דברו איתנו
הלכות

ברכת השחר לאישה: למה אנחנו אומרים "שעשני כרצונו"

שלוש ברכות פותחות את היום, והברכה השלישית מוחלפת בנוסח אחר לגמרי כשאישה אומרת אותה


16/11/26 | ו' כסלו התשפ"ז
ברכת השחר לאישה: למה אנחנו אומרים "שעשני כרצונו"

שלוש ברכות פותחות את היום, והברכה השלישית מוחלפת בנוסח אחר לגמרי כשאישה אומרת אותה. מאחורי הנוסח הקצר מסתתרים טעמים עמוקים ומנהגים שונים בין העדות

ברכת השחר לאישה היא "שעשני כרצונו", והיא באה במקום "שלא עשני אישה" שאומרים הגברים. כך כתוב בשולחן ערוך: "והנשים מברכות שעשני כרצונו". בכתבה הזאת נסביר את המקור, את הטעמים ואת ההבדלים בין המנהגים, כדי שכל אחת וכל אחד ידעו מה נהוג במסורת שלהם.

המקור לשלוש הברכות הוא בגמרא במסכת מנחות, שם רבי מאיר לימד: "חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום: שעשאני ישראל, שלא עשני אישה ושלא עשני עבד". בנוסח שבידינו אומרים "שלא עשני גוי". האבודרהם מסביר שאנו אומרים ברכות אלו מפני שכל אחד מהמוזכרים בהן אינו חייב בכל הברכות, ואנו מודים לקדוש ברוך הוא על כך שחייב אותנו ביותר ברכות: הגוי חייב רק בשבע מצוות בני נח, העבד אינו ראוי לבוא בקהל, והאישה פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמן.

מי שפותחים סידור רואים שהנוסח מתאים את עצמו למי שמברכת, ובקשר גודל מובא שנשים מברכות "שלא עשאני גויה שלא עשאני שפחה" בשם ומלכות. לפי נוסח אשכנז הברכות הן: "שלא עשני גוי/גויה, שלא עשני עבד/שפחה, שלא עשני אשה/שעשני כרצונו". הברכה השלישית מוחלפת בנוסח אחר לגמרי, וזו הברכה שעליה רוב השאלות.

בספר הטור נאמר: "ונהגו הנשים לברך שעשאני כרצונו, ואפשר שנוהגים כן, שהוא כמי שמצדיק עליו הדין על הרעה". לפי הטעם הזה, הברכה היא קבלה באמונה של המציאות כפי שהיא. אבל יש פירוש אחר, שרואה בברכה שבח ולא קבלת דין. הט"ז כתב: "שיש מעלה בבריאת האשה ע"כ שפיר חייבת היא לברך על מעלה שלה". ובספר ההפלאה נאמר: "ונראה שעל זה תקנו לנשים לברך שעשני כרצונו. רצה לומר שנעשית בשלימות כפי שעלה ברצונו בתחלה".

גם הרב קוק פירש בדרך דומה. לפי פירושו, האישה "יותר כרצונו מהאיש", ולכן היא חייבת בפחות מצוות שנועדו להשלים את האדם ולהביאו למצב מתוקן. יש מי שכתב שיש לברר מתי בדיוק החלו נשים לומר את הברכה, ומסתבר שבתחילה הדבר היה תלוי במחלוקת, ורק במהלך הזמן נתקבל על הכל.

יש כאן הבדל בין עדות, ואנחנו מדגישים אותו כדי שכל אחד ידע לפי מה לנהוג. השולחן ערוך מתיר לברך את הברכה בשם ומלכות. לעומת זאת הרב עובדיה יוסף כתב שאף על פי שבכמה סידורים נדפסה הברכה בהזכרת שם ומלכות, מכיוון שהיא "לא הוזכרה בתלמוד ולא בספרי הגאונים, יש לחוש באמירתה לאיסור ברכה לבטלה". כלומר החשש הוא לאמירתה בשם ומלכות, ולכן לשיטתו אומרים אותה בלי שם ומלכות. שיטה זו רווחת בעיקר בקרב פוסקים ספרדים. ויש עוד מנהג: "נשים רבות מחסידות חב"ד, לדוגמה, משמיטות את הברכה". אין כאן ויכוח על ערכה של האישה, אלא שאלה של נוסח ושל מנהג אבות.

