שו"ת - מתי מדליקים נרות שבת ומתי נכנסת השבת?

רוצים לדעת איך נקבע זמן הדלקת נרות שבת? ואת ההלכות המסבירות מתי מדליקים? מתי ואיך? הרי התשובות לפניכם

20/12/17 | ב' טבת התשע"ח

 

מכתב מיוחד מהרב מנדל, כולל מתנה עבורך. לחצו כאן

קבלת שבת לאישה
 

שאלה: כשהאשה מדליקה נרות שבת, האם במעשה זה היא מקבלת שבת או לא?
 
תשובה: לדעת ספר "הלכות גדולות" [לפני 1,200 שנה], בסיום ההדלקה האשה מקבלת שבת. ומחמת כך ישנן קצת נשים שלאחר שברכו והדליקו, אינן מכבות את הגפרור שהדליקו בו, אלא מניחות אותו והוא כבה מאליו. אך רוב ככל רבותינו הראשונים חולקים עליו, ולדעתם אין שום קשר בין הדלקת הנרות לקבלת שבת, וההדלקה היא כשאר ההכנות לשבת שלא מקבלים שבת בעשייתן. כן דעת: התוספות, הרמב"ן, הרשב"א, הרא"ה, הריטב"א, המאירי, הרא"ש, רבנו שמשון, הסמ"ג, צרור החיים, חידושי הר"ן, שבלי הלקט, רבנו ירוחם, רבנו פרחיה, הגהות מיימוניות, המגיד משנה, אבודרהם, האגור ועוד. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (סימן רסג סעי' ד, י) שאין מקבלים שבת בהדלקה כלל.

בנות ספרד

לאור האמור, בנות ספרד אינן מקבלות שבת בהדלקה ורשאיות לעשות מלאכה לאחר ההדלקה. אולם כל זה דווקא כשמדליקות בתוך חצי שעה לשקיעה, אבל המקדימה להדליק מזמן פלג המנחה [שעה ורבע לפני צאת הכוכבים בשעות זמניות. בחורף בערך 15:50, ובקיץ בערך 18:40], מקבלת שבת בגמר ההדלקה. כי מאחר ומדליקה מוקדם באור יום, לא ניכר כל כך שהדלקתה לכבוד שבת, אלא אם כן תקבל שבת. [ולהלן יבואר שבקבלה זו נאסרה במלאכות האסורות בשבת מהתורה, אבל במלאכות האסורות מדרבנן, מותר לה לצורך מצוה או לצורך גדול]. (סימן רסג סעיף ד. א קסח, תקמו. יבי"א ח"ט סימן קח אות קכב)
 

בנות אשכנז

מנהג בנות אשכנז לקבל שבת בהדלקה אף כשמדליקות בתוך חצי שעה לשקיעה, אלא אם כן תעשה תנאי שאינה מקבלת שבת בהדלקה, שאז התנאי מועיל למדליקה בזמן זה, אבל אינו מועיל למדליקה בפלג המנחה וכנ"ל. (הרמ"א סי' רסג ס"י)
 

בני אשכנז

איש מבני אשכנז המדליק נרות שבת, כגון בחור ישיבה בפנימיה, אינו מקבל שבת בהדלקה. כיון שאין מנהג הגברים לקבל שבת בהדלקה, אבל אם הדליק יותר מחצי שעה לפני השקיעה, מקבל שבת בהדלקה, מהטעם המבואר לעיל. (משנה ברורה סימן רסג ס"ק מב)
 

עצה טובה

אף כשהאשה אינה מקבלת שבת בהדלקה, טוב ונכון שקודם ההדלקה תעבור בכל הבית, ותבדוק שהכל מתוקן כהוגן: מה שצריך להדליק, מה שצריך לכבות, הפלאטה מחוברת לשקע, שעון שבת מכוון, ניירות חתוכים לבית הכסא [שירותים], וכל כיוצא בזה. ולאחר ההדלקה, טוב שתאמר: "הריני מקבלת שבת" וכדלהלן. (שבת א רסד)
 

