על הניסים בחנוכה: מתי אומרים ומה שוכחים בברכת המזון
איפה נכנסת התוספת, מה עושים אם שכחנו ומה בנוסח מספר על הנצחון

הילולת הבת עין בשידור חי מהציון, מוצאי שבת בשעה 21:00. שלחו שמות לתפילה בחינם: לשליחה בוואטסאפ לחצו כאן >>>
כל חנוכה אנחנו מוסיפים פסקה קבועה לתפילה ולברכת המזון, ולא תמיד עוצרים להקשיב למה שכתוב בה. הנוסח מספר בקצרה את סיפור הנצחון, ויש בו פרטים שרבים מפספסים
"על הניסים" היא תוספת שאומרים בחנוכה בתפילת העמידה ובברכת המזון. כדאי לדעת איפה בדיוק היא נכנסת, מה עושים אם שכחנו, ומה בעצם מופיע במילים שאנחנו אומרים כמעט בעל פה.
נתחיל מהבסיס: התפילה הזאת היא תוספת לתפילת העמידה ולברכת המזון, והיא נאמרת בחנוכה ובפורים. בנוסח שלה מזכירים את הנסים שנעשו לאבותינו, ובחנוכה מפרטים את מה שקרה בימי מתתיהו בן יוחנן ובניו.
בתפילת העמידה מוסיפים אותה בברכת ההודאה, לפני המילים "ועל כולם". כך עושים לפי רוב הנוסחים. בברכת המזון המקום שלה הוא באמצע הברכה השנייה לפני המילים "ועל הכל" או "ועל כולם". אם תשימו לב, זה אותו רעיון בשני המקומות: זו ברכת ההודאה, ולכן שם משלבים את ההודאה על הנס.
עוד פרט שמעניין לדעת: בשבת חנוכה ובראש חודש שחל בחנוכה יש גם תפילת מוסף. בגמרא התלבטו אם להזכיר "על הניסים" גם שם, אחרי משא ומתן נפסק להלכה שיש להזכיר גם בתפילת מוסף. לעומת זאת, בברכת "מעין שלוש", בחנוכה לא מזכירים אותה.
ומאיפה זה בא בכלל? מסופר שכבר בתוספתא נזכר שבחנוכה ופורים אומרים "מעין המאורע" בתפילה. הלשון "מעין המאורע" אומרת שמוסיפים משהו שקשור לאירוע של היום. הנוסח המלא שאנחנו מכירים מופיע לראשונה בסדר רב עמרם גאון ובסידור רס"ג.
מעניין לדעת שבתוספתא עצמה לא נזכר הנוסח המדויק "על הנסים", אלא רק "מעין המאורע". ככל הנראה הראשון שמזכיר בפירוש את המילים "על הנסים" הוא רב אחאי משבחא בספר השאילתות. לפי התוספתא, בחנוכה ופורים מתפללים שמונה עשרה בשחרית ובמנחה ואומרים מעין המאורע, ואם לא אמרו אין מחזירים אותם. כלומר, התוספת שאנחנו אומרים כל כך בטבעיות עברה דרך ארוכה של דורות עד שקיבלה את הצורה שלה.
עכשיו לשאלה שהרבה שואלים: האם בכלל צריך להזכיר את חנוכה בברכת המזון? הגמרא עצמה שואלת על זה. היא מביאה את השאלה אם להזכיר את חנוכה בברכת המזון, כיון שהחג הוא מדרבנן, או שמזכירים משום פרסום הנס. בתשובה נאמר שאין חובה, אבל מי שרוצה להזכיר, מזכיר בברכת ההודאה, כמו שעושים בתפילה. להלכה למעשה פסקו שמזכירים גם בברכת המזון.
זה מוביל אותנו לשאלה הבאה, שבוודאי קרתה לרבים מאיתנו: שכחנו להגיד "על הניסים" באמצע הברכה, ואנחנו כבר בסוף. מה עושים?
שכחנו על הניסים בברכת המזון? ככה מתקנים
התשובה ההלכתית ברורה ומרגיעה. מי שלא הזכיר "על הניסים" בברכת המזון אינו חוזר ומברך מחדש. יש רק מצב אחד שבו כן מתקנים בתוך הברכה: אם נזכרתם לפני שאמרתם את השם בחתימת הברכה ("על הארץ ועל המזון"), חוזרים ואומרים "על הניסים" במקומה. כך מופיע בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפ"ב.
ואם כבר עברתם את הנקודה הזאת? יש תיקון יפה. באמצע ה"הרחמן" אפשר לומר: "הרחמן הוא יעשה עמנו נסים ונפלאות, כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול" וממשיכים לפי הנוסח. את הדין הזה מביא הרמ"א. כלומר, גם מי ששכח יוצא עם הרגשה טובה ולא נשאר עם חרטה.
זה מקום לזכור שאלה הנחיות כלליות. אם יש לכם מקרה מסוים, למשל שכחתם בסעודה גדולה או שאתם לא בטוחים אם כבר אמרתם, כדאי לשאול רב שמכיר אתכם ואת המנהג של המשפחה.
