זה מה שענה הרב זילברשטיין לשאלה: האם להעסיק פועלים ערבים?

עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" הופסקה כליל העסקת עובדים ערבים, כולל עובדים ערבים ישראלים. הדבר הוביל להפסקת עבודות בנייה ושיפוצים ברחבי הארץ, וכן לירידה בהזמנות של רשתות מזון ושיווק.

לאחר שהתברר כי הפסקת העסקת העובדים הערבים גורמת לקשיים רבים, החלו חלק מהקבלנים להחזיר את העובדים הערבים לעבודה. הדבר עורר חשש ופחד בקרב תושבים יהודים, במיוחד לאחר שהתברר כי עובדים ערבים רבים שיתפו פעולה עם המחבלים במהלך המלחמה.

הרב יצחק זילברשטיין דן בשאלת העסקת עובדים ערבים על פי ההלכה. הוא ציין כי בעבר, כאשר המצב הביטחוני היה פחות מתוח, היה מקום לטעון שאם השלטונות אומרים שאין חשש, אז הדבר מספיק. עם זאת, לאחר המלחמה האחרונה, הרב זילברשטיין סבור שהחשש מהעסקת עובדים ערבים הוא מוצדק. הוא מוצא תמיכה לכך בדברי חז"ל, הקובעים ש"שומר פתאים השם" רק כאשר מדובר במקום שבו רבים עובדים יחד. במקרה של עובדים ערבים בתוך יישוב יהודי, הרב זילברשטיין סבור שהחשש הוא ממשי, מכיוון שהעובדים הערבים מהווים מיעוט בתוך היישוב.

הרב זילברשטיין קובע, אם כן, שכל מי שיכול להעסיק יהודי, יעשה כן. במקרים שבהם אין אפשרות להעסיק יהודים, על הקבלנים לשכור מאבטח חמוש שילווה את העובדים הערבים לכל אורך שעות העבודה. הרב זילברשטיין סבור שהדבר ירגיע את התושבים ויאפשר את המשך הבנייה.