איזו ברכה מברכים על בשורה טובה?
הטוב והמטיב: מקור הברכה בגמרא ומתי מברכים

מישהו התקשר ובישר לכם על חתונה, על לידה או על ישועה, והלב התמלא שמחה. האם יש ברכה מיוחדת לרגע הזה, ומה המקורות אומרים עליה
כן, יש ברכה על בשורה טובה, והיא ברכת "הטוב והמטיב". רבים מאיתנו מכירים אותה מהיין בסעודה, ופחות מכירים את העובדה שהיא נאמרת גם כששומעים שמועה טובה. בואו נעבור על הדברים בצורה פשוטה: מה מקור הברכה, מתי מברכים, ומתי כדאי לעצור ולשאול רב.
נתחיל בנוסח. הברכה היא: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב". את משמעות הברכה מסבירים במילים קצרות: "טוב - לי, ומיטיב - לאחרים". כלומר, אנחנו מודים לה' על טובה שמגיעה אלינו, וגם על כך שהיא מגיעה לאחרים יחד איתנו. זו ברכה של שמחה משותפת.
המקור לכך בגמרא, במסכת ברכות דף נ"ט. שם נאמר, בלשון קצרה וברורה: "קצרו של דבר: על שלו הוא אומר ברוך שהחיינו וקיימנו, על שלו ועל של חבירו אומר ברוך הטוב והמטיב". זה הכלל שמנחה אותנו. כשהטובה שלי בלבד, מברכים שהחיינו. כשהטובה שלי ושל חברי, מברכים הטוב והמטיב.
ההבדל הזה נראה קטן, אבל הוא מלמד משהו עמוק על האופן שבו התורה רוצה שנחווה שמחה. ברכת שהחיינו נאמרת על טובה שנהנה ממנה אדם יחיד. ברכת הטוב והמטיב נאמרת כשאדם נוסף שותף איתו בטובה. השמחה שלנו אינה נשארת רק אצלנו, והברכה מכירה בכך.
ועכשיו לשאלה שבגללה הגעתם: מה קורה כששומעים בשורה? מובא בפוסקים שהברכה "נאמרת אף על שמיעת שמועה טובה של אירוע כזה". כלומר, גם מי שלא נכח באירוע עצמו ורק שמע עליו, יכול לברך. התנאי הוא ששמע את הדבר מאדם נאמן. הדבר מובא בשם המגן אברהם, בסימן רכ"א סעיף קטן א.
כאן חשוב לדייק: יש דיון אם הברכה נאמרת רק על שמועה שנוגעת גם לאחרים, ונרחיב על כך בהמשך. עוד מובא שבשמיעת בשורה טובה מברכים "הטוב והמטיב" בלבד ולא "שהחיינו", ואפילו אם נראה שסופה של השמועה להיות לא טוב. כלומר, אין צורך להמתין ולבדוק שהכול יסתיים כמו שרצינו. הברכה היא על מה שנשמע עכשיו.
עד כאן הכלל הפשוט. אבל כמו בהרבה עניינים בהלכה, יש גם דיונים, ואנחנו רוצים להציג אותם בכנות ולא להבטיח יותר ממה שנכתב.
הדיון הראשון הוא אם הברכה נאמרת רק על בשורה שנוגעת גם לאחרים. מצוין שהשאלה הזו נלמדת מהירושלמי. לפי הרא"ש, יברך הטוב והמטיב בכל מקרה.
מתי מברכים ומתי לא
הדיון השני נוגע לשאלה אם יש תועלת בבשורה. הרשב"א סובר שהברכה חלה רק על מי שיכול ליהנות מהשמועה. אם ידוע מראש שהשומע אינו יכול ליהנות ממנה, אין בשמועה פוטנציאל תועלת, והברכה לא חלה. מכאן אנחנו רואים שלא כל חדשות נעימות הן סיבה לברך. צריך שתהיה בהן הנאה אמיתית.
בכיוון דומה מובא שהברכה נאמרת דווקא בדבר שיש בו תועלת והנאה, ושברכות מסוג זה ממעטים בהן. כלומר, לא כל ידיעה נעימה מחייבת ברכה, ובמקרה של התלבטות כדאי לשאול רב.
ויש גם שאלה של ספק. מובא שברכת שהחיינו פוטרת את ברכת הטוב והמטיב, ולא להפך. לכן מובא שבמקרה של ספק נכון לברך שהחיינו. עם זאת, אנחנו לא פוסקים הלכה כאן. כל מקרה שונה, ובשאלה מעשית כדאי לפנות לרב שאתם סומכים עליו.
