איך מתפללים על חולה בברכת רפאנו

הברכה השמינית בתפילת העמידה היא ברכת הרפואה, ויש פוסקים שכתבו לבקש בה על חולה. הנה מה שמסופר על הנוסח, על הבקשה ועל הזכרת שם החולה ושם אמו

כשיש חולה במשפחה או בין הידידים, עולה השאלה איפה בתפילה אפשר לבקש עליו. הברכה השמינית של תפילת העמידה היא ברכת הרפואה, "רפאנו ה' ונרפא", ויש פוסקים שכתבו לבקש בה על חולה.

הברכה היא הברכה השמינית בשמונה עשרה. לפי המסורת, תפילת שמונה עשרה תוקנה בידי "אנשי כנסת הגדולה" כנגד הקורבנות, ולאחר חורבן בית המקדש השני עברה עריכה מחודשת ביבנה. כדאי לדעת שמצינו הרבה גירסאות לנוסח ברכת רפאנו.

הפתיחה של הברכה נגזרת מתפילת ירמיהו, שאמר:

רפאני ה' וארפא הושיעני ואושעה כי תהלתי אתה

שימו לב להבדל: ירמיהו מתפלל בלשון יחיד, "רפאני", ואילו בברכה אנחנו מתפללים בלשון רבים, "רפאנו". אפשר לראות בכך, וזו מחשבה שלנו ולא דברי המקורות, חיבור בין הבקשה האישית לתפילת הרבים.

בברכות האמצעיות של תפילת העמידה ניתן לבקש כל דבר שקשור לנושא הברכה. כך בברכת "אתה חונן" מבקשים חכמה, ובברכת "השיבנו" מבקשים תשובה. וכך בברכת רפאנו מבקשים רפואה, ובתוכה אפשר לבקש גם על חולה מסוים.

ספר חסידים מזהיר שלא להתרכז רק בבקשה. בהקשר זה מובא ש"עיקר הכוונה לברכות ושבח לבורא עולם".

מי שעומד בתפילה עם חולה בליבו מוזמן לעצור רגע לפני הברכה, לדמיין את האדם שהוא מתפלל עליו, ולהמשיך בתפילה בכוונה. זו הצעה מערכתית שלנו ולא הלכה, אבל היא עוזרת להפוך את הבקשה ממילים שאומרים לתפילה שמרגישים.

הנוסח המקובל הוא "פלוני בן פלונית", כלומר שם החולה ושם אמו. לא מזכירים את שם האב, והטעם שמובא הוא שעל האישה יש פחות קטרוגים מאשר על האיש. לצד זאת, ערוך השולחן כתב לומר את שם אביו או שם אמו, והמנהג להזכיר את שם האם.

אם אין ידוע שם האם, אומרים את שם האב. ואם אין ידוע גם שם האב, מסופר על מנהג לומר "פלוני בן חוה". אין צורך להזכיר את שם המשפחה.

מי שרוצה לשתף גם אחרים יכול לומר "בתוך שאר כל חולי עמו ישראל", וכך הבקשה על החולה נכללת בתוך הבקשה על כל החולים.

כשמתפללים בפני החולה עצמו, לא מזכירים את שמו. במקרה כזה אומרים, בחולה זכר, "אל נא רפא נא לו".

מי שיודע מראש את שם החולה ואת שם אמו, ורוצה להזכיר אותם בברכה, יכול להכין אותם בליבו לפני שמתחילים. זו הצעה מערכתית ולא הלכה.

האם אפשר לבקש על חולה כבר ברפאנו

הר"ן כתב שמי שיש לו חולה אינו רשאי להמתין עד ברכת "שומע תפילה", ולכן יש לבקש כבר ברפאנו. החיד"א כתב ששמע מחכמים שהתפללו כך, ונהג כמותם, ומסופר שגם מרן הרב עובדיה יוסף נהג כך. מנגד, יש אומרים שמכוונים במחשבה על החולה ברפאנו ומתפללים עליו בפירוש בברכת "שומע תפילה". ועוד נכתב בעניין זה: "אין בזה כללים וכל אחד יכול להתפלל לפי חפץ לבבו".

נוסיף גם ש"יפה תפילת החולה על עצמו" מתפילת אחרים עליו. לשאלות הלכתיות מעשיות כדאי לפנות לרב.

בפעם הבאה שאתם עומדים בתפילת העמידה ומגיעים לברכה השמינית, עצרו רגע וחשבו על החולים שלכם. אפשר לצרף לכך גם פרקי תהילים לרפואה שלמה, ולומר אותם יחד איתנו במוקד תהילים.