סיפור על הרב כהנמן, בעקבות יום פטירתו - כ’ באלול

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בסיומה של השואה התברר כי ילדים יהודים רבים נשארו יתומים, הוריהם נלקחו אל מותם במחנות הריכוז והילדים הקטנים נשארו לבדם. המנזרים של הנצרות ראו בהם יעד, אספו אותם אל חיקם וגידלו אותם במסורת הנצרות.

הרב כהנמן, שאף הוא היה ניצול שואה, קיבל על עצמו את המשימה - להחזיר את היתומים הקטנים מהמנזרים אל חיק יהדותם.

הוא הסתובב באירופה במשך חודשים רבים, ואסף את היתומים הרכים אל בית יתומים שהקים בעבורם. בכך הציל את נשמותיהם.

באחד הימים הגיע הרב כהנמן אל בית יתומים מהגדולים באירופה, ניגש לנזירה הראשית, הודה לה על הטיפול המסור, וביקש את הילדים היהודים.
הנזירה, שלא כל-כך התלהבה לתת את הילדים, שאלה את הרב: "מהיכן תדע מי כאן יהודי ומי לא?".
השיב לה הרב: "תני לי מספר דקות ואקבץ את כל הילדים".

הוא חיכה לשעת השינה שלהם, נכנס אל אולם השינה הגדול וצעק: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".
מיד עשרות ילדים החלו לצעוק "אמא! אבא!" ורצו אל הרב שחיבקם והביא אותם אל חיק יהדותם.

כך זכה הרב כהנמן להציל מאות ילדים מהתבוללות, וכל זה על-ידי משפט אחד, משפט שמקשר כל יהודי אל שורשו, אל יהדותו ובוראו...

לכל יהודי יש ניצוץ החבוי בחושך המאפיל את שורשו, בחושך העולם הזה המנסה בכל עת להסית אותו מיהדותו.

גם ברגעים חשוכים מאד, בקשיים ובכאב יש ניצוצות של אור הנותנות לנו תקוה וכוחות להמשך.

כולנו יהודים, לעיתים אנו כבויים, רחוקים, טובעים בהבלי העולם. יש לנו לזכור שלכולנו יש ניצוץ יהודי שרוצה לפרוץ ולהאיר את נשמתנו, מה שעלינו לעשות הוא להדליק אותו, לתת לו להאיר ולהשפיע עלינו כדי שנוכל לצאת מחושך אל האור, מיום נטול מצוות וערכים אל יום עמוס בקדושה.

יש בידך את הכלים המתאימים, השתמש בהם, הפוך את היום שלך מעוד יום שולי ליום מיוחד, יום שיבוא ויעיד עליך בעתיד, יום שבו ייחדת את בוראך למלוך עליך, יום שבו תוכל לומר ולהרגיש ש... ה' אלוקינו ה' אחד...