מישהו קילל אותנו ברגע של כעס. זה באמת נשאר?

מה אומרים לנו חכמינו זכרונם לברכה על מילה שנזרקה בלי מחשבה, ולמה דווקא בימים שלפני ראש השנה חוזרים ומבקשים להתיר אותה

יש משפטים שנאמרו לפני עשרים שנה, ומי שאמר אותם שכח מהם עוד באותו ערב.

אבל מי ששמע אותם, זוכר אותם עד היום מילה במילה. שכנה שכעסה, קרוב משפחה בסכסוך על ירושה, נהג ברמזור, הורה עייף בסוף יום ארוך.

השאלה אם למילים כאלה יש משקל - היא שאלה עתיקה, והמקורות עונים עליה בפירוש.

במסכת בבא קמא, דף צ"ג עמוד א', נאמר: "לעולם אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך". הגמרא מביאה שם את אבימלך, שאמר לשרה "הנה הוא לך כסות עינים", ומראה שהדברים התקיימו בזרעה. שימו לב למילה הדיוט. לא חכם ולא צדיק, אדם רגיל שכעס ודיבר.

במסכת מועד קטן, דף י"ח עמוד א', מנוסח אותו רעיון בשלוש מילים: "ברית כרותה לשפתיים". למה שיוצא מהפה יש כוח משלו, גם כשלא התכוונו ברצינות.

עד כאן צד אחד. יש גם צד שני, וחבל לדלג עליו.

קללה שאין לה על מה לחול

בספר משלי, פרק כ"ו, כתוב: "כצפור לנוד כדרור לעוף, כן קללת חנם לא תבא". הרב אליעזר מלמד מסביר בפניני הלכה, בפרק העוסק בקללות וברכות, שאדם נידון על מעשיו ולא על מה שאמרו עליו. קללה שאין לה בסיס אינה חלה, ויש אומרים שהיא חוזרת אל מי שהוציא אותה מפיו.

והוא מוסיף שם דבר מעשי מאוד: הפחד מהקללה מזיק יותר מהמילים עצמן!

כלומר, אף אחד לא מבקש מאיתנו לחיות בחשש מכל מריבה שהייתה לנו בחיים. מה שהמסורת כן נותנת זה סדר מסודר לעשות עם זה משהו.

מה עושים עם זה בפועל

הסדר הזה נקרא התרת קללות. הנוסח הנפוץ נכתב בידי החיד"א, רבי חיים יוסף דוד אזולאי, בספרו "צפורן שמיר" בסימן י"ב. בדפוסים ישנים של הסדר מצוין שמנהג החסידים בירושלים היה לומר אותו בכל ערב שבת, ולא רק פעם בשנה.

הנוסח לא עוסק רק במה שאנחנו אמרנו. הוא מפרט במפורש גם את מה שאחרים אמרו עלינו, על בני הזוג שלנו, על הילדים ועל בני הבית. אדם עומד לפני שלושה, ואם אפשר לפני עשרה, מבקש להתיר, והם עונים לו שלוש פעמים: "מותרים לכם".

הבקשה עצמה מנוסחת בפשטות גדולה. מבקשים שם שכל אותן קללות "אל ישלטו בנו ואל יעשו בנו שום רושם". לא מבקשים שהמילים יימחקו מההיסטוריה, ולא מבקשים שמי שאמר אותן ייענש. אלא מבקשים דבר פשוט: שלא יישאר מהן סימן.

בערב ראש השנה נוהגים לומר את הסדר הזה מיד אחרי התרת הנדרים. השנה זה יוצא ביום שישי, כ"ט באלול. יש הנוהגים לומר אותו גם בערב יום הכיפורים, ויש שאומרים אותו כבר בערב ראש חודש אלול.

רבני מוקד תהילים ארצי עורכים את המעמד בערב ראש השנה ומזכירים בו בשמם את כל מי שנרשם מראש.

וכל זה קורה רגע לפני יום הדין.

אתם חייבים את זה לעצמכם, שגם השם שלכם יהיה שם!

היכנסו עכשיו והבטיחו את מקומכם בתיקון המיוחד, לשנה טובה ומתוקה