מגילת איכה מתי קוראים? הזמן המדויק ומה עומד מאחוריו

בואו לגלות עוד תוכן חדש ומפתיע! התחברו לכל הפלטפורמות שלנו בתהילים בלחיצה כאן >>>​

מגילת איכה נקראת בכל שנה בליל תשעה באב, ורבים תוהים מתי בדיוק זה קורה ומה המשמעות שמאחורי הזמן הזה

מגילת איכה נקראת בציבור מיד לאחר תפילת ערבית של ליל תשעה באב, וזוהי הקריאה המרכזית של היום כולו. במקומות רבים חוזרים וקוראים אותה גם למחרת ביום, לאחר אמירת הקינות. מי שאינו מתפלל בציבור נדרש לקרוא אותה בעצמו בלילה, ומומלץ לקרוא אותה גם ביום.

העובדה שהקריאה העיקרית מתקיימת דווקא בלילה אינה מקרית. המקור לכך הוא הפסוק במגילה עצמה: "בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה" (איכה א, ב). הלילה, בו האדם לבדו עם מחשבותיו, נתפס כזמן הטבעי ביותר לבכי ולהתבוננות בכאב החורבן. משום כך קבעו חכמינו שמיד עם צאת הכוכבים, בתום תפילת ערבית, פותחים בקריאת המגילה - עוד לפני שהציבור מתפזר לביתו. הרעיון העומד מאחורי הקביעה הזו הוא שהצער על החורבן לא נדחה ולא נעצר בסוף התפילה, אלא ממשיך ומקבל ביטוי מיידי בקריאה עצמה.

יחד עם קריאת הלילה, נהוג במקומות רבים להחשיך את בית הכנסת. גם למנהג הזה יש מקור בתוך המגילה עצמה, בפסוק "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי" (איכה ג, ו). יש קהילות שמכבות את כל האורות ומדליקות נרות בודדים, ויש שמסתפקים בהעמעמת התאורה החשמלית כדי לאפשר קריאה נוחה מתוך הסידור או המגילה. כך או כך, החושך בבית הכנסת נועד להעביר בגוף ובחוש הראייה את מה שהמילים מתארות במחשבה - תחושת האובדן והגלות. זהו רגע שבו התפילה הרגילה מתחלפת בטקס אחר לגמרי, שמבקש מהמתפלל לא רק לומר מילים אלא ממש להרגיש את מה שהן מתארות.

למחרת בבוקר, אחרי אמירת הקינות, נהוג במקומות רבים לחזור ולקרוא את המגילה פעם נוספת. זו אינה קריאה חובה בכל קהילה, אך המנהג להעמיק בה גם ביום מבטא רצון לא להסתפק ברגע אחד של געגוע, אלא לשוב אליו שוב ולעכל אותו לאורך היום כולו, יחד עם שאר חלקי התפילה. כך נוצר הבדל ברור בין שתי הקריאות: קריאת הלילה היא הקריאה המרכזית והמחייבת מבחינת המנהג, ואילו קריאת היום היא בעיקרה חיזוק והמשך, ולא תחליף לה. גם מי שנעדר מבית הכנסת בלילה, מסיבה כזו או אחרת, יכול להתחבר לקריאת הבוקר, אך עדיף שידע מראש שהחובה העיקרית היא דווקא בלילה, ושכדאי לשאוף להגיע אליה אם רק ניתן, שהרי בה נקבע המנהג המרכזי, והיא זו שמלווה את הציבור כולו מרגע צאת הכוכבים ועד סיום תפילת הלילה כולה, בלי הפסקה.

איך קוראים את המגילה, ומה לגבי ברכה

בנוגע לברכה על קריאת המגילה, קיימות מסורות שונות בין הקהילות. בקריאה הציבורית בלילה, יש הסוברים שאין לברך כלל, בעוד שמנהג רבים מבני אשכנז הוא לברך כאשר הקריאה נעשית מתוך קלף כשר, כדוגמת ספר תורה. ביום, לעומת זאת, כל הדעות מסכימות שאין לברך על הקריאה - גם אם היא נעשית מתוך קלף. כך גם בקריאה ביחידות, שלא בציבור: לכל הדעות אין לברך עליה, אפילו מתוך קלף. מי שלא הספיק לשמוע את הקריאה בלילה ומבקש לברך עליה ביום - נחלקו הפוסקים בשאלה, ולכן ראוי בכל מקרה כזה להתייעץ עם רב הקהילה.

מעבר להלכות הטכניות, יש בקריאת מגילת איכה גם צד עמוק יותר. חז"ל קישרו את חורבן בית המקדש לחטאים שבין אדם לחברו, ובראשם שנאת חינם ולשון הרע. מי שרוצה להעמיק בכך יכול לקרוא גם על הלכות לשון הרע ודיבור בגנות החבר, נושא שממשיך ללוות אותנו הרבה מעבר ליום עצמו. גם חודש אב כולו נושא עמו זיכרון של דמויות גדולות שהלכו לעולמן, וכדאי להכיר את הצדיקים שנפטרו בחודש אב ומה זה נוגע אלינו.

הכאב שבמגילה אינו נקודת סיום, אלא שלב בדרך. מיד לאחר תשעה באב עוברים לימי נחמה, ולכן שווה להזכיר שגם ברגעי הקושי הגדולים ביותר, המסורת שלנו ממשיכה ללמד אותנו להחזיק באמונה ובתקווה. מי שמחפש חיזוק בעניין הזה יכול לקרוא על כך שגם בזמן הקושי צריך להמשיך להאמין שהכל, הכל, זה רק לטובה, וכן על הדרך הנכונה לבקש רחמים על פי גדולי ישראל.

שאלות נפוצות

אנחנו מתפללים יחד איתכם. קריאת מגילת איכה, על כל המנהגים סביבה, היא רגע של התכנסות משותפת - קהילה שלמה נעצרת יחד כדי לזכור, להתבונן ולבכות יחד. אנחנו במוקד תהילים ממשיכים ללוות אתכם גם מעבר לרגע הזה, בתפילה ובבקשה לישועה ולנחמה. אם יש לכם מי שזקוק לתפילה, אנחנו מתפללים יחד איתכם - את שמו ניתן להוסיף כאן: שליחת שם לתפילה.