15 עובדות על רבי יוסף תאומים, הפרי מגדים, לרגל יום פטירתו י’ אייר

רבי יוסף תאומים נולד בשנת התפ"ז (1727) בכפר שצז'ץ שבפולין (כיום בשטח אוקראינה). לאחר לידתו עברו הוריו להתגורר בלבוב, שם כיהן אביו, ר' מאיר תאומים, כדיין, דרשן ופוסק.

בצעירותו למד רבי יוסף תאומים תורה מאביו, ונודע כשקדן ומתמיד.

כשמלאו לו 18, הודפסו חלק מחידושיו בסוף ספרו של אביו, רבי מאיר תאומים.

בשנת תק"ד (1744), כשמלאו לו 17, נישא ועבר לעיירה קומארנו (בשטח מחוז לבוב), שם שימש כמלמד ועסק בלימוד ובכתיבה במשך עשור.

בשנים תקכ"ז ותק"ל (1767-1770) עבר להתגורר בברלין, שם המשיך בכתיבה ובפרסום ספריו. בשנים הללו, לימד בבית מדרשו של רבי דניאל יפה, מראשי הקהילה היהודית בברלין.

לאחר פטירת אביו בשנת תק"ל (1770), כשמלאו לו 43, נקרא על ידי פרנסי לבוב למלא את מקום אביו, אך עשה זאת רק לאחר שסיים את כתיבת והדפסת ספריו, ארבע שנים מאוחר יותר בשנת תקל"ד (1774). אז התמנה לדיין, דרש ופוסק בלבוב.

רבי יוסף תאומים היה ידוע כענו גדול, וגם כשכיהן כרב עיר וכראש ישיבה, חתם על אגרותיו "יוסף המלמד" (משום שהיה מלמד) בלבד.

בשנת תקמ"א ( 1781) מונה לרב ואב בית דין בעיר פרנקפורט על האודר, במדינת ברנדנבורג שבגרמניה, תפקיד אותו מילא במשך 11 שנים, עד ליום מותו.

בשנת תקמ"ו (1786) פרסם רבי יוסף תאומים את ספרו "פרי מגדים". חיבורו זה נחשב כאחד הפירושים החשובים של השולחן ערוך, ונכתבו עליו ספרים רבים. רבים מן הפוסקים, כגון החפץ חיים ב-"משנה ברורה", מסתמכים עליו. ספרו מכיל פירושים וביאורים לחלק אורח חיים בשולחן ערוך (בשני חלקים: "משבצות זהב" - פירוש לספרו של הטורי זהב (הרב דוד הלוי סגל), ו"אשל אברהם" - על סדר המגן אברהם (רבי אברהם אבלי  הלוי גומבינר). ולחלק יורה דעה (בשני חלקים: "משבצות זהב" - פירוש לספרו של הטורי זהב, ו"שפתי דעת" - על סדר הש"ך (רבי שבתאי כהן).

רבי יוסף תאומים יצא נגד שיטת הפלפול, כלשונו: "למדנים תורניים האוהבים פלפול של הבל, אבני בהו על קו תהו, ושונאים איש הישר הולך" ("אגרתו" בראש ה"פרי מגדים" לאורח-חיים). וביכר בלימוד הסוגיה לשם פסיקת הלכה (לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא). שיטה זו הובילה אותו בספרו "פרי מגדים", בו פתר קושיות סבוכות מתוך עיון בתלמוד ובראשונים.

על פי המסורת, רבי יוסף תאומים נהג ללמוד כל נושא כ-20 פעם, לפני כתיבת חידושיו. כמו כן נאמר עליו כי במשך עשרים שנה למד את מסכת חולין, לפני שהחל בכתיבת חידושיו עליה. ואת פירושו ב"פרי מגדים" בחלק "יורה דעה" בשולחן ערוך, כתב רק לאחר שחזר עליה מאה ואחת פעמים, והיא ומפרשיה היו שגורים על פיו.

רבי יוסף תאומים כתב את ספרו "פרי מגדים" מספר פעמים, ושכתב אותו שוב ושוב.

בין ספריו של הרב: ראש יוסף - חידושים על שבע מסכתות, פורת יוסף - חידושים על מסכת יבמות וכתובות, גינת ורדים - 70 כללים בתלמוד, תיבת גמא - פירושים על התורה, שושנת העמקים - כ"ד כללי תלמוד, נועם מגדים - ביאורים ומנהגים על סדר התפילה ועוד. ספריו הראשונים של הרב הודפסו עוד לפני שמלאו לו 30.

הרב יוסף תאומים הותיר אחריו חיבורים רבים נוספים שלא הודפסו.

ביום י' באייר תקנ"ב (2.5.1792), בשנתו ה-65, נפטר רבי יוסף תאומים בעיר פרנקפורט על האודר, שם גם נקבר.