דברו איתנו
הלכות

למה בכלל מסובבים משהו מעל הראש לפני יום כיפור?

תרנגול או כסף, הקפה מעל הראש וכמה מילים בלחש: המנהג נראה תמוה למי שרואה אותו בפעם הראשונה. מאחוריו נוסח מדויק, סדר קבוע וסיבה שכתובה בשולחן ערוך עצמו.


15/09/26 | ד' תשרי התשפ"ז
למה בכלל מסובבים משהו מעל הראש לפני יום כיפור?

תרנגול או כסף, הקפה מעל הראש וכמה מילים בלחש: המנהג נראה תמוה למי שרואה אותו בפעם הראשונה. מאחוריו נוסח מדויק, סדר קבוע וסיבה שכתובה בשולחן ערוך עצמו.

בכל שנה, בימים שלפני יום כיפור, חוזרת אותה תמונה בהרבה בתים: מישהו אוחז תרנגול, או שטר כסף, מסובב אותו מעל הראש ואומר כמה מילים בלחש. מי שלא גדלו על המנהג הזה יכולים לתהות מה הקשר בין הקפה מעל הראש לבין תשובה וסליחה. התשובה נמצאת בהלכה עצמה, בסימן שלם שמוקדש למנהג הזה בשולחן ערוך.

המחלוקת שבבסיס המנהג

בשולחן ערוך, אורח חיים סימן תר"ה, כתוב שיש הנוהגים לשחוט תרנגול בערב יום כיפור ולומר עליו פסוקים, ושראוי למנוע את המנהג הזה. הרמ"א, בהגהתו על אותו הסימן, חולק וכותב שיש מהגאונים שכבר הזכירו את המנהג, שרבים מהאחרונים כתבו אותו, ושבכל המדינות שלנו נוהגים בו. לכן, לדעתו, אין לשנות אותו: מדובר במנהג ותיקין, מנהג ישן ומבוסס, לא במשהו שהומצא אתמול.

הנוסח שאומרים, ומה הוא בא לומר

בזמן שמסובבים את התרנגול, או את הכסף, מעל הראש, נוהגים לומר: "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי". שלוש המילים חליפתי, תמורתי וכפרתי הן ראשי התיבות חת"ך, ולפי המשנה ברורה זה שמו של המלאך הממונה על החיים. הרעיון שמאחורי הנוסח פשוט: מבקשים שמה שהיה עלול להיגזר על האדם עצמו יעבור אל התרנגול או אל הכסף במקומו, כחליפה וכתמורה, כדי שהאדם ייכנס לשנה החדשה לחיים.

איך בפועל נוהגים לעשות את זה

הרמ"א מפרט סדר ברור: לוקחים תרנגול זכר עבור כל בן במשפחה, ותרנגולת עבור כל בת, ולאישה בהריון לוקחים שני תרנגולים, כדי שיהיה מוכן גם אם תלד בן. בוחרים בתרנגולים לבנים, על פי הפסוק "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו". מיד לאחר שמסובבים את התרנגול מעל הראש ואומרים את הנוסח, סומכים עליו את הידיים, כעין סמיכה על קרבן, ושוחטים אותו בלי לחכות. את הבשר, או את שוויו בכסף, נותנים לעניים. במקומות רבים נהגו גם ללכת בימים האלה על קברות צדיקים ולהרבות בצדקה.

וכשאין אפשרות לשחוט

לא בכל מקום אפשר לשחוט בכשרות בסמוך לערב יום כיפור. על כך כותב הרמ"א עצמו, בשם המהרי"ל: נהגו לתת את הכפרות לעניים, או לפדות אותן בממון שנותנים לעניים. ההלכה עצמה, כבר לפני מאות שנים, מכירה בדרך המקבילה: לסובב מעל הראש כסף במקום עוף, ולתת את שוויו לצדקה. זה בדיוק המנגנון שעליו בנוי פדיון הכפרות של מוקד תהילים ארצי לקראת יום כיפור תשפ"ז: הכסף שמושאר בעמוד הקמפיין הולך לצדקה מהודרת למשפחות נזקקות של חולים שאיבדו את פרנסתם באשפוזים, ולצד זה רבני ומקובלי המוקד מתפללים בציון דוד המלך ומזכירים שם את השמות.

מנהג ישן, לא סתם תנועה

ההקפה מעל הראש לא נולדה השבוע. זה מנהג עם שורשים אצל חלק מהגאונים, עם נוסח מדויק, עם סדר ברור, ועם היתר מפורש לעשות אותו גם בלי תרנגול, רק עם כסף שהולך לצדקה. מי שרוצים לקחת בו חלק השנה, ולצרף אליו גם תפילה בציון דוד המלך, יכולים להשאיר פרטים בעמוד של פדיון הכפרות תשפ"ז, ומהמוקד יחזרו אליכם.

פדיון כפרות עושים במוקד תהילים ארצי! לחצו כאן לשליחת פדיון הכפרות שלכם בצורה המהודרת ביותר >>>

עוד מאמרי תוכן בנושא הלכות
X
  • © כל הזכויות שמורות