דיני ההכנות לשבת - איך מתכוננים לשבת?

מה טוב ומה נעים, להכין את עצמו לקבל את השבת בנחת ולא בלחץ ובהלה, וכמו שאמרו חז"ל שקבלת שבת תהיה כיוצא לקראת חתן וכלה

20/12/17 | ב' טבת התשע"ח

 

השירות בחינם, ונותרו ימים ספורים. בואו לעזור לנשמות אהובים שהלכו לעולמם (למי אין?...). הקליקו כאן

זמן ההכנות
טוב לקנות ולהכין את כל צרכי השבת ביום שישי. ובעת ההכנות יאמר: "לכבוד שבת קודש", שבדיבור זה, חלה קדושת שבת על המאכלים. ואולם בחורף שהיום קצר או שנגרם לחץ בבית, יתחיל את ההכנות קודם יום השישי. (שבת א א)
 
 
מנין הריח הטוב שבתבשילך?
מעשה באחד שאהב מאוד את חברו, והחליט לאכול אצלו ביום שבת. כיון שלא הוזמן, נטל עמו סיר של חמין שבישלה אשתו, ופנה אל בית רעהו. בעת הסעודה העמידו לפני בעל הבית צלחת גדושה בחמין, והביאו גם את תבשילו של האורח. והנה חש בעל הבית כי ריח החמין של אורחו נודף ועולה לאין שיעור על ריח מאכלו שלו. "מנין הריח הטוב הזה שיש בתבשילך?", שאל את חברו. ענה לו האורח: כשאשתי מבשלת לשבת, בכל פעולה אומרת: "לכבוד שבת קודש". ואילו אצלך המשרתים מבשלים, ובודאי אינם מקפידים לומר כן, לכן אין המאכל ריחני כל כך. (משל ונמשל לבן איש חי)
 
 
מחיקת העוונות
חסד גדול עשה עימנו בורא עולם שנתן לנו אפשרויות למחיקת עוונות שלא על ידי יסורים חס ושלום, כמו שכתב רבנו האר"י שהזיעה שאדם מזיע בהכנת צרכי השבת, מוחק בה הקב"ה את כל עוונותיו (ח"א שפה). וכתב בכף החיים (סימן רנ סקי"א): יהרהר בתשובה ויפשפש במעשיו בכל ערב שבת, משום שהשומר את השבת כהלכה, מוחלים לו על עוונותיו אם עשה תשובה. וגם על ידי התשובה, יזכה לקבל נשמה יתירה ממקום גבוה יותר, כי כפי הכנתו כך קבלתו.
 
תלמידי חכמים
גם תלמידי חכמים ישתדלו להכין משהו לכבוד שבת, שכך מצאנו (מסכת שבת קיט ע"א) באמוראים קדושי עליון שחלקם היו חוטבים עצים, מסיקים את האש, מנקים את הבית, ומחליפים את כלי החול ועורכים קניות לכבוד שבת. ומהם ילמד כל אדם ויעשה, ולא יאמר אין זה כבודי, כי אדרבה זהו כבודו שמכבד את השבת. (רנ ס"א)
הגם שתלמיד חכם אין לו לעסוק במלאכה בפני רבים, אולם בדבר מצוה כהכנות לשבת, זהו כבודו שמתעסק במצוות ברבים, וממנו יראו וכך יעשו. ומטעם זה מותר לתלמיד חכם לבנות סוכה אפילו בפני רבים, שבדבר מצוה אין בזיון חס ושלום. (שבת א יז)
 
אפיית חלות - הפרשת חלה
מכבוד שבת ללוש עיסה, ולקיים מצות "הפרשת חלה". [וכמות הקמח שיש בו חיוב הפרשת חלה, היא: קילו ו-560 גרם. ותברך ותפריש חתיכה קטנה. ובפחות משיעור זה, אין צורך להפריש כלל ואפילו בלי ברכה. (כן הורה מרן הראש"ל רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל)]. ובתנאי שהדבר נוח לבעלת הבית, אבל אם הדבר גורם לה לחץ, יקנו חלות מוכנות. (שבת א יד)
 
לחם נאה
מצוה להדר ולבצוע על לחם נאה ומיוחד, ולא על לחם שאוכל בימי החול. ובפרט יש להזהיר לאותם האוכלים לחם מקמח מלא, שלא יקחו כדרכם בחול "לחם פרוס" שאין זה מכבוד שבת כלל, אלא יקחו חלות או לחמניות מקמח מלא.
 
