מה אומרים אחרי שסוגרים את התהילים?

רבים מאיתנו מסיימים לקרוא תהילים ולא בטוחים איך ממשיכים מכאן. יש נוסח מסורתי שממשיך בדיוק את הרגע הזה

התפילה לאחר תהילים היא נוסח 'יהי רצון' הנאמר בסיום קריאת המזמורים, ומטרתו לבקש שבזכות התהילים שנאמרו תתקבל התפילה ברחמים ובסליחה. הנוסח משתנה מעט בהתאם לזמן ולהיקף הקריאה - אם קראנו ספר תהילים שלם או כמה מזמורים בלבד, ואם מדובר ביום חול או בשבת ויום טוב.

המושג 'יהי רצון' עצמו לא נולד עם התהילים. הוא מופיע כבר בפסוק מתהילים עצמו - "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ" (תהילים יט, טו) - וממנו התפתח נוסח קדום שמובא במשנה בשם התנא יהודה בן תימא: "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ בִּמְהֵרָה" (משנה אבות ה, כ). מאז ליווה הביטוי הזה כמה וכמה הקשרים בתפילה - לפני קיום מצווה, בברכת כהנים, שבה נהוג לענות "כֵּן יְהִי רָצוֹן" כתחליף או כתוספת ל"אמן", וגם בסיום קריאה שיש בה זכות מיוחדת, כמו תהילים.

לפני הנוסח המרכזי נהוג לומר כמה פסוקים מתהילים עצמו, הנלקחים בין השאר מתהילים יד, ז ומתהילים לז, לט-מ - וביניהם הפסוק על תשועת הצדיקים: "וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵה' מָעוּזָּם בְּעֵת צָרָה" (תהילים לז, לט). הפסוקים האלה מכינים את הלב לתפילה שאחריהם, ומזכירים שהישועה באה מה' ולא במאמץ שלנו בלבד.

גוף הנוסח עצמו בנוי מכמה בקשות שחוזרות בגרסאות השונות: בקשת כפרה וסליחה - "שֶׁתְּכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ וְתִסְלַח לָנוּ עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ" - ולצדה בקשות לרפואה לחולים, לשמירה על נוסעים, על נשים בהריון ועל ילדי עם ישראל, לפרנסה ולמחיה, ולגאולה ובניין בית המקדש. יש בזה חשבון נפש שלם: מבקשים סליחה על מה שהיה, ובקשה מעשית להמשך. בתקופה הזו של אלול, כשאנחנו ממילא עסוקים בתשובה ובהכנה לימים הנוראים, יש בתפילה הזאת המשך טבעי - היא לוקחת את הזכות של הקריאה, ומפנה אותה מיד לכיוון של סליחה וחשבון נפש. גם מי שקורא רק כמה פרקים בודדים, ולא את הספר כולו, יכול לומר את הנוסח המתאים ולהרגיש שהקריאה שלו ממשיכה למקום של ממש, ולא נעצרת בסיום הפרק האחרון.

יסוד יפה שחוזר באחד הנוסחים מסביר למה דווקא תהילים: "בִּזְכוּת פְּסוּקָיו וּבִזְכוּת תֵּבוֹתָיו וּבִזְכוּת אוֹתִיּוֹתָיו וּבִזְכוּת נְקֻדּוֹתָיו וּבִזְכוּת טְעָמָיו" - כלומר, לא רק תוכן המזמורים פועל, אלא כל רובד בטקסט בפני עצמו: המילים, האותיות, הניקוד וטעמי הקריאה. מי שנוהג להתמיד באמירת תהילים לאורך זמן מכיר את התחושה הזאת - שכל קריאה, גם כשהיא לא מלווה בהבנה מלאה של כל מילה, נספרת.

יש גם מקורות שאינם מבחינים כלל בין קריאת ספר שלם לקריאת פרק בודד, ולפיהם אותו נוסח של יהי רצון מתאים לכל אמירת תהילים, גדולה כקטנה - כך שמי שקרא רק פרק אחד לא צריך להרגיש שהתפילה שאחריו פחות שייכת לו.