ומה לגבי שאר ברכות השחר? בספר ערוך השולחן כתוב: "ובברכות השחר חייבות מדינא שגם הן בכללא דברכות שעליהן נתקנו כל ברכות השחר". ובדומה לכך, המשנה ברורה למדה מסתימת לשון הטור והשולחן ערוך ש"מברכות ברכות השחר כמו אנשים". וגם בעניין מאה הברכות כתוב בילקוט יוסף: "גם הנשים צריכות להשתדל מאד לברך מאה ברכות בכל יום".

כל הדברים האלה, מהגמרא ועד הפוסקים בימינו, מראים שמאחורי נוסח קצר אחד עומדת מסורת עשירה, ושאפשר לברך אותה מתוך הבנה ומתוך הודיה, כל אחד לפי דרכו ולפי מנהג אבותיו.

לסיכום, אפשר לראות שלוש דרכים מקובלות. יש שמברכים בשם ומלכות, כפי שהשולחן ערוך מתיר. יש שמברכים בלי שם ומלכות, כשיטת הרב עובדיה יוסף ופוסקים ספרדים. ויש, כמו נשים רבות בחסידות חב"ד, שמשמיטות את הברכה. בכל הדרכים האלה יש לנו מסורת ארוכה של פסיקה וטעמים, ואין כאן ויכוח על ערכה של האישה.

איך נוהגים בפועל בבוקר

הדרך הפשוטה היא להתחיל מהנוסח שמופיע בסידור שלנו, ולהמשיך במנהג המשפחה. מי שלא בטוחים מה מנהג משפחתם יכולים לשאול את ההורים, את הרב שלהם או את רב הקהילה, כי מנהגי העדות שונים וההכרעה אינה זהה לכולם.

מי שנוהגים כשולחן ערוך, שמתיר לברך בשם ומלכות, אומרים: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שעשני כרצונו". מי שנוהגים כשיטת הרב עובדיה יוסף אומרים את אותן מילים בלי שם ומלכות, ובחב"ד נשים רבות משמיטות את הברכה.

כדי לדעת מה מותר לאכול ולשתות לפני תפילת שחרית אפשר לקרוא כאן: הלכות שבת - אכילה ושתייה לפני תפילת שחרית. ולשאלת הזמן המדויק של התפילה: בטוחים שאתם יודעים? מהו זמן תפילת שחרית?. ומי שרוצים להעמיק בספר התהילים שאנחנו אומרים יחד, מוזמנים לקרוא מה זה תהילים.

שאלות נפוצות

מהי ברכת השחר לאישה?

"שעשני כרצונו", במקום "שלא עשני אישה" שאומרים הגברים. כך כתוב בשולחן ערוך: "והנשים מברכות שעשני כרצונו".

האם אומרים אותה בשם ומלכות?

זה תלוי במנהג. השולחן ערוך מתיר לברך בשם ומלכות, ואילו הרב עובדיה יוסף חושש לכך. כדאי להמשיך במנהג המשפחה או לשאול רב.

מה הטעם לנוסח השונה?

יש כמה טעמים: הצדקת הדין על הרעה, מעלתה של האישה, והשלמות שבה נעשתה כפי הרצון הראשוני. לפי הרב קוק האישה יותר כרצונו, ולכן היא חייבת בפחות מצוות.

האם נשים מברכות את שאר ברכות השחר?

כן. לפי ערוך השולחן, בברכות השחר הן חייבות מדינא, וגם המשנה ברורה למדה שהן מברכות כמו אנשים.

האם כל הנשים אומרות את הברכה?

לא. נשים רבות מחסידות חב"ד משמיטות אותה, וכל משפחה נוהגת לפי המסורת שלה.

מה המקור לשלוש הברכות?

הגמרא במסכת מנחות, בדברי רבי מאיר.

אנחנו מתפללים יחד איתכם, שנזכה לפתוח כל בוקר בהודיה. אפשר להעביר אלינו שם לתפילה בעמוד שליחת שם לתפילה, ונתפלל יחד לרפואה, להצלחה ולשמירה.

עוד מאמרי תוכן בנושא הלכות
X
  • © כל הזכויות שמורות