16 עובדות על הרב אברהם ישעיהו קרליץ (החזון איש) לרגל יום פטירתו ט"ו בחשון

הרב אברהם ישעיהו קרליץ, ה"חזון איש", היה מגדולי הדור ואחד מפוסקי ההלכה הבולטים של המאה ה-20

07/11/19 | ט' חשון התש"פ

תזכורת יומית למייל

שלח לחבר

הדפסה

החזון איש

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

הרב אברהם ישעיהו קרליץ נולדת בי"א בחשוון תרל"ט (1878), נולד בקוסובה שבבלרוס לרב שמריהו יוסף קרליץ, אשר כיהן כראש העיירה, וללאה שהייתה בתו של רב העיירה הוקדם הרב שאול קצלנבוגן, שעבר לכהן ברבנות קוברין.
הרב אברהם ישעיהו קרליץ התחנך בביתו אצל אביו, הרב שמריהו יוסף קרליץ ועל ידי מלמד פרטי, רבי משה טוביה והתמיד בלימוד התורה כבר מגיל צעיר. בשנת תרנ"א (1891), כשמלאו לרב אברהם ישעיהו קרליץ 13, נפטר סבו הרב שמשון קרליץ ואת ההספד שנישא על קברו כתבו אברהם ואחיו הבכור מאיר, אשר גם קרא אותו, משום שאביהם שהה באותה העת מחוץ לעיירה.
בשנת תרס"ה (1905), למד הרב אברהם ישעיהו קרליץ תקופה קצרה בוילנה אצל רבי חיים עוזר גרודזנסקי (נשיא מועצת גדולי התורה) ועמד בקשר עם הרב יצחק בלאזר (תלמידו של רבי ישראל מסלנט ומראשוני תנועת המוסר) והרב שלמה הכהן.
בשנת תרס"ו, והוא בן 27, נישא לבתיה (באשה), בתו של סוחר מעיירה במערב ליטא, אשר הייתה מבוגרת ממנו במספר שנים והסכימה לקחת על עצמה את עול פרנסת הבית עלי ידי הקמת חנות אריגים. השניים הקימו את ביתם במקום והרב למד יחד עם רב העיירה, רבי משה רוזין (מחבר "נזר הקודש",) לימד בבית הכנסת המקומי ויחד ייסדו השניים ישיבה. השניים לא הביאו ילדים לעולם.
בשנת תרע"א (1911), והוא בן 33, פרסם הרב אברהם ישעיהו קרליץ את הכרך הראשון בסדרת הספרים שהקנתה לו את כינוי "חזון איש". הכרך הראשון הקודש ל"אורח חיים", סדר קדשים והלכות נידה ופורסם בעילום שם. שנה מאוחר יותר, בתגובה לעלילת הדם ומשפטו של מנדל בייליס, פרסם ה"חזון איש" מסה בשם "לשר נכרי" בה סקר את ההלכה היהודית בכל הנוגע לקדשות החיים כדי להוכיח כי רצח פולחני סותר את ההלכה.
במהלך מלחמת העולם הראשונה נמלטו הרב ורעייתו מעיירתם ועקרו לסטויבץ שהייתה תחת שלטון רוסיה. כשסילקו הרוסים את רב העיירה מילא החזון איש את מקומו ומשפרצה מגיפה במקום קבר מתים בעצמו כשסירבו אנשי חברת הקדישא לעשות זאת, מה שהוביל אותם לחזור לתפקידם. את ביתו פקדו פליטים יהודים ותלמידי חכמים.
לאחר מלחמת העולם הראשונה עקרו בני הזוג למינסק, שם נודע לרב באיחור של ארבעה חודשים על מותו של אביו, ומאז בכל יום שנה לפטירתו נהג הרב ללמוד את מסכת חולין, שעליה חיבר אביו את הספר "בית תלמוד". במינסק התמיד הרב בלימוד התורה בביתו ופקד את בית הכנסת רב בימים שני,חמישי ושבת באותן שנים חיבר הרב את חידושיו על מסכת עירובין וסוגיות ב"אורח חיים" וב"יורה דעה". באותן שנים נפגש עם מי ששהו כמותו בעיר בעקבות המלחמה, הרב חיים הלוי סולובייצ'יק (אבי שיטת בריסק), הרב נתן צבי פינקל (הסבא מסלבודקה) והרב ירוחם לייבוביץ'.
משם עקרו השנים לוילנה והתגוררו לצד אחיו של הרב במשך 3 שנים, בהן ה"חזון איש" בילה זמן עם רב העיר הרב חיים עוזר גרודזנסקי. וחיבר 3 כרכים בסדרת ספריו ה"חזון איש". במהלך אותן שנים מונה להכריע בדיון אודות חלוקת התקציבים בוועד הישיבות, אשר הרב גרודזנסקי שימש כנשיאו.
בשנת תרפ"ג (1923), והוא בן 45, ראה אור חלקו השני של הספר שכתב על "אורח חיים". ולאחריה בגלל תשישות רבה שינה את אורח לימדו והחל מצרף תלמידים צעירים לחברותא.

