שבת

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

מצווה להוסיף מחול על הקודש, דהיינו לפרוש ממלאכה זמן מועט [אפילו שתי דקות] קודם השקיעה, ובזה עושה את אותו זמן קודש כאילו הוא שבת. ובלאו הכי יש להזהר שלא לעשות מלאכה עד השקיעה ממש, כדי שלא להיכשל בחשש חילול שבת חס ושלום. (שבת א רסד)
 
לבנות ספרד שאינן מקבלות שבת בהדלקה כנ"ל, ראוי שאחר שתוודא האשה שהבית מוכן לשבת, תאמר: "הריני מקבלת שבת". ומכל מקום, גם אם לא אמרה כן, עצם הדבר שאינה עושה מלאכה, נחשב לה למצות תוספת שבת. (שבת א רסד)
 
טוב להתחיל תפילת מנחה בבית הכנסת כ-25 דקות לפני השקיעה, כדי שיספיקו הציבור לומר קבלת שבת [בואי כלה ומזמור שיר ליום השבת] קודם השקיעה. ואם רואה שהזמן מצומצם ולא יספיקו, טוב שיאמר בפיו או בלבו קודם השקיעה: "הריני מקבל שבת". ואמנם, גם אם לא אמר כן בפירוש, עצם הדבר שאינו עושה מלאכה זמן מועט קודם השקיעה, מקיים מצות תוספת שבת. ואם רוצה, רשאי קודם תפילת מנחה להתנות ולומר שמקבל שבת רק לענין שביתה ממלאכה, אבל לא שיאסר בתפילת מנחה של חול. (שבת א רסו, רצד, שלג. ח"א תשצ, תתב)
 
זמן תוספת שבת
הזמן שממנו אפשר להתחיל לקבל תוספת שבת, הוא "פלג המנחה". ואם אמר מזמן זה: "הריני מקבל שבת" צריך לפרוש ממלאכה. אבל קודם זמן זה, אין אמירתו כלום. (סימן רסג ס"ד. שבת א רסד)
 
מושבים
מושב שיש בו בית כנסת אחת גדולה, והציבור שבבית כנסת זו קיבלו עליהם שבת, שאר בני המושב שבביתם [שבעצם הם המיעוט] נגררים אחריהם, ואינם רשאים לעשות מלאכה, אבל רשאים עדין להתפלל מנחה של חול. אולם אם יש במושב עוד בית כנסת קטנה, כל אחד נגרר אחר בית הכנסת שלו. והרגיל להתפלל בבית הכנסת הקטנה, ובשבת אחת אינו מתפלל שם, אף על פי שבבית הכנסת זו כבר קיבלו שבת, מכל מקום אם רוב העיר עדין לא קיבלו שבת, מותר בעשיית מלאכה. (סימן רסג סי"ב. שבת א רצד, שסז)
 
מלאכה לאחר תוספת שבת
המקבל שבת מוקדם ביחידות, דהיינו שאמר "הריני מקבל שבת", ופתאום הוצרך לעשיית מלאכה [לצורך מצוה או שטרוד על זה], אם זו מלאכה האסורה מדרבנן, ככיבוי אור, רשאי לעשותה [חתם סופר ועוד, וכמבואר להלן. (שבת א קצ)]. אבל אם זו מלאכה האסורה מהתורה, ואין מי שיעשהָ, רשאי לעשות התרה על שקיבל שבת מוקדם, ורשאי לעשותה. [וההתרה יעשו ג' אנשים שעדין לא קבלו שבת, כי אין מפירים נדרים בשבת. ויאמרו לו ג' פעמים: "מותר לך, ואין כאן קבלת שבת"]. אולם אם קיבל שבת בציבור, דהיינו שענה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", אינו יכול לעשות אפילו מלאכה האסורה מדרבנן. (שבת א רצ, רצב. שבת ה שפח) ועיין להלן בדין מלאכה בזמן "בין השמשות".
כל אחד בפני עצמו
המקבל שבת מוקדם אפילו בציבור, אין אשתו ובני ביתו נגררים אחריו, ומותרים הם בעשיית מלאכה. וכן אשה שקיבלה שבת מוקדם, אין בעלה נגרר אחריה. על כן, המתפלל ערבית מוקדם, מותר לו לבקש מבני ביתו שיעשו לו מלאכה, כל שלא קיבלו עליהם עדין את השבת. (שבת א רפח. סימן רסג ס"י)
 
מנחה לאחר ברכו או לאחר תוספת שבת
הבא להתפלל מנחה ושמע "ברכו" ממנין שמתפללים ערבית של שבת מוקדם, לא יענה עמהם. ואם ענה, על כרחו קיבל שבת עם הציבור והפסיד תפילת מנחה, [ואף אם יתנה שאינו מקבל שבת בעניית ברכו, לא יועיל לו]. ועליו להתפלל ערבית עם הציבור, ויתפלל שתי תפילות עמידה, אחת לערבית ואחת לתשלומים של מנחה שהפסיד. אבל המקבל תוספת שבת ביחידות [כגון שאמר "הריני מקבל שבת"], לא הפסיד מנחה. [וכל זה בשבת, אבל בחול, לכתחילה יענה "ברכו" קודם שיתפלל מנחה]. (שבת א רצה)
 
אם התעכבו הציבור ולא היה מנין עד השקיעה, יתפללו מנחה אף לאחר השקיעה. ולא הפסידו מצות תוספת מחול על הקודש, כי עצם זה שפרשו ממלאכה קודם השקיעה, נחשב להם תוספת מחול על הקודש, וכנ"ל. (יבי"א ח"ז לד. שבת א רסו. ח"א תשצ)
 
אכילה ושתיה לאחר תוספת שבת
המקבל שבת מבעוד יום ביחיד והוא צמא או רעב, רשאי לשתות או לאכול משהו עד צאת הכוכבים. אבל אם קיבל שבת בציבור בעניית ברכו, לא ישתה עד שיקדש. (שבת א קצ, רכא. ח"ג שיז)
 
"הוי מחשב שכר מצוה"
יש הנוהגים להתפלל מנחה מוקדמת מעט ולקבל שבת מזמן פלג המנחה, ויושבים ועוסקים בתורה עד שיתחילו הציבור קבלת שבת. ומרוויחים מה שאמרו חז"ל שכל העוסק בתורה בשבת שעה אחת, כאילו עסק מאה שבעים מיליון שעות של חול. (עיין בספר שיבת ציון (ח"ב רגל) לגאון רבי בן ציון מוצפי שליט"א בשם רבנו חיים ויטאל והרש"ש, על פי הזוהר.)
 
קבלת שבת מתוך לימוד תורה
בימי שישי שבחודשי הקיץ, נהגו בתי כנסת רבים לארגן שיעור "בהלכה ובאגדה" שעה אחת קודם מנחה, וכך נכנסים לשבת בנחת מתוך שמחה וחדוה של מצוה - עסק התורה. וטוב שיעסקו בעניינים הקשורים לשבת, כהלכות שבת ומשניות מסכת שבת וכיוצא בהם, "וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב" (משלי טו כג). וכמו כן, רבים מארגנים לימוד "אבות ובנים" בבתי כנסיות, ודבר גדול הוא ואין ערוך אליו.
 
זריזים מקדימים למצוות
המאחר לבוא לבית הכנסת והציבור כבר התפללו מנחה וקיבלו שבת, יתפלל מנחה חוץ לבית הכנסת, כי מאחר והציבור כבר קיבלו שבת במקום זה, לא יעשהו חול במקומם. אך אם עדין לא קיבלו שבת, רשאי להתפלל שם מנחה, אף שבאמצע תפילתו יקבלו שבת. (א קצט)
"בין השמשות"
כבר בארנו שיש ספק לגבי פרק זמן "בין השמשות" [מהשקיעה ועד צאת הכוכבים] אם הוא עדין יום או שהוא לילה. על כן, הצמא בזמן זה, רשאי לשתות בלי קידוש, אבל לאחר צאת הכוכבים, אפילו שעדין לא התפלל ערבית, יקדש קודם. וכן אשה הצמאה וקשה לה להמתין עד שיבוא בעלה מבית הכנסת, תקדש ותשתה. (א רנא)
 
כתבו הרמב"ם (הלכות שבת פכ"ד ה"י) ומרן השלחן ערוך (סימן שמב ס"א): "כל הדברים שהם אסורים מדברי סופרים [חכמים], לא גזרו עליהם בבין השמשות, ובעצם יום השבת הם אסורים, ובבין השמשות הם מותרים, והוא שיהיה שם דבר מצוה או דוחק. כיצד? מותר בבין השמשות לעלות באילן או לשוט על פני המים, כדי להביא לולב או שופר. וכן אם היה טרוד ונחפז לדבר שהוא משום "שבות" [שֵׁם כללי לאיסורי דרבנן], מותר בבין השמשות. אבל אם לא היה שם דוחק ולא דבר מצוה, אסור. ומטעם זה מותר לומר בבין השמשות לגוי להדליק לו נר לשבת". וכן מותר לעשר פירות שהם טבל ודאי בברכה, ובלבד שיתווסף לו בזה עונג שבת. נמצא שבמקום צורך גדול או מצוה או צער, יש להקל באיסורי דרבנן בבין השמשות.
 
על כן, אם רואה בבין השמשות שהבוילר דולק וחושש שיתפוצץ, רשאי לכבותו. וטוב שיכבהו בשינוי, כגון: במרפק. [והיתר זה, הוא אף אם עושה מעשה שיש בו שני איסורי דרבנן יחד (שבת ג תסג). ועיין דוגמא לזה להלן בסוף החוברת, "פסיק רישיה על ידי גוי"]. ואין הבדל בין "בין השמשות" של ערב שבת לשל מוצאי שבת. ואמנם ברור שאסור להדליק מנורה או פלאטה בבין השמשות, כי הדלקתן אסורה מהתורה שהן אש ממש. [הרשב"א, הר"ן, הריטב"א, חוות יאיר ועוד, פסקו שלא גזרו על השבות בבין השמשות גם במלאכה שאין צריך לגופה ככיבוי מתכת וחשמל]. (שבת א קצ, רכא, רנו, רנז, רחצ, רפ. שבת ב שמט. שבת ג תפ. שבת ה קכד. ח"ד תשכו)
 
כל האמור בדין "בין השמשות", הוא אפילו אם קיבל תוספת שבת ביחיד קודם לכן, שאין קבלת היחיד חמורה יותר מבין השמשות. אולם, אם קיבל שבת בציבור שענה "ברכו", קבלתו גמורה, ונאסר גם במלאכות דרבנן אף קודם בין השמשות. (הגר"ז, מגן אברהם, אליה רבה, פרי מגדים, החיד"א, שלחן עצי שיטים, משנה ברורה (סימן רסא סקכ"ח) ועוד. שבת א קצ, רסח. ח"ב קנט)