נסיעה לאחר ההדלקה

משפחה המתארחת בליל שבת במקום רחוק מביתם, וחוזרים לביתם לישון, תדליק האשה מזמן פלג המנחה, ורשאית לנסוע עם בעלה ברכב למקום האירוח, אך אינה רשאית לנהוג. [ועדיף שלא תפתח את דלת הרכב אם יודעת שתדלק נורה, כיון שקבלה שבת בהדלקה. והטעם שיכולה להצטרף לנסיעה, מאחר והמקבל שבת ביחיד, לא נאסר באיסורי דרבנן לצורך מצוה או לצורך גדול, וכדלהלן, אבל נהיגה ברכב שהיא מלאכה מהתורה, אסורה].
ואמנם אם תדליק בתוך חצי שעה לשקיעה, רשאית לנהוג ברכב בעצמה, [כיון שבנות ספרד אינן מקבלות שבת בהדלקה]. ולבנות אשכנז, במקרה זה תתנה שאינה מקבלת שבת בהדלקה ותוכל לנהוג בעצמה. וכבר בארנו לעיל שבמקום צורך, יכולים למנות שליח שידליק בביתם בברכה. (שבת א קצ, רכא. שבת ה שפז. א קסח, תקמז. ח"ב קכה. ח"ג שה)
 

קידוש ללא קבלת שבת

חולים בבית חולים וזקנים בבית אבות, שאין מי שיקדש להם בליל שבת, רשאי לבוא מישהו לקדש להם בזמן "פלג המנחה", אף שמכוון בעצמו שאינו מקבל שבת, ואז רשאי לחזור לביתו ברכב.
דין זה דומה למה שכתב הריטב"א בענין קריאת המגילה, שהדר בעיר מוקפת חומה שקוראים את המגילה בט"ו באדר, רשאי להוציא ידי חובה את הדר בעיר שאינה מוקפת חומה שקוראים בי"ד, שכיון שעתיד להתחייב במצוה, הריהו נחשב בר חיובא ורשאי להוציא אחרים, אף שלא הגיע זמן חיובו שלו. וכן דעת רש"י והמאירי. וכן פסק בשו"ת מהרש"א אלפנדארי. ואף לחולקים שאינו מוציא ידי חובה בקריאת המגילה, שונה הדין בקידוש, כיון שבידו לקדש עתה גם לעצמו ולקבל שבת, הריהו נחשב בר חיובא ודאי (שו"ת יביע אומר חלק ח סימן מו  אות ו). ואין זה דומה לדין האמור להלן, שהבא להתפלל מנחה בערב שבת ושמע "ברכו" ממנין מוקדם של ערבית, לא יענה עמהם. ואם ענה, על כרחו קיבל שבת עם הציבור והפסיד תפילת מנחה, ואף תנאי לא מועיל לו, כי שם הוא עונה ברכו לעצמו, ואילו כאן בקידוש הוא מקדש בשביל להוציא את האחרים ידי חובתם. (קצור שלחן ערוך חזון עובדיה שבת א קה)
 

אכילה ושתיה לאחר ההדלקה

קבלה שבת בהדלקה [לבנות ספרד כשהדליקה מוקדם או שקבלה עליה שבת בפירוש או לבנות אשכנז], והרגישה צורך לשתות או לטעום משהו, רשאית לשתות ולטעום עד השקיעה. ואם היא צמאה מאוד, יכולה להקל עד צאת הכוכבים. (עי' שבת א רכא, שבת ה שפז. ח"ב קצז. ח"ג שיז)
 

תפילת מנחה לאחר ההדלקה

המקבלת שבת בהדלקה, טוב שתתפלל מנחה קודם ההדלקה. אך אם לא הספיקה להתפלל, בודאי שתתפלל לאחר ההדלקה. (שבת א קצ, רכא)

 

מתי מדליקים

זמן הדלקת הנרות הוא כעשרים דקות לפני השקיעה. אך רשאים להדליק כבר מזמן פלג המנחה בברכה וכנ"ל. ואם טעה והדליק קודם פלג המנחה, צריך לכבות לחזור ולהדליק לאחר פלג המנחה, אך לא יברך שנית.
הטעם שאינו חוזר לברך, כי חוששים לדעת רבנו משולם ועוד, שאם היה נר דלוק לפני שבת, אין צריך לכבותו ולחזור ולהדליקו בשביל שיהיה הנר דלוק לכבוד שבת דוקא. ואף שאין הלכה כן, מכל מקום ספק ברכות להקל. (ה"ע ג לו. שו"ת יביע אומר חלק ב סימן יז אות ג)


ירושלים עיר הקודש

גם בירושלים עיר הקודש זמן ההדלקה לכתחילה כ-20 דקות לפני השקיעה. כן הורה הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל, וכן מבואר בדברי רבים מגדולי רבני ירושלים בדור הקודם, הכף החיים, הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי ועוד. וכל גאוני ארץ ישראל וירושלים, לא הזכירו שיש מנהג להדליק ולקבל שבת 40 דקות לפני השקיעה, ולכן אין צורך להחמיר בזה, ובפרט בימי החורף הקצרים שלא מספיקים לסיים צרכי שבת מוקדם, והקדמה זו גורמת ללחץ ובהילות בבית, ובודאי שאין זה מכבודה של השבת לקבלה בצורה שכזו. ומכל מקום המדליקים 40 דקות לפני השקיעה, ישימו לב שהם מקבלים שבת בהדלקה וכנ"ל. (ה"ע ג לו. שבת א קפא. ח"ב תשסד)
אשה שנהגה להדליק נרות 40 דקות לפני השקיעה, בחושבה שכך מנהג ירושלים, ועתה רוצה לחזור בה ממנהגה, אינה צריכה לעשות התרה. (שבת א קפו)
 

זריזים מקדימים

אשה שאיחרה ולא הדליקה את הנרות בזמן, ונזכרה סמוך לשקיעה, לא תדליק, אלא אם כן ברור לה שעדין לא שקעה השמש. ונכון שלא תדליק כלל בחמש דקות הסמוכות לשקיעה, כיון שאין הלוחות מדוייקים לכל מקום, וגם השעון לא תמיד מדוייק, ויש להתרחק גם מספק חילול שבת. (שבת א קפב)
 

טעות בזמן ההדלקה

אשה שהתמהמהה ובטעות הדליקה את הנרות לאחר השקיעה, עליה לשוב בתשובה על עוון חילול שבת שעשתה [ותתוודה על עוונה, ותתחרט, ותקבל עליה להבא להיזהר]. בנוסף לכך היתה צריכה להתענות כמה תעניות לכפרה, אלא שבימינו שהדורות חלשים ואין כוח להתענות, התיקון הוא שתשנן היטב היטב הלכות שבת ותחזק את חברותיה בשמירת השבת, ובזכות כך השם יתברך יכפר לה על עוונה. (א קעז)
 
צא וראה כמה החמירו בדורות שעברו על עוון חילול שבת אף שנעשה בשוגג ובלא כוונה, וכמו שכתב מרן הבית יוסף (סוף סימן רסג) וזו לשונו: כתב רבנו חננאל: מי שהדליק את הנר בערב שבת בשוגג אחר שקיעת החמה, הרי זה חייב מלקות. ואם ידע שזה אסור, קונסים אותו. ואם לא יקבל, מחרימים אותו ומנדים אותו ונמנעים מלדבר עמו אפילו קרוביו. ואם דברו עמו, הם שרויים עמו בנידוי עד שיעשו תשובה. וזה הדבר שפסקו על רבי אברהם ורבי יעקב אחיו כי פעם אחת הגיעו לעיר בליל שבת כשהקהל כבר יוצאים מבית הכנסת, ולא נתנו להם הקהל שלום, ולא הניחום להיכנס שחרית לבית הכנסת, כדי שלא יקחו אחרים מהם קל וחומר. וגזרו עליהם ללקות ולצום 50 יום רצופים חוץ משבתות וראשי חדשים, כי המחלל שבת חייב כרת, ושנו חכמים מת בגיל 50 שנה, הרי זה מת בכרת, וצמו ולקו כנגד אותן 50 שנה של מיתה. ועוד גזרו עליהם לתת מממונם לפדיון נפשם לקופה של צדקה, ואחר כך גזרו עליהם בי"ב חודשי השנה לצום ג' ימים בכל חודש שני וחמישי ושני, שהם ל"ו ימים כנגד ל"ו כריתות שבתורה, אבל אם חס ושלום היו עושים כן בזדון, היו מחמירים להוסיף עליהם עוד שלא להסתפר ולנדותם שלשים יום. וכל המחמיר בזה, יניחו לו ברכות על ראשו. ע"כ. אולם בזמנינו שהדורות חלשים ברוחניות ואין להם כח לתעניות וסיגופים [עיין מסכת סוטה מט סע"א], הנכון שירבו בעסק התורה ככל היותר, ובפרט בהלכות שבת, וזה יכפר עליהם. וכן אמרו במדרש (ויקרא רבה כה א): "אמר רב הונא, אם נכשל אדם בעבירות חמורות והתחייב מיתה בידי שמים, מה יעשה ויחיה? ירבה בלימוד התורה יותר מהרגלו. ואם אינו יודע ללמוד, יעסוק בצדקה ויחיה". וכתב רבנו יונה, והצדקה תגן עליו גם מהיסורים, ומכל מקום מעלת לימוד התורה היא למעלה מן הכל, שתלמוד תורה כנגד כולם. (חזו"ע ימים נוראים ריח. א קעז. ועיין עוד בשו"ת יביע אומר ח"א יורה דעה סימן יד)

(בהלכה ובאגדה - שבת)

כיצד נקבע מתי נכנסת השבת?
 

השבת מתחילה בערב שישי. משקיעת החמה עד צאת הכוכבים זה זמן המוגדר כערב. את זמני כניסת השבת קבעו בהתאם לזמן שקיעת החמה. מקובל להכניסה כעשרים דק לפני שקיעת החמה (ובירושלים 40 דקות לפני שקיעת החמה). וזאת ממספר טעמים - האחד שחס ושלום לא ידליקו נרות אחרי כניסת שבת, והשניה היא הנהגה טובה ורצויה, הנקראת "תוספת שבת" שנעה בין 25 ל 40 דקות.

דרגו את המאמר: 

ממוצע 4.8 (87 מדרגים)

רוצה לראות ישועות? לחצ/י כאן

יש לנו מתנה עבורך - ספר להורדה בחינם. לפרטים לחצ/י

תכנים שיעניינו אותך



מאת https://www.tehillim-center.co.il/

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך


הלכות שבת - מלאכת מכבה

כיביתי מנורה בשבת האם עברתי איסור מהתורה או מדרבנן? האם מותר להתקשר למכבי אש בשבת כשיש שריפה?

סגולות נבחרות


פרק תהילים לרפואה - סגולה מיוחדת בקריאת תהילים ק"ב

לפניכם פרק ק"ב בתהילים, המסוגל לרפואה. (א) תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְהוָה יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ. (ב) יְהוָה שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא.(ג) אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי הַטֵּה אֵלַי אָזְנֶךָ בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי. (ד) כִּי כָלוּ בְעָשָׁן יָמָי וְעַצְמוֹתַי כְּמוֹ קֵד נִחָרוּ

סגולה גדולה מבעל המתוק מדבש

סגולה לזיווג הגון, לפרנסה, לזרע של קיימא, לרפואה ולכל הישועות - לומר 13 פעם מזמור יג בתהילים במשך 13 יום ותקובל בקשתו והיינו 13x13x13

סגולה לעין הרע משם רבי יהודאי גאון

ובעוד שהוא מטיף יאמר בְּשֵׁם גַּבְרִיאֵל בְּשֵׁם מִיכָאֵל בְּשֵׁם רְפָאֵל אֲנִי עוֹשֶֹה זֶה. וּכְשֵׁם שֶׁאֵלּוּ הַטִּפּוֹת נֶאֱבָדִים וּמִתְבַּטְּלִים בַּמַּיִם. כַּךְ יִתְבַּטְּלוּ וְיֹאבְדוּ כָּל מַכְאוֹב וְכָל חוֹלִי וְכָל עַיִן הָרָע מפלוני/ת בן/ת פלוני/ת 

תפילת נשמת כל חי נוסח ספרד

נִשְמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד, מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל. וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶך גוֹאֵל וּמוֹשִיעַ. נשמת כל חיי
לכל הסגולות
אומרים תהילים בשבילך 24 שעות: 1-700-700-721   |