שני סיפורים מופלאים על החזון איש זצ"ל מאת הרב יוסף מוגרבי שליט"א:

בשנת תרצ"ג (1933) והוא בן 55, עלו הרב ורעייתו לארץ ישראל בסיוע הרב גרודז'ינסקי, והתישבו בעיר בני ברק. שם החל הרב למסור שיעורים בישיבת בית יוסף והורה הלכה חברי אגודת ישראל אשר הופנו אליו על ידי הרב גרודזנסקי. בישראל התפרנס הרב ממכירת ספריו.
בשנת תרצ"ו (1936) ייסד כולל אברכים שלימים נקרא על שמו "כולל חזון איש" ופעל להקמת רשת חינוך "מרכז חינוך התורה בישראל". בשנים שלאחר מכן הודפסו כרכים נוספים בסדרת ספריו ה"חזון איש".
לאחר מותם של רבנים רבים בשואה התקבע מעמדו של ה"חזון איש" כגדול הדור והוא פעל רבות ליצירת חברת לומדים בישראל. רוב הישיבות שהוקמו בתקופה קיבלו את ברכתו.

תיעוד נדיר של מרן ה"חזון איש":

בשנת תשי"ד (1953) הודפס הכרך השלישי של הרב על חושן המשפט, אשר היה ספרו האחרון שיצא לדפוס בחייו. בליל שבת, ט"ו בחשוון תשי"ד (1953) נפטר החזון איש מהתקף לב והוא בן 75. הרב נקבר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק, ובמסע הלוויה שנערך ביום ראשון צעדו עשרות אלפים. ציונו משמש מוקד עלייה לרגל במהלך השנה כולה ובייחוד ביום השנה לפטירתו.
פסיקותיו של החזון איש התייחסו לדינים מפורשים( "דינגא דגמרא") בתלמוד שישי לקיימם במלואם. ולימודו עסק בניסיון לברר את מסקנות ההלכה מן הסוגייה עצמה ולאחר מכן להעמידה מול פסקי ההלכה. הרב דגל בהקפדה על קיום ההלכה לפרטיה, אחד המקרים המוכרים הינו חיפושיו אחר זן אתרוגים ישראלי שימנע את החשש כי מדובר בפרי הרכבה.
הרב פעל לקיום מצוות התלויות בארץ ושמיטה בעיקרן, והקפיד על תרומות ומעשרות אף בביתו.
על שמו של הרב קרויות שכונות בכפר הרא"ה, בבני ברק ובזיכרון יעקב. ועל שמו קרויים רחובות בערים נוספות.

איך נעשים ה"חזון איש"? סיפור מאת הרב אברהם פוקס: