אבנים עם לב אדם: אבן במשקל 5 טונות הוחזרה לכותל

הבוקר (שני), רחבת הכותל המערבי בירושלים הייתה עדה לרגע היסטורי ומרגש. אבן עתיקה מאבני המקום, שמשקלה מוערך בכ-5 טון ונפלה מהכותל במהלך החורבן, הוחזרה למקומה הטבעי לאחר שנים שבהן הוצגה לציבור הרחק מהבירה.

בשנים האחרונות הוצבה האבן בגאווה בקריה בתל אביב, כסמל לקשר שבין מוקדי קבלת ההחלטות הביטחוניים למורשת ישראל. אולם, בעקבות יוזמה להשבת האבנים לגניזה ייעודית, פנה רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ, לשר הביטחון ישראל כ"ץ, שנענה לבקשה והורה להשיב את האבן לירושלים.

"נשמת העם היהודי"

השבת האבן אינה אירוע נקודתי, אלא חלק מהחלטה עקרונית של מועצת הרבנות הראשית לישראל. בישיבה שנערכה בכותל נקבע כי אבני הכותל המוצבות בבית הנשיא, במוזיאון ישראל ובמחסני רשות העתיקות, יוחזרו כולן לגניזה במקומן לצד חברותיהן.

רב הכותל, הרב שמואל רבינוביץ, הסביר בטקס את החשיבות הרוחנית של המהלך:

"אבני הכותל אינן רק אבנים, הן נושאות את נשמת העם היהודי, את הכאב של הגלות ואת השמחה של השיבה. גם כאשר ביקשו להביא מהקדושה הזו אל לב מוקדי קבלת ההחלטות במדינה – מקומה הטבעי הוא כאן, בביתו המקורי. השבת האבן היום איננה רק השבה פיזית, אלא חיבור מחדש ליסודות העמוקים שמחזיקים את האומה כולה".

שר הביטחון, ישראל כ"ץ, שהוביל את השבת האבן מהקריה, הדגיש את הקשר הלאומי:

"אבני הכותל שייכות לכותל, ולכן היה ברור שיש להשיב את האבן למקומה הטבעי לצד שאר אבניו בעיר העתיקה בירושלים. כל אבן נושאת את סיפורו של העם היהודי מהתפילות והתקווה, דרך החורבן, ועד לעוצמה ולריבונות המחודשת של מדינת ישראל. השבת האבן היום מבטאת את המחויבות שלנו לירושלים ולכותל המערבי לנצח, ואת ההבטחה הברורה: הבית לא ייחרב שוב".

גניזת עולמים: לא רק ארכיאולוגיה

ההחלטה להחזיר את האבנים כוללת הנחיות הלכתיות מחמירות. רשות העתיקות והקרן למורשת הכותל יפעלו לגדר את מקום הגניזה ולהנחות את הציבור להימנע משימוש באבנים אלו בשל קדושתן.

מנכ"ל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, ציין את המחויבות המקצועית והדתית לנושא:

"רשות העתיקות, משרד המורשת והשר עמיחי אליהו מחויבים לפעול בענייני קודש מתוך כבוד למסורת ישראל ובהתאם לפסק הרבנים הראשיים לישראל, אשר קבעו כי על אבני הכותל חלה קדושה מיוחדת. מתוך כך תפעל הרשות להשיב את כלל האבנים לגניזת עולמים במקומן לצד יתר אבני הקודש".

כעת, כשהאבן הכבדה מונחת שוב בביתה הטבעי, נראה כי מעגלים היסטוריים ורוחניים נסגרים, ומזכירים כי גם לאחר אלפי שנים – כל אבן חוזרת בסוף הביתה.