אבל בעולם התורה: נפטר הגאון רבי רחמים אליהו מאזוז זצ"ל – "הגאון הפוסק" של ישיבת 'כסא רחמים'

אמש, (שלישי), לאחר ייסורים והידרדרות במצבו הרפואי הלך לבית עולמים הגאון הרב רחמים אליהו מאזוז זצ"ל והוא בן 79.

הרב נולדנולד בי"ז בכסלו ה'תש"ט בתוניס. הוא היה אחיהם הצעיר של מרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז זצ"ל ושל יבלחט"א ראש הישיבה הגר"צ מאזוז שליט"א. בישיבת 'כסא רחמים' נודע בכינויו המיוחד "הגאון הפוסק", תואר שליווה אותו במשך עשרות שנים של הנהגה תורנית.

כבר בצעירותו ניכרו בו סימני גדלות יוצאי דופן. אחיו, הגר"מ מאזוז זצ"ל, העיד כי אביהם, בעל ה'איש מצליח' זצוק"ל, היה מוסר לו שאלות הלכתיות לעיון בשל בקיאותו המופלגת בספרי אחרונים ושו"ת. מקורבים העידו כי אביו קבע עליו נחרצות עוד בנעוריו: "רבי רחמים – פוסק!".

העלייה לארץ והקמת עולם התורה

לאחר הרצח הטראגי של אביו בתוניס, היה רבי רחמים הראשון מבני המשפחה שעזב את תוניס בדרכו לארץ ישראל, זאת בעקבות חלום שראתה אמו הרבנית. לאחר מסע מפרך שכלל שהות במחנה עולים בצרפת והפלגה דרך יוון, הגיע ארצה יחד עם משפחתו והשתקע בבני ברק.

במשך למעלה מ-40 שנה הנהיג ביד רמה את כולל האברכים של ישיבת 'כסא רחמים'. הוא נודע בשיעוריו המעמיקים לבחורים מצטיינים בסוגיות הש"ס המורכבות ובספר 'שער המלך'.

מפעל חיים: עריכת ספרי ה'איש מצליח'

לצד הרבצת התורה, עמד הרב בראש 'מכון הרב מצליח' והקדיש את חייו לעריכת והוצאת ספרי אביו, בהם שו"ת 'איש מצליח' וספר 'מצמיח ישועה'. הציבור הרחב הכירו בעיקר בזכות הגהות 'איש מצליח' על המשנה ברורה, פרויקט שהפך לנכס צאן ברזל בעולם ההלכה.

סגנון כתיבתו ההלכתי היה נדיר ומדויק. הראשון לציון, הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, התבטא בעבר בהתפעלות על כתיבתו:

"אני בקי גדול בסגנונו של אבי הגדול מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל, אבל היחיד שמתי שאני קורא את כתביו אני מתבלבל וחושב שזה אבא... גאון מופלא ממש, שהדור שלנו לא מספיק מכיר".

נשמה גבוהה

בשלהי חודש חשון ה'תשפ"ו, עם הידרדרות במצבו הבריאותי, נוספו לו השמות 'חיים' ו'שלום' כסגולה לרפואה, לאחר התייעצות עם אחיו הגר"צ מאזוז וחתנו הגר"א בנימין מאדאר. אולם, למגינת לב תלמידיו ומשפחתו, הוא השיב את נשמתו לבוראה.

פרטי מסע הלוויה: הלוויתו יצאה היום (רביעי) בשעה 11:00 מהיכל ישיבת 'כסא רחמים' ברחוב הרב עוזיאל 26 בבני ברק. משם ימשיך מסע הלוויה להר הזיתים בירושלים, שם ייטמן בחלקת אביו מרן ה'איש מצליח' זצ"ל.

הרב הותיר אחריו דור ישרים מבורך, בנים וחתנים הממשיכים את דרכו ומורשתו הייחודית בהלכה ובהנהגת הציבור.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

קראו תהילים לעילוי נשמתו הקדושה:

מזמור מט:

לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר: שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים. הַאֲזִינוּ כָּל ישְׁבֵי חָלֶד: גַּם בְּנֵי אָדָם. גַּם בְּנֵי אִישׁ. יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן: פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת. וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת: אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי. אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי: לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע. עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי: הַבֹּטְחִים עַל חֵילָם. וּבְרֹב עָשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ: אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ. לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ: וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם. וְחָדַל לְעוֹלָם: וִיחִי עוֹד לָנֶצַח. לֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת: כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ. יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ. וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם: קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם. מִשְׁכְּנֹתָם לְדוֹר וָדֹר. קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת: וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין. נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ: זֶה דַרְכָּם כֶּסֶל לָמוֹ. וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה: כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵם. וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר. וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לוֹ: אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל. כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה: אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁיר אִישׁ. כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ: כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל. לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ: כִּי נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ. וְיוֹדֻךָ כִּי תֵיטִיב לָךְ: תָּבוֹא עַד דּוֹר אֲבוֹתָיו. עַד נֵצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר: אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין. נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ:

מזמור טז:

מִכְתָּם לְדָוִד, שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ: אָמַרְתְּ לַה` אֲדֹנָי אָתָּה, טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ: לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם: יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ, בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם, וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי: ה`, מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי, אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי: חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים, אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי: אֲבָרֵךְ אֶת ה` אֲשֶׁר יְעָצָנִי, אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי: שִׁוִּיתִי ה` לְנֶגְדִּי תָמִיד, כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט: לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי, אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח: כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת: תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים, שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח: