"היא החליטה להעמיד פני מתה וכך ניצלה": סיפור הגבורה המטורף שגרם להצלה בטבח

עדיין לא תרמתם כפרות? ניתן לתרום למוקד תהילים ארצי את דמי הכפרות, ושמכם יוזכר בערב כיפור בחצות הלילה, בתפילה המיוחדת בקבר דוד המלך ע"ה! לחצו כאן עכשיו >>>

באתר N12 פורסם ראיון מטלטל הסמפר על גבורה עילאית של שני חברים טובים שבמותם הצילו חיים בטבח הנורא ברעים.

"בשעה 6:40 התעוררתי מהאזעקות, אנחנו גרים ברמת גן, אז כתבתי לו שיש אזעקות והוא ענה לי שהם יודעים שיש בומים בכל מקום והמסיבה נעצרה. ביקשתי ממנו שיעופו משם כמה שיותר מהר. בשעה 7:35 הוא כתב שהוא אוהב אותי, וזו הייתה ההודעה האחרונה ממנו", כך מספרת מיטל - אשתו של ספי גניס ששהה במסיבה ברעים עת שהחל שם הטבח.

ספי הלך למסיבה יחד עם חברו הקרוב גל נבון.

כשהחל כל הכאוס הם הצליחו לברוח אך רסיסי רקטה שנפלה ליד מכוניתם פגעו בהם והם התמלאו בדם ורצו למיגונית שהיתה באזור.

מיטל מספרת שספי כתב לחבר שהם ירצחו אותם: "הוא כתב לו בפאניקה שהם ירצחו אותם, ישחטו אותם - ואז נותק הקשר".

מיטל מוסיפה:

"הם היו נעדרים ולא ידענו מה קרה איתם, הייתה הערכה שהם אולי חטופים. ביום שלישי (10.10) מצאו את הגופות של שניהם. ידענו שהיו איתם שתי נשים במיגונית. שלושה שבועות עברו, והבנו שהמיגוניות הפכו למלכודות מוות. זרקו לתוכן רימונים. עד יום שישי היינו בטוחים שזה מה שקרה וכולם שם פשוט נהרגו, כולם".

אלינה, הצליחה לשרוד את התופת. היא שהתה באותה המיגונית בה היו ספי וגל, וסיפרה למיטל את סיפור הגבורה והאומץ בהם נקטו שני החברים הטובים.

כך משחזרת מיטל את השיחה איתה:

"ספי וגל נכנסו למיגונית אחרי אלינה ולימור, שכבר היו שם. אחרי רבע שעה החל ספי לשמוע טנדרים ויריות ואמר לכולם להיות בשקט. אחרי הטנדרים הם שמעו צעדים של מישהו שהולך ומתקרב למיגונית. אלינה סיפרה לנו משהו שהיה מדהים בעיניי, שמספר על כל החברות שלהם: בלי לתאם שום דבר הם הסתכלו זה על זה, יצאו החוצה והסתערו על המחבל בצרחות מחוץ למיגונית. לדבריה הם ניסו לקחת ממנו את הנשק, כי חשבו שזה אולי הסיכוי היחידי שלהם להינצל משם, במעשה זה הם מנעו ממנו להיכנס למיגונית. בזכות זה שהם הסתערו על המחבל הם מנעו ממנו להיכנס למיגונית ולראות שיש שם עוד אנשים". 

מחבל אחר הגיח לפתע וירה בהן:

"הוא ירה בשתיהן מטווח אפס ואלינה חטפה כדורים בגב, אולי זה מה שהציל אותה. שתיהן חטפו יריות אך שרדו. בשלב הזה היא איבדה הכרה".

לימור לא שרדה את הירי, אך אלינה כן: "אז היא הבינה שבזמן שהיא לא הייתה בהכרה זרקו רימון לתוך המיגונית ושהוא פגע בלימור והרג אותה. אלינה עוד לא הספיקה להבין מה קורה סביבה ושמעה מחבל נוסף שמתקרב, היא החליטה להעמיד פני מתה וכך ניצלה - המחבל הנוסף יצא החוצה וישב בכניסה למיגונית עד שהגיע רכב ואסף אותו". 

מיטל ממשיכה לתאר באופן מצמרר:

"אלינה סיפרה כי היא איבדה הכרה כמה פעמים עד ששמעה מטוסים באוויר, הגיעו אליה החיילים וצעקו מבחוץ אם יש מישהו חי. היא צעקה להם בחזרה והם פינו אותה לבית החולים. שם הגדירו אותה הרופאים כנס רפואי, לא יודעים איך היא שרדה את האירוע הזה. 

"היא סיפרה לנו שספי וגל הם המלאכים שלה, שהצילו אותה. בגלל זה היה חשוב לה ליצור איתנו קשר. לצד כל הצער והאבל, אנחנו מודים שיצא לנו לשמוע את הסיפור הזה כי לא הרבה זוכים לדעת כל מה שקרה. חשבנו שהם ישבו שם והם פשוט נכנסו והרגו אותם. אך למעשה באפס אמצעים ובתיאום ובלי מילים החליטו לעשות מעשה, גם אם ימותו. והם גיבורים. זה עשה לנו נחמה קטנה בלב. במצב המטורף הזה שהם היו בו, הם הצליחו להציל חיים שזה כל כך לא מובן מאליו וזה עשה סגירת מעגל למה שבאמת היה שם". 

מיטל מספרת על ספי וגל בכאב:

"ספי וגל היו אנשים כל כך טובים ושמחים ואהבו את החיים. עוזרים במה שצריך ולהיות שם בשביל כולם ובשביל החברים ואהבו את המסיבות והיציאות. בזכות המוות שלהם הם השאירו אדם אחר בחיים וזה כל כך לא מפתיע אותנו שזה מה שהם עשו. 

"אלו ימים קשים לחזור לבית שהיה של שנינו והוא לא נמצא שם... לצד כל הקושי הזה, אם הוא באמת מסתכל איפשהו, הוא היה רוצה לראות שאני לא נשברת ומנסה להיות חזקה ולהמשיך לחיות ולחגוג את החיים ולנצל עד תום, להמשיך לחיות בשבילו. הוא לא היה רוצה לראות שהחיים שלי נעצרים בגיל 28. זה תהליך לא קצר שיהיה, אבל נהיה חייבים לעשות את זה והחיים חזקים מהכול. ואת האמת, אחרי השבעה ביקשתי להתגייס למילואים ואני תורמת את המעט שאני יכולה, לפחות אני מרגישה שאני עושה משהו לתרום למדינה שהוא נפל על הגנתה. הצבא כשל והממשלה כשלה ואנחנו חייבים לנצח, לא יכולה לחשוב על זה שהמוות שלהם היה לחינם".