שבת

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

 
הגדרת המלאכה
הטוחן בשבת חיטים או שעורים, או הדך במדוכה פלפל או כל סוג תבלין, עובר מן התורה על מלאכת טוחן. 


תולדת טוחן - חיתוך ירק דק דק
כשם שמלאכת טוחן מהותה לפורר הדבר ולחלקו לחלקים קטנים מאוד, כך החותך פרי או ירק דק דק לחלקים קטנים, הרי זה תולדת טוחן. אולם לא נאסר לחתוך דק דק, אלא כשאינו אוכל לאלתר, אבל אם אוכל או מאכיל לאחרים לאלתר, מותר לחתוך דק דק, שלא נאסר לאדם לאכול מאכלו חתיכות קטנות, והרי זו דרך אכילה. 

 

יש להבהיר, כי לדעת רבים מהראשונים, אין איסור לחתוך ירק דק דק אלא רק כשאינו נאכל חי, כתפוח אדמה, תרד וכיוצא, אבל פרי או ירק הנאכל חי, מותר לחותכו דק דק, כי זהו דרך אכילה [כן דעת: התוספות, הרמב''ם, הרמב''ן, הרא''ה, הריטב''א, תוספות רי''ד, העיטור, הרא''ש, התרומה, המאירי ועוד]. ואף המחמירים [הרשב''א, הר''ן, המאירי, נימוקי יוסף]כתבו, שאם חותך דק דק לאכול לאלתר, מותר. וכתב מרן הבית יוסף: ''שאין מי שחולק בזה''. וכן פסקו הרמ''א (סימן שכא סעיף יב) ורבים מהאחרונים [הב''ח, המגן אברהם, הגר''א, רבנו זלמן, פרי מגדים, מאמר מרדכי, אגלי טל, ערוך השלחן ועוד]. ובספר בן איש חי (שנה ב משפטים אות ב) העיד שכך המנהג לחתוך פירות וירקות דק דק להכין מהם סלט ולאכול לאלתר. (שבת ד רנה, רסט) 

ומכאן למדנו הלכה למעשה: שמותר לחתוך ירקות דק דק לסלט, ובלבד שיחתכם על דעת לאכול לאלתר. אבל נשים החותכות את הירקות דק דק בליל שבת קודם הסעודה, לצורך שלושת הסעודות, ולפני כל סעודה נותנות לימון ומלח בסלט, אינן עושות נכון על פי ההלכה, ויש להבהיר להן שיחתכו רק סמוך לסעודה, או שיחתכו חתיכות גדולות קצת ולא דק דק, שבאופן כזה אין צריך שיהיה לאלתר. ומכל מקום מי שעבר וחתך את הירקות דק דק שלא על מנת לאכול לאלתר, מותר לאכול סלט זה בשבת. וכפי שיבואר הטעם להלן. (שבת ד רנה, רסה) 


ריסוק פירות וירקות
מותר לכתחילה לרסק בשיני המזלג בננה, אבוקדו, עגבניה וכיוצא, לאכול לאלתר, ואין להחמיר בזה כלל, כי כן דעת רבותינו הראשונים, השלחן ערוך, הרמ''א ורבים מהאחרונים. וכל שכן שמותר לרסק תפוח אדמה מבושל עם הביצה שבחמין [טשולנט]. 
ואף שיש מי שרצה להחמיר בריסוק הבננה, מכל מקום רבים מהאחרונים חלקו עליו. ובשו''ת אגרות משה פיינשטיין כתב: חומרה זו היא נגד הרמ''א שכתב במפורש להתיר לחתוך ירק דק דק כשעושה כן לאלתר, וכן דעת רבים. ועוד, שאף מי שהחמיר, זהו דוקא כשעושה מהם כעין פירורים דקים שדומה לטחינת קמח שמחלק גוף אחד לגופים רבים, אבל המרסק בננה או אבוקדו במזלג שהכל נעשה כחתיכה אחת רכה, לכל הדעות יש להתיר בזה. ולכן דעת המחמיר בזה אינה מובנת כלל, והיא דעת יחיד נגד כל הפוסקים ונגד המנהג שנוהגים להקל, וכן העיקר להתיר כשעושה כן על מנת לאכול לאלתר. עכ''ד. וכתב מרן הראשון לציון שליט''א: ובפרט שיש לצרף כאן דעת רבים מהראשונים הנ''ל, שאין איסור טוחן בירקות הראויים להאכל חיים, ומותר לחותכם דק דק אפילו שלא לאלתר, וגם מרן הבית יוסף צירף דעתם להיתר הכנת סלט דק דק. ולמה לנו לגבב חומרות של מיעוט פוסקים, ולבדות מלבנו מחלוקת על דברי הרשב''א ומרן השלחן ערוך והרמ''א והב''ח והמגן אברהם והגר''א ושאר אחרונים שהתירו לחתוך דק דק לאלתר, כדי להחמיר נגד המנהג שנהגו עד כה להקל, וכמו שהעידו בגודלם רבותינו האחרונים. והמחמיר שלא לרסק פירות לאלתר, אינו אלא כמביא חולין לעזרה. ע''כ. (ה''ע ד קיז, קכ. שבת ד רנה, רסא) 


פומפיה. קרש חיתוך.
אסור להשתמש בפומפיה, משום שהיא כלי המיוחד לטחינה, ובכלי של טחינה לא התירו לטחון אפילו לאלתר. ואולם מותר לחתוך על גבי קרש חיתוך ללא חשש. (שבת ד רסו, רסח. ה''ע ד קכ) 


מקצץ ביצים
מותר להשתמש במקצץ ביצים [כלי הפורס את הביצה לפרוסות דקות]. (ג שצב) 


אין טוחן אחר טוחן
כל דבר שנטחן וחזר ונדבק, מותר לטוחנו שוב, כיון ''שאין טוחן אחר טוחן''. ולכן, מותר לפורר לחם לפני התרנגולים, כיון שמתחילה היה קמח. וכן מותר לפורר ביד או בסכין מלח, סוכר וטבק שנעשו גושים. וכן מותר להמיס כדור בליעה. (שבת ד רנא) 


גידולי קרקע
אין טוחן באוכלים אלא בגידולי קרקע. על כן, מותר לחתוך בסכין בשר או גבינה צהובה דק דק, אף שאינו אוכל לאלתר. (סימן שכא סעי' ט, י. שבת ד רסז)