הנוסח שאומרים לאחר תהילים

הנוסח עצמו פותח במילים "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ", וממשיך בבקשה מפורשת "בִּזְכוּת מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים שֶׁקָּרָאתִי לְפָנֶיךָ". משם עוברים לבקשות הכפרה, הרפואה, הפרנסה והגאולה שהוזכרו למעלה. נוסח היום-יום מסתיים בפסוק "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהילים פט, נג), ובגרסה אחרת מסיימים באזכור שלוש עשרה מידות הרחמים שבתורה - מתוך אמונה שתפילה הנאמרת בזכותן אינה חוזרת ריקם.

מעבר לנוסחי החול והשבת, יש גם תפילה נפרדת הנאמרת בליל הושענא רבה, בסיום כל אחד מחמשת חלקי ספר התהילים. בתפילה הזאת מוזכרים "שערים" ופסוקים המתאימים לכל חלק בפני עצמו, כך שכל חלק בספר מקבל בסיומו את הסיום המתאים לו.

למי שקורא ספר שלם יש נוסח מעט שונה ממי שקורא רק כמה מזמורים, וגם בין חול לשבת ויום טוב יש הבדל בנוסח. אגב שבת, יש הבחנה הלכתית שכדאי לדעת: לפי גישת האר"י ז"ל, בשבת לא אומרים יהי רצון בעת אמירת הקרבנות, מכיוון שבשבת הזמן עצמו פועל ולא התפילה.

שאלות נפוצות

האם חובה לומר תפילה אחרי תהילים?
זהו מנהג מקובל בקרב הקוראים תהילים, הנאמר לאחר קריאת המזמורים.

האם הנוסח שונה בשבת ובימים טובים?
כן. יש נוסח נפרד לשבת ויום טוב, השונה מנוסח החול, וכן הבדל בין קריאת ספר שלם לקריאת כמה מזמורים בלבד.

האם אפשר לומר את התפילה גם אחרי קריאת פרק בודד, ולא רק ספר שלם?
כן. יש מקורות שאינם מבחינים בין ספר שלם לפרק בודד, ולפיהם אותו נוסח של יהי רצון מתאים לכל אמירת תהילים.

מה ההבדל בין הנוסח לספר שלם לנוסח לכמה מזמורים?
יש נוסח נפרד למי שקורא את כל ספר התהילים ולמי שקורא רק כמה מזמורים, וכן הבדל בין נוסח חול לנוסח שבת ויום טוב - בסך הכול ארבעה נוסחים שונים בהתאם לזמן ולהיקף הקריאה.

מאיפה מקור המנהג לומר יהי רצון?
המושג מקורו בפסוק מתהילים, ונוסח מוקדם מהמשנה מובא בשם התנא יהודה בן תימא.

למה יש הדגשה על אותיות וניקוד ולא רק על תוכן המזמורים?
אחד הנוסחים מדגיש שהזכות היא גם 'בזכות תבותיו... אותיותיו... נקדותיו... טעמיו' - כלומר כל רובד בטקסט נחשב, גם כשהקריאה נעשית בפשטות ובלי הבנה מעמיקה של כל מילה.

איך זה קשור לתקופת אלול?
הבקשה המרכזית בנוסח היא כפרה וסליחה על חטאים, ולכן היא מתחברת באופן טבעי לעבודת אלול - חשבון נפש, תשובה והכנה לימים הנוראים.

לא תמיד יש כוח או זמן לומר את כל הנוסח, ולפעמים פשוט קשה למצוא את המילים. בדיוק בשביל זה קיים מוקד תהילים ארצי - קהילה שממשיכה לקרוא תהילים ולהתפלל, גם בשבילכם וגם איתכם, בכל יום. מי שרוצה שהשם שלו או של מי שיקר לו יוזכר בין הקוראים, מוזמן לשלוח את השם כאן, ואנחנו נמשיך להתפלל יחד איתכם.