סדר כפרות - נוסח עדות המזרח

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחֻדָּא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה אָנֹכִי בָּא לַעֲשׂוֹת כַּפָּרָה זוֹ לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְּהֵא שָׁעָה זוֹ אֲשֶׁר חוּט חַסְדְּךָ גּוֹבֵר בָּעוֹלָם עֵת רָצוֹן וְרַחֲמִים, וּבְכֹחַ סְגֻלַּת שְׁחִיטַת גֶּבֶר זֶה יִמְתְּקוּ חָמֵשׁ גְּבוּרוֹת יְסוֹד גֶּבֶ"ר בְּעַלְמָ"ה נוּקְבָא קַדִּישָׁא דִּזְעֵיר אַנְפִּין, בְּחִינָתֵינוּ אֲשֶׁר בּוֹ דֶּרֶךְ מַעֲבַר נִשְׁמָתֵינוּ וְאַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד, וְתִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ מִשְׁפָּט שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ לְהַמְתִּיק תֻּקְפָּא וּגְבוּרָתָא שֶׁל דִינֵי מַלְכוּת שָׁמַיִם, יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי צוּרִי וְגֹאֲלִי:

בְּנֵי אָדָם יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל: יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק: אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ: כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת: וַיִּזְעֲקוּ אֶל אֲדֹנָי בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם: יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם: יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם: אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף, לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ: וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר:

ייקח הכסף או התרנגול בידו, מובב סביב ראשו ואומר בכל סיבוב:

זֶה חֲלִיפָתִי, זֶה תְּמוּרָתִי, זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה וַאֲנִי אֶכָּנֵס וְאֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם:

מי שמסבב לעצמו ולאחר עמו יאמר בזה הלשון ג' פעמים:
זֶה חֲלִיפָתֵנוּ. זֶה תְּמוּרָתֵנוּ. זֶה כַּפָּרָתֵנוּ. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה (ובכסף: זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה), וַאֲנַחְנוּ נִכָּנֵס וְנֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם:
מי שמסבב לזכר אחד יאמר בלשון הזה ג"פ:
זֶה חֲלִיפָתְךָ. זֶה תְּמוּרָתְךָ. זֶה כַּפָּרָתְךָ. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה (ובכסף: זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה), וְאַתָּה תִּכָּנֵס וְתֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם:
אשה שמסבבת לעצמה תאמר זה ג"פ:
זֹאת חֲלִיפָתִי. זֹאת תְּמוּרָתִי. זֹאת כַּפָּרָתִי. זֹאת הַתַּרְנְגוֹלֶת תֵּלֵךְ לְמִיתָה (ובכסף: זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה), וַאֲנִי אֶכָּנֵס וְאֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם:
מי שמסבב לנקבה אחת יאמר בזה הלשון ג"פ:
זֹאת חֲלִיפָתֵךְ. זֹאת תְּמוּרָתֵךְ. זֹאת כַּפָּרָתֵךְ. זֹאת הַתַּרְנְגוֹלֶת תֵּלֵךְ לְמִיתָה (ובכסף: זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה), וְאַתְּ תִּכָּנְסִי וְתֵלְכִי לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם:
אשה מעוברת המסבבת לעצמה תאמר זה ג' פעמים:
אֵלּוּ חֲלִיפוֹתֵינוּ. אֵלּוּ תְּמוּרוֹתֵינוּ. אֵלּוּ כַּפָּרוֹתֵינוּ. אֵלּוּ הַתַּרְנְגוֹלִים יֵלְכוּ לְמִיתָה (ובכסף: זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה), וַאֲנַחְנוּ נִכָּנֵס וְנֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם: