עובדות וסגולות מחכם יהודה פתיה זצ"ל, כולל גילוי מצאצאו הרב בצרי
בגיל 25 היה כבר בקיא בתורת הנגלה והנסתר והוציא את חיבורו הראשון על תורת הנסתר: ''יין הרקח''. הוא היה ידוע בכתיבת קמיעות וריפוי חולים על ידי לחשים, הוצאת רוחות ודיבוקים בשמות קודש

בואו לגלות עוד תוכן חדש ומפתיע! התחברו לכל הפלטפורמות שלנו בתהילים בלחיצה כאן >>>
צפו בשידור החי מההילולה היום בהר הזיתים:
כ''ז באב הוא יום השנה לפטירת חכם יהודה פתיה זצ''ל, מגדולי המקובלים בדור הקודם וסבו של המקובל הנודע ר' דוד בצרי שליט''א. הנה כמה עובדות שאולי לא ידעתם על המקובל האלוקי:
- חכם יהודה פתיה נולד בבגדד שבעירק ועלה פעמיים לירושלים, אך לא התיישב בה עקב מזג האויר השורר בה שלא התאים לבריאותו. בשנת ה'תרצ''ד עלה לארץ בפעם השלישית והשתקע בירושלים.
- חכם יהודה פתיה, בשמו המלא: רבי יהודה משה ישועה פתיה, הוא בנו השלישי של הרב המקובל רבי משה ישועה.
- מקום לימודו בילדותו היה ב''מדרש תלמוד תורה'' ובבגרותו למד ב''מדרש בית זילכה''. הוא נודע כבר מקטנות כבקי בש''ס וגילה נטיה לפרישות מגיל צעיר ולמד את חכמת הקבלה בסתר.
- בהגיעו לגיל 17 שנה, בקשו ממנו לעלות כחזן בבית מדרשו של רבי עבדאללה סומך. לאחר התנגדות של אחד מהנוכחים בקהל, כי הוא עדיין צעיר ולא נתמלא זקנו, עמד ר' עבדאללה סומך והסמיכו בו במקום לרב ומורה הוראה.
- בגיל 25 היה כבר בקיא בתורת הנגלה והנסתר והוציא את חיבורו הראשון על תורת הנסתר: ''יין הרקח''. הוא היה ידוע בכתיבת קמיעות וריפוי חולים על ידי לחשים, הוצאת רוחות ודיבוקים בשמות קודש. חכם יהודה היה גם מקיים ''תיקוני נפש'' לנפטרים על פי הקבלה והיה בקי בפתרון חלומות ותיקונם.
- חכם יהודה היה ידוע במידותיו הנאצלות ובאהבת ישראל לכל יהודי באשר הוא. הוא התרחק מהשררה והכבוד והסתפק במועט שבמועט.
- בזמן מלחמת העולם השניה, לפני כניסתם של הנאצים לארץ ישראל, עמד חכם יהודה להצלת יושבי הארץ. הוא ארגן באותו הזמן קבוצות של מקובלים ידועים שיתפללו בקברי הצדיקים בארץ ואף נשא תפילה מיוחדת בירושלים עם כלי טיס ששכר במיוחד שהיה אמור להקיף את הארץ כמה פעמים תוך כדי תפילה. בסופו של דבר, הנדף צבא גרמניה בפני הצבא הבריטי ביולי 1942 בקרב שבאל עלמיין, חודשים ספורים לפני פטירתו של חכם יהודה.
- בז' בשבט ה'תרצ''ז הוא חלה ואושפז בבית החולים ''שערי צדק'' בירושלים. לאחר החמרה במצבו, הלך ר' סלמאן מוצפי, תלמידו המובהק להתפלל עבורו בקבר רחל אמנו. אך גם לאחר תפילות רבות הרגיש ר' סלמאן כי תפילותיו לא נענו. לכן הוא החליט להעניק מחייו 5 שנים במתנה גמורה לרבו חכם יהודה והוא ערך זאת על ידי כוונות וייחודים שונים. ואכן, חכם יהודה הבריא מחוליו ושב לביתו. לאחר 5 שנים ו-6 חודשים בדיוק, השיב חכם יהודה את נשמתו לבוראו.
הדליקו נר לזכות נשמתו הטהורה ושיהא מליץ יושר עליכם ועל כל עם ישראל, אמן.
סגולה מהרב פתיה זצ"ל
פסוקים המסוגלים לשמירה וטוב לאומרם בכל עת -
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: יַעַנְךָ יְיָ בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב:
יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ:
יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה:
יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא:
נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלוֹהֵינוּ נִדְגֹּל יְמַלֵּא יְיָ כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ:
עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְיָ מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ:
אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְיָ אֱלוֹהֵינוּ נַזְכִּיר:
הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד:יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:
וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹֽיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶֽיךָ:
יִתֵּן יְיָ אֶת אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ נִגָּפִים לְפָנֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ:
לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן יְיָ אֱלוֹהֵיכֶם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ בָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם:
תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן: כָּאָבֶן יִדְּמוּ זְרוֹעֲךָ בִּגְדֹל וָפַחַד אֵימָתָה עֲלֵיהֶם תִּפֹּל:
וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ לְמֵאִישׁ וְעַד בְּהֵמָה לְמַעַן תֵּדְעוּן אֲשֶׁר יַפְלֶה יְיָ בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל:
כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר בָּךְ:
כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְיָ וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם יְיָ:
סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן כִּי שָׁמַע יְיָ קוֹל בִּכְיִי:
שָׁמַע יְיָ תְּחִנָּתִי יְיָ תְּפִלָּתִי יִקָּח:
יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל אֹיְבָי יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע:
יָקוּם אֱלוֹהִים יָפוּצוּ אוֹיְבָיו וְיָנוּסוּ מְשַׂנְאָיו מִפָּנָיו: כְּהִנְדֹּף עָשָׁן תִּנְדֹּף כְּהִמֵּס דּוֹנַג מִפְּנֵי אֵשׁ יֹאבְדוּ רְשָׁעִים מִפְּנֵי אֱלוֹהִים:
וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלוֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן: אֹמַר לַיְיָ מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלוֹהַי אֶבְטַח בּוֹ: כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת: בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ: לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם: מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם: יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ: רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה: כִּי אַתָּה יְיָ מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ: לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ: כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ: עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ: עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין: כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי: יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ: אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי:
אָנָּא בְּכֹחַ, גְּדֻלַּת יְמִינֶךָ, תַּתִּיר צְרוּרָה: (יכוון במחשבה: אבג יתץ)
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ. שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נורָא: (יכוון במחשבה: קרע שטן)
נָא גִבּור, דּורְשֵׁי יִחוּדְךָ, כְּבָבַת שָׁמְרֵם: (יכוון במחשבה: נגד יכש)
בָּרְכֵם טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ, תָּמִיד גָּמְלֵם: (יכוון במחשבה: בטר צתג)
חֲסִין קָדושׁ, בְּרֹב טוּבְךָ, נַהֵל עֲדָתֶךָ: (יכוון במחשבה: בטר צתג)
יָחִיד גֵּאֶה, לְעַמְּךָ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ: (יכוון במחשבה: יגל פזק)
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל, וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמות: (יכוון במחשבה: שקו צית)
שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף: אֱלוֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל: כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ: עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ: אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד: כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ: אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים: גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק פְּלֶשֶׁת עִם יֹשְׁבֵי צוֹר: גַּם אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי לוֹט סֶלָה: עֲשֵׂה לָהֶם כְּמִדְיָן כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן: נִשְׁמְדוּ בְעֵין דֹּאר הָיוּ דֹּמֶן לָאֲדָמָה: שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵמוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כָּל נְסִיכֵמוֹ: אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירֲשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלוֹהִים: אֱלוֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ: כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים: כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם: מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְיָ: יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי עַד וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ: וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ יְיָ לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ:
שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם יְיָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: יְיָ שֹׁמְרֶךָ יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: יְיָ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ: אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי: אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא: קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי: נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר: יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת: וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו:
יָהּ יְיָ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה שַׁדַּי צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְגָּב לָנוּ אֱלוֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה (ג' פעמים):
יָהּ יְיָ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה שַׁדַּי צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בּוֹטֵחַ בָּךְ (ג' פעמים):
יָהּ יְיָ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה שַׁדַּי צְבָאוֹת הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ (ג' פעמים):
מחוברים רק לקבוצת ווטסאפ אחת מבית מוקד תהילים ארצי? יש לנו 4! לחצו על אחת מהן להצטרפות:
פרק תהילים יומי | הסגולה היומית | הלכה יומית לנשים | החיזוק היומי המעוצב
איך הופכים רגע רגיל לנס בשביל מישהו אחר?
מרוץ נגד השעון: איך עצרו שליחי חב"ד שריפת גופה של יהודי?
האב שוויתר על כל החיסכון כדי להציל מארחת - ומה שחיכה לו במעטפה
44 שנה חיכתה המשפחה לתשובה: איך ה' סגר את המעגל?
הציון שנמחק בשואה: איך מצאו אותו מחדש אחרי עשרות שנים?
מה קרה כשהאב חזר לציון הבבא סאלי כעבור חודשיים?
איך הופכים כאב לספר תורה שילווה דורות?
איך הזמנה קטנה להניח תפילין שינתה חיים שלמים?
שדדו ממנו את הכל באמצע השליחות – למה הוא לא ויתר?
איך שומרים הבטחה חמישים שנה? הסיפור של רבי שמואל סלנט
מה גרם לגדול המקובלים לקום לילה אחר לילה לתפילה בעיצומה של השואה?
ראה את עצמו מחוץ לגוף - איך זה הוביל אותו הביתה?
הילד שבכה כי לא הבין את הסוד – איך הפך לאחד מגדולי המקובלים?
מדוע ביקש הצדיק הנסתר שלא יגלו שהוא חולל את הנס?
נזדכך בייסורים וקיבלם באהבה – מה זה מלמד אותנו על אמונה?
- © כל הזכויות שמורות
