לא נוכל להגיע למעמד. אפשר להתיר עלינו מרחוק?

זו השאלה שחוזרת אלינו הכי הרבה בשבועות האלה, ויש עליה תשובה הלכתית מסודרת

אנשים שואלים את זה מכל הסיבות שאפשר להעלות על הדעת. מרחק מהמקום שבו נערך המעמד, משמרת בעבודה, מחלה, גיל, ילדים קטנים בבית, או פשוט יום שישי לפני ראש השנה שכולו בישולים.

נתחיל מהעיקר. בהלכות התרת נדרים, המבקש עומד בעצמו לפני המתירים, אומר את בקשתו ושומע את ההתרה. כך זה לכתחילה, וכך ראוי לעשות כשאפשר. דיני ההתרה מפורטים בשולחן ערוך, יורה דעה סימן רכ"ח.

מה נפסק למי שלא יכול

מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל חידש שאפשר להשתתף בהתרה גם מהבית, כששומעים אותה בשידור חי, ובתנאי אחד: "שתהיה דעת המתירין גם על אותם שנמצאים בביתם ושומעין ההתרה". מרן עצמו נהג כך במשך שנים, כששיעוריו שודרו והמתירים כיוונו גם על מי שראה ושמע ממרחק.

שימו לב מה קובע כאן: כוונת המתירים. היא שמכניסה פנימה גם את מי שאינו עומד מולם באותו רגע.

העיקרון הזה הוא שפותח את הדלת. כשהשם נמסר מראש, ובית הדין מכוון עליו במפורש, האדם נכלל בהתרה גם אם הוא נמצא במקום אחר.

זה אותו עיקרון שעליו נשענת כל תפילה שנאמרת בשם מישהו במקום קדוש. אנשים מוסרים שמות לכותל, לקבר רחל ולמירון כבר דורות, ואף אחד לא חשב שהתפילה חסרת ערך משום שהם לא עמדו שם בעצמם. מה שקובע הוא מי מכוון על מי.

איזה שם מוסרים

הנוהג המקובל בתפילה הוא שם פרטי ושם האם, כמו שנוהגים כשמתפללים על חולה. אפשר למסור גם שמות של בני משפחה שלא יודעים בכלל שנרשמו, וזה נפוץ מאוד בימים האלה. הורים מוסרים את שמות הילדים, ילדים בוגרים מוסרים את שמות ההורים.

רבני מוקד תהילים ארצי עורכים את המעמד בערב ראש השנה ומזכירים בו בשמם את כל מי שנרשם מראש.

וכל זה קורה רגע לפני יום הדין.

אתם חייבים את זה לעצמכם, שגם השם שלכם יהיה שם!

היכנסו עכשיו והבטיחו את מקומכם בתיקון המיוחד, לשנה טובה ומתוקה