שבת

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

התורם ולא משלם
שאלה: אדם שקנה עלייה לתורה בסכום מסוים, ומזה זמן שוועד בית הכנסת מדבר על לבו שישלם את חובו והוא מתחמק ולא משלם. האם מותר לוועד בית הכנסת למנוע ממנו כיבודים ועליות לתורה עד שישלם את חובו? תשובה: אם אינו משלם עובר שני איסורים:א. עובר על נדרו. ב. הריהו גוזל את בית הכנסת, משום שאחר היה קונה ומשלם. לפיכך, יתרו בו חברי הוועד לשלם חובו, וכל זמן שהוחזק שאינו משלם, רשאים למנוע ממנו כיבודים ועליות. (שו''ת הרב הראשי להרב מרדכי אליהו זצ''ל סימן קט. ועיין עוד בזה בחוברת ''סדר היום בהלכה ובאגדה'' בדיני בית הכנסת.) 

מנהג ישראל
המנהג הנכון שכשיש שמחה כשבת חתן או בר מצוה וכיוצא, שלא למכור את המצוות אלא ליתנן לבעל השמחה, והוא מכבד את קרוביו. ויש שנהגו למכור רק עליות משלים ומפטיר, כדי שמי שיש לו ''יום השנה'', יוכל לעלות. ובאמת שעל הגבאים לתת את הדעת על זה לכבד את בעל השמחה, שכבר אמרו חז''ל: ''הנהג בהם מנהג דרך ארץ'', ולא יתנהגו בקמצנות, ואדרבה ''כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד''. (ילקו''י ב סח. סדר היום בהלכה ובאגדה) 

למה נועדו כספי התרומות של בית הכנסת?
כספי התרומות, הינם עבור הוצאות בית הכנסת כחשמל וכיוצא. ומעל הכל יש לראות היאך ניתן להגדיל תורה בכסף זה, כי חובה על כל ציבור שיהיה להם חכם שיורה את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשו. וכמו כן יקנו ספרי ש''ס ופוסקים שהבאים ילמדו בהם. ולא כאותם המשלמים לפועל ניקיון אלפי שקלים בכל חודש, אך אינם דואגים להביא רב שימסור שיעורי תורה ויזכה את הרבים בדברי אלוקים חיים. וכבר כתב הגאון מהרח''ש [רבי חיים שבתי, רבה של סלוניקי לפני כ-400 שנה]: ''המונע את הקהל ממינוי מורה צדק ומרביץ תורה, חייב נידוי, שהוא בכלל המעכב את הרבים מלעשות מצוה, ואין לך מצוה גדולה מלהרביץ תורה לרבים ולזכותם להורות להם הדרך הישרה''. 

 

התורם לבית הכנסת, יראה שהאחראים יראי שמים, ומכלכלים דבריהם במשפט להשתמש בכסף לצרכי בית הכנסת, ובעיקר לצרכים רוחניים כנ''ל. אבל בית כנסת שלא ידוע מה עושים בכסף, וההכנסות רבות על ההוצאות, אין מצוה לתרום לו, ולא נחשב שתורם לצדקה. ואם קנה עליה או תרם תרומה לבית הכנסת כזו, אינו צריך לשלם תרומתו לבית הכנסת, ויעבירה לצרכי צדקה נעלים יותר כחיזוק וריבוי התורה, וכגון ללימוד ''אבות ובנים'' המצוי במקומות רבים, וכמבואר בשלחן ערוך (יורה דעה סימן רמט סט''ז): ''מצות צדקה לנערים ללמוד תורה, עדיפה ממצות בית הכנסת'', או לדברים אחרים שעל ידם יתרבו מקיימי התורה והמצוות. 

 

עצה טובה לכל אחראי על כספי ציבור, שיפרסם את פירוט ההכנסות וההוצאות על לוח בית הכנסת, כדי למנוע מקום לחשוד בו שאולי אינו נוהג נכון עם הכסף, וכבר אמרה תורה (במדבר לב כב): ''וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל''. ומי לנו גדול ממשה רבנו שהקב''ה העיד עליו(שם יב ז): ''בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא'', ובכל זאת ריננו אחריו שלקח לעצמו מתרומות המשכן, ולכן בגמר מלאכת המשכן, פירט את החשבון של כל הכסף והזהב שתרמו ישראל, שנאמר: ''אלה פקודי המשכן''. (מדרש תנחומא. ועיין בהרחבה בחוברת ''סדר היום בהלכה ובאגדה'')