10 עובדות על רבי סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (רס"ג) לרגל יום פטירתו כ"ו אייר

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

1. רבי סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון נולד בעיר פיום במצרים (אלפיומי=הפיומי) בשנת ד'תרמ"ב (882) לרבי יוסף אלפיומי, שהיה צאצאו של התנא רבי חנינא בן דוסא, והיה בעל מלאכה.

2. כישרונו של רבי סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון התגלה בגיל צעיר והוא נשלח ללמוד אצל חכמי טבריה, ביניהם רבי אהרון בן אשר מחכמי המסורה, שהציבו להם למטרה ליצור נוסח אחיד של המקרא בכל קהילות ישראל. רבי סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון למד לצד לימודי הקודש גם לימודי חול כמדע ופילוסופיה. וקנה לו שם כחכם בתלמוד ובדקדוק.

3. בשנת ד'תרס"ז כשמלאו לו 15, שב רבי סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון למצרים כבר בגיל צעיר חיבר הרב פיוטים וכשהיה בן 20 פרסם הרב ספר שהכיל את שורשי המילים העבריות, "אגרון", ויצר את המילון העברי הראשון. הספר הכיל את המילים על פי סדר האלף בית, ורשימה נוספת של המילים על פי סופם, לפי חרוזיהן. הרב הוציא את הספר במטרה לסייע לכותבי פיוטים.

4. רבי סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון נלחם ביהדות הקראית אשר רווחה במצרים באותן השנים והתנגדה לתורה שבעל פה. על אף גילו הצעיר, פרסם בגיל 23 חיבורים פולמוסיים כגון: "ספר התשובות נגד ענן" במטרה להתמודד עם טענותיהם של הקראים

5. בשנת ד'תרע"ה,כשמלאו לו 33, עזב את מצריים לסוריה והתיישב בארם צובה, אך לא פסק להילחם בקראים.

6. בשנת ד'תרפ"ב (921) שררה מחלוקת בין גאוני ארץ ישראל, ובראשם הרב אהרון בן מאיר, ובין גאוני בבל בשאלת קביעת לוח השנה. עד לאותה עת התקבלה בכל תפוצות ישראל קביעת השנה של גאוני ארץ ישראל וכך ביקש רבי אהרון בן מאיר שימשיך להיעשות, אך יהודי בבל נהגו כחכמיהם. רבי סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון הוכיח את שיטת גאוני בבל, עליהם נמנה, באופן עקבי בסדרת אגרות אשר שכנעו את יהודי ארץ ישראל לעבוד לשיטתם של חכמי בבל והחל משנת ד'תרפ"ד התקבלה קביעת המועדים לפי חכמי בבל.

7. בשנת ד'תרפ"ט (928), כשמלאו לו 46, מונה רבי סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון לראש ישיבת סורא, על אף שלא הגיע מבבל או מסורא. באותה תקופה פרסם תרגום ופירוש של כתבי הקודש היהודיים בערבית, ה-"תפסיר", על מנת להקל על יהודים רבים אשר שליטתם בשפה הערבית, שהייתה שפת המקום, עלתה על זו שהייתה להם בשפה העברית. בנוסף חיבר הרב ספר דקדוק עברית כדי לסייע לתלמידי ישיבות בבל להעמיק בלימודי המקרא והלשון העברית, להפיץ ואת הלשון העברית בקרב היהודים של אותה העת. בימיו חזרה הישיבה להיות מרכז התורה הגדול ביותר בבל.

8. רבי סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון היה ראשון הכותבים בתחומים רבים של הספרות התורנית: פירוש התנ"ך, תרגום התנ"ך לערבית (לפניו תורגם התנ"ך לשפות אחרות), פירוש המשנה, פירוש התלמוד, והשני שכתב סידור תפילה (לאחר הרב עמרם גאון) ופירוש לספר יצירה, "מניין מצוות".

9. הרב חיבר ספרי הלכה, ספרי פיוט וספרי ויכוח, והיה מראשוני סופרי מחשבת ישראל עם פרסום ספרו 'ספר האמונות והדעות', בו התייחס הרב לדבריהם של הפילוסופים וחכמי הדתות מאותה התקופה. בספר זה פורסם גם חיבורו "מאמר הפרישות השלימה" שנחשב לחיבור הראשון של ספרות המוסר.