גם השאלה אם לסיים את על הניסים בבקשה תלויה במנהג. יש נוסחים שמוסיפים בקשה שה' יעשה לנו נסים כמו שעשה להם, אבל בשולחן ערוך נפסק: "אין אומרים כשם שעשית וכו' אלא מסיים ועשית עמהם נסים וגבורות בימים ההם בעת הזאת. ויש אומרים שאומרים אותו". כך שאם שמעתם נוסחים שונים בבתי כנסת שונים, זה לא בגלל טעות, אלא בגלל מנהגים שונים.
הרי לכם התמונה ההלכתית בקצרה: אומרים בתפילת העמידה, מוסיפים בברכת המזון, ואם שכחנו יש תיקון פשוט ב"הרחמן".
עכשיו, אחרי שענינו על ה"מתי" וה"איפה", נעבור אל המילים עצמן, כי יש שם סיפור שלם שכדאי לשים לב אליו.
הנוסח פותח בהודאה כללית על "הנסים ועל הפרקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות" שנעשו לאבותינו "בימים ההם בזמן הזה". המילים "בזמן הזה" חשובות: אנחנו לא רק מספרים היסטוריה, אלא מודים על נס שחוזר בכל שנה.
מה המילים מספרות על הנצחון
אחרי הפתיחה מגיע לב הסיפור: "בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו, כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל". הנוסח מציג בפשטות מי נגד מי. מצד אחד מלכות יוון, ומצד שני עם ישראל, ובראשו מתתיהו ובניו.
והנצחון עצמו מתואר בשורה של ניגודים, כל אחד חזק מהקודם: "מסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, וטמאים ביד טהורים, ורשעים ביד צדיקים, וזדים ביד עוסקי תורתך". שימו לב לסדר. מתחילים בכוח פיזי, גיבורים מול חלשים ורבים מול מעטים, וממשיכים אל הצד הרוחני: טמאים מול טהורים, רשעים מול צדיקים, וזדים מול עוסקי תורה. הנצחון אינו מוצג כהישג צבאי בלבד, אלא כנצחון של התורה.
ויש כאן דבר שמפתיע רבים: הנוסח לחנוכה אינו מזכיר את נס פך השמן, ומדגיש בעיקר את נס הניצחון במלחמה של המכבים מול היוונים. מי שציפה לשמוע שם על הפך והנרות יגלה שהמוקד אחר, והוא על הנצחון ועל מה שבא אחריו.
ומה בא אחריו? "ואחר כך באו בניך לדביר ביתך, ופנו את היכלך, וטהרו את מקדשך, והדליקו נרות בחצרות קודשך, וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו". כאן מופיעים הנרות, אבל כחלק מחנוכת המקדש. במרבית הנוסחים מוזכרת חנוכת המזבח, אם כי בחלק מהנוסחים היא מושמטת.
המסקנה המעשית פשוטה. בפעם הבאה שתגיעו ל"על הניסים", נסו לא לומר אותה מהר. עצרו על השורה "רבים ביד מעטים", ותחשבו על כל פעם שהרגשתם שהמצב גדול מכם. הנוסח מזכיר לנו שהקב"ה יודע לעשות את זה.
בימי חנוכה אלה, אחרי שהדלקתם נרות ואמרתם "על הניסים", הוסיפו גם פרק תהילים לפני השינה. הודאה שמגיעה מהלב היא בדיוק מה שהימים האלה נועדו לו, ובתהילים יש הרבה מילים להודות בהן. בואו נאמר תהילים יחד ונודה על הנסים.
על הניסים בחנוכה: מתי אומרים ומה שוכחים בברכת המזון
להפנות גב לכותל? מה ההלכה אומרת על היציאה מהרחבה
למה אומרים "שבת היא מלזעוק" כשמבקשים על חולה בשבת?
ברכת השחר לאישה: למה אנחנו אומרים "שעשני כרצונו"
חזרתם למקום שבו קרה הנס? מה אומרים כשרואים אותו
קדיש יתום: מי אומר, עד מתי, ומה כשאין בן?
קניתם כלים חדשים? מה חשוב לדעת לפני הטבילה והברכה
נר נשמה: מאיפה בא המנהג ומתי מדליקים
ברכה לבר מצווה קצרה: מה אומרים, מי מברך ומה המשמעות
שכחתם להדליק נרות שבת? כך נוהגים לפי ההלכה
קונים מזוזה? מה חשוב לבדוק לפני שמחליטים
מעשר כספים: מאיפה זה מגיע ומה בעצם צריך לתת
ברכת הנהנין: למה מברכים לפני שנהנים מהעולם
תהילים בטלפון: מה עושים כשנכנסים איתו לשירותים?
ברכת בורא נפשות: על מה בעצם מודים בה, ומתי מברכים אותה?
- © כל הזכויות שמורות