ומה בנוגע לשולחן ערוך? מה שמצאנו בו בהקשר הזה נוגע בעיקר ליין: השולחן ערוך פוסק ש"מברכים הטוב והמטיב גם כשיש ספק אם השני משובח מהראשון, ובלבד שלא ידוע שהוא גרוע ממנו". הרמ"א מוסיף שמברכים הטוב והמטיב "דוקא אם לא היו לפניו יחד כשבירך בורא פרי הגפן". את הפרטים של דין בשורה טובה עצמה כדאי לעיין ישירות בשולחן ערוך אורח חיים ובנושאי כליו, או לשאול רב.
דבר אחד קטן שמרגשים בו
יש בגמרא רעיון שנוגע ללב. מובא ממסכת סנהדרין, דף מ"ב, שלעתיד לבוא, "אף על בשורות רעות שכיום יש לברך עליהם ברוך דיין האמת, יברכו 'הטוב והמיטיב'". כלומר, היום אנחנו מברכים על בשורה קשה "דיין האמת", ובעתיד נברך גם עליה "הטוב והמטיב". אפשר ללמוד מכך שגם ברגעים הקשים יש טוב שאולי עוד לא ראינו.
הרעיון הזה מזכיר לנו משהו חשוב. בחיים יש רגעים שאנחנו מבינים את הטוב בהם מיד, ויש רגעים שנבין רק אחר כך. כשמגיעה אלינו בשורה טובה, אנחנו מקבלים הזדמנות נדירה לעצור לרגע, להודות, ולהרגיש שהקב"ה מיטיב איתנו ועם אהובינו.
אז בפעם הבאה שתשמעו בשורה טובה מאדם נאמן, על שידוך, על ריפוי, על פרנסה או על שמחה במשפחה, תזכרו שיש לכם מה לומר. אם מדובר בטובה שמשותפת גם לאחרים, יש דעה ברורה שהמקום שלה הוא ברכת הטוב והמטיב. ואם יש ספק, שאלו רב.
כדאי גם לזכור שהברכה אינה תחליף לתודה האישית. אחרי שבירכתם, אפשר לשתף את מי שהבשורה נוגעת לו, לשמוח איתו ולהודות לה' יחד. כך הופכת שמועה שנשמעה בטלפון לרגע של חיבור בין אנשים, ושל קרבה אל הקב"ה.
ואם אתם מתלבטים אם הבשורה שקיבלתם מספיק גדולה כדי לברך עליה, זו בדיוק הסיבה שהדיונים שהבאנו חשובים. הם מלמדים שהברכה שמורה לטובה של ממש, כזו שיש בה הנאה ותועלת, ושבמקרי ספק עדיף לשאול מאשר לנחש.
ומעבר לברכה, אפשר להוסיף עוד משהו. אנחנו מזמינים אתכם לומר היום כמה פרקי תהילים בהודיה על הטוב שבחייכם, ולבקש שהבשורות הטובות ימשיכו להגיע אל כל עם ישראל. תהילים הם המקום הטבעי של תודה ושל שמחה, ובכל רגע אפשר לפתוח אותם ולהתחבר.
שתשמעו רק בשורות טובות, ושתמיד יהיה לכם על מה לברך.
עוד לא מחוברים לכל הפלטפורמות שלנו? הצטרפו אלינו בלחיצה כאן >>>
איזו ברכה מברכים על בשורה טובה?
ותן טל ומטר לברכה: מתי מתחילים ומה עושים אם שכחתם
מתי הולכים לבקר חולה, ומה עושים כשאי אפשר להגיע?
הכנסת אורחים: מה למדו חז"ל מאברהם אבינו
איזה תהילים אומרים לחולה, ומה ידוע על המנהג?
תהילים ליום שני: אילו פרקים נהוג לקרוא, ומה המקור למנהג?
מה עושים עם הסכך והדפנות כשהחג נגמר?
קמיע לשמירה והצלחה: מתי זה כשר ומתי יש חשש?
לנשק את המזוזה: מנהג יומיומי שמסתתר בו סוד עתיק
מתי מותר להתפלל לפני הנץ? התשובה ההלכתית שכל עובד צריך להכיר
ברוך דיין האמת: למה יש בברכה הזו שני נוסחים שונים
מישהו קילל אתכם? הכירו את הסדר העתיק שנועד להתיר את זה
קידוש לבנה: מתי מברכים על הירח, ולמה רוקדים כנגדו
השכבה לאישה: התפילה שמלווה את זכרה כל השנה
הסוכה שנשים פטורות ממנה - ובכל זאת נכנסות אליה
- © כל הזכויות שמורות