כאשר נודע לגאון הרב אלעזר מנחם שך זצ"ל, שהלחם האפוי מקמח מלא הוא טוב יותר לבריאות, הקפיד לאכול תמיד רק לחם מקמח מלא, ולכבוד שבת היה השמש מביא לו שקית עם ארבע לחמניות מקמח מלא של מאפית "אנג'ל", ובכל סעודה היה בוצע עליהן. ובשבת אחת שהניחו לפניו לחמניות מקמח לבן, דרש ושאל "היכן השחורות של פלוני"?! ("חיים בריאים כהלכה")
 
 
חלות לכבוד שבת
עני מרוד היה התנא הקדוש רבי חנינא בן דוסא, ובכל יום היתה יוצאת בת קול מן השמים ואומרת: "כל העולם ניזון בזכות חנינא בני, וחנינא בני די לו לאכול קב [מעט יותר מקילו] חרובים מערב שבת לערב שבת". ובהיות שכל השכנות היו מסיקות תנוריהן לאפות חלות לשבת והיה העשן מיתמר ועולה מביתן, ואילו מתנורה של אשת רבי חנינא לא היה יוצא עשן, על כן מפני הבושה היתה רגילה להסיק עצים בתנור בכל ערב שבת, כדי שיראו שיוצא עשן ויחשבו שאף היא אופה חלות. שכנה רעה היתה לה שידעה שאין לה כלום בתנור ורצתה לביישה. ערב שבת אחת דפקה פתאום בדלת ונכנסה לראות מה בתנור. מחמת הבושה עלתה הרבנית לעלִיה, ונעשה נס והתמלא התנור לחם, ועל יד התנור היו עוד עיסות מוכנות לאפיה. מיד קראה השכנה בקול: "הרבנית, תביאי את המרדה להוציא את הלחם שלא ישרף". אמרה לה: "כן, כן, בשביל זה עליתי לעלִיה". אומרת הגמרא, באמת לכך היא עלתה, מאחר והיתה מלומדת בניסים ובטחה בקב"ה שיעשה לה נס שלא תתבייש. (מסכת תענית כה ע"א)
 
 
שריפת החלה - אחר הפרשת החלה, ישרפו חתיכה זו באש על הגז, ולא בתנור. [משום שהחלה אסורה באכילה, ונמצא שיִבָּלע טעם של איסור בתנור. ובדיעבד אם שרף את החלה בתנור, לא נאסר התנור. אך אם נגעה החלה בעיסה אחרת שהיתה בתנור, ישאל מורה הוראה אם מותר לאוכלה, וכיצד לנהוג בתבנית]. ומצוותה בשריפה דוקא, ולא יתעצל בזה. ורק במקרה שאי אפשר לשורפה, יעטפנה בנייר ויזרוק לאשפה. (שו"ע המקוצר ה רצג. ועיין שו"ע יורה דעה סימן קה סעי' ד, ה. "מצוות הארץ בהלכה ובאגדה")
 
חלות לחלוקה - אשה הלשה עיסה גדולה ואופה ממנה חלות לחלקן לחברותיה לכבוד שבת, חייבת להפריש חלה עם ברכה. אבל אם לשה עיסה גדולה ומחלקת את הבצק לחברותיה שכל אחת תאפה בביתה פחות משיעור חלה, אינה מפרישה חלה מעיסה זו. (שבת א יד)

שכח להפריש חלה - ונזכר בבין השמשות [הזמן שמהשקיעה ועד צאת הכוכבים, שהוא ספק יום ספק לילה, כמבואר לעיל], רשאי להפריש חלה אם אין לו לחם אחר או אם פת זו חביבה עליו יותר. אבל בשבת עצמה אינו רשאי, ויקח לחם משכניו. ואם קרה כן בחוץ לארץ, רשאי לאכול מהלחם, ובלבד שישייר ממנו מעט, ולאחר השבת יקיים מצות הפרשת חלה מהלחם הנשאר. (שבת א רעז)
 
אם אפו כמות גדולה של חלות לצורך אורחים רבים, ובשבת נזכרו שלא הפרישו מהן חלה, ואין אפשרות להשיג חלות בכמות כזו לכל האורחים, יתנו חלה לילד בגיל 12 שנה שעדין אינו בר מצוה, שיפריש משלו על שאר החלות. (כן הורה מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל במעשה שהיה בשבת חתן. ועיין עוד בזה לידיד נפשי הגאון רבי יצחק לוי שליט"א, רב העיר נשר, בספרו הבהיר "השיעור השבועי" חלק א פרשת ויצא אות ז)
 
הפרשת תרומות ומעשרות
קודם השבת ישאל את בני ביתו בנחת: האם עישרתם את הפירות והירקות? האם הפרשתם חלה? אבל אם קונה ממקום שמעשרים ומפרישים, אין צריך לשאול. (ח"א תשכא)
 
קיבל פירות ואינו יודע אם הם מעושרים או לא - רשאי להפריש מהם בבין השמשות. אבל אם ברור לו שאינם מעושרים - לא יפריש מהם, אלא אם כן היה טרוד בערב שבת ונזכר עתה בבין השמשות, או שבפירות אלו יתווסף לו עונג שבת, וכל שכן אם יש לו צורך בהם לאורחים, שבכל זה רשאי להפריש ובברכה. (שבת א רעז. חזו"ע תרומות ומעשרות רעו. ח"א תשנו)
 
סדר וניקיון הבית. קורי עכביש.
מכבוד שבת לנקות את הבית, לשוטפו ולסדרו כנאה וכיאה לשבת המלכה. וכמו כן יפנה את קורי העכביש מביתו. (שבת א כא, לא)
 
מפה יפה
יציע מפה יפה על השלחן למשך כל השבת. ואף אם בימי החול מונחת מפה יפה, יחליפה בשבת למפה אחרת נאה ומשובחת יותר. (א יב)
 
פרחים
מנהג נאה לקנות פרחים ושושנים לכבוד שבת. ויביא כמה סוגי בשמים, כדי לברך עליהם ברכות הריח, ובכך יוכל גם להשלים למאה ברכות. ומצוה מן המובחר לברך על הדס משולש. (שבת א לב)
 
 
שתי אגודות הדסים
מעשה ברבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו, שלאחר שלוש עשרה שנה שהתחבאו במערה ולמדו תורה, יצאו וראו יהודי זקן בערב שבת שממהר ללכת ובידו שתי אגודות של הדסים. אמרו לו, למה לך אלו? אמר להם, לכבוד שבת. אמרו לו, ולא די לך באגודה אחת? אמר להם, אחת כנגד 'זכור', ואחת כנגד 'שמור'. אמר רבי שמעון בר יוחאי לרבי אלעזר בנו, תראה כמה חביבים המצוות על ישראל. (מסכת שבת לג ע"ב)
 
תספורת
אם שערות ראשו ארוכות, מצוה שיסתפר ביום שישי, ואפילו אחר חצות היום. ואם אין מתאפשר ביום שישי, יסתפר קודם לכן בליל שישי או ביום חמישי. (שבת א כד) וכן היה מנהגו של מרן זצוק"ל, כפי שראינו פעמים רבות שהיה בא הספר ר' אברהם יצחקי ז"ל עם כליו בידו בליל שישי לשיעורו של מרן בישיבת "אור החיים", ומצטרף לנסיעה עם מרן ברכבו כדי לספרו. ופעם אמר לנו, שמרן דוחף לו בידו כסף הרבה יותר ממה שצריך.
 
גזיזת ציפורניים
יגזוז ציפורניו בערב שבת. ומותר לגוזזן ביום חמישי, אף שמתחילות לגדול כעבור שלושה ימים בשבת. ויזהר שלא יזרקן בארץ, אלא ישליכן לבית הכסא [שירותים]. (שבת א כה)
 
רחיצה
מצוה לרחוץ כל גופו במים חמים לכבוד שבת. ואם אינו יכול לרחוץ את כל גופו, ירחץ לפחות פניו ידיו ורגליו. (שבת א כה)
 
אמרו חז"ל (מסכת שבת כה ע"ב): כך היה מנהגו של רבי יהודה בר אלעאי, בערב שבת מביאים לו קערה גדולה מלאה מים חמים, ורוחץ בהם פניו ידיו ורגליו ומתעטף ויושב, ודומה למלאך ה' צבאות. ובמדרש (ויקרא רבה לד ג) אמרו: "גומל נפשו איש חסד", זה הלל הזקן שבשעה שהיה נפטר מתלמידיו והולך עמם, אמרו לו: רבנו, להיכן אתה הולך? אמר להם: לעשות מצוה. אמרו לו: איזו מצוה? אמר להם: לרחוץ בבית המרחץ. אמרו לו: וכי זו מצוה היא? אמר להם: הן. ומה אם איקונין [דיוקן, דמות] של מלכים שמעמידים אותו בבתי טרטיאות ובבתי קרקסאות, מי שהתמנה עליהם הוא מורקם ושוטפם, והם מפרנסים אותו, ולא עוד אלא שהוא מתגדל עם גדולי מלכות - אני שנבראתי בצלם ובדמות, שנאמר: "כי בצלם אלהים עשה את האדם", על אחת כמה וכמה?! ע"כ.
 
זמן הרחיצה - ירחץ גופו ביום שישי, כדי שיהיה ניכר שמתרחץ לכבוד שבת, וטוב שילבש מיד בגדי שבת. ואם לא מתאפשר לו לרחוץ ביום שישי, יתרחץ ביום חמישי בערב. (הרמ"א סימן רסב סעיף ב. א עו, קיח)
 
מקוה טהרה
טוב לטבול במקוה טהרה בערב שבת, כדי לקבל שפע קדושה משבת. ובזה גם זוכה לטהר את גופו, נפשו ומחשבותיו. (א קיז. ח"א תשב)
 
בגדים נאים
מן הראוי שכל אדם יחליף את בגדיו העליונים לנאים ומכובדים יותר כראוי לכבודה של השבת. וכן יחליף טלית קטן לנקיה ומכובסת. (שבת א כו) ולצערנו הרב, ישנם אנשים שבשבת לובשים בגדים שאינם מהודרים ולא מכובדים כלל ועיקר, ואילו כשבאים לחתונה או שמחה שהיא, לבושים בגדי חתן.
 
בגדי לבן
כתב מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל (הליכות עולם חלק ג עמוד סא): "אף על פי שלפי המקובלים יש ענין ללבוש בשבת בגדים לבנים, אולם בזמן הזה שכל גדולי ישראל נוהגים ללבוש חליפות שחורות, אין לשנות מן המנהג, ויחיד המשנה ולובש בגדים לבנים, לא עושה יפה, והרי זו יוהרא". ע"כ.
 
כתב בשו"ת פנים מאירות, מה שהקפידו המקובלים על מלבושים לבנים בשבת, לא דיברו אלא על פי המנהג שהיה בימיהם שלא היו לובשים שחורים, אולם בזמנינו שכולם לובשים מלבושים בצבע שחור, וכן גדולי ישראל הולכים כן בשבת, מי שבא לומר אני אקיים דברי המקובלים וילבש לבן, אין לך יוהרא גדולה מזו, וראוי לנדותו (כמבואר במסכת בבא קמא פא ע"ב). ובזמנינו בעוונות הרבים תחתונים למעלה, ורבו זחוחי לב הרוצים לדמות עצמם לאותם גדולים אשר היו בימי קדם שהיו מפורסמים לחסידים וקדושי עליון ולבשו בגדי לבן, ולדעתי העושה כן, יצא שכרו בהפסדו, ועל כן יהיה מן הצנועים "והצנע לכת עם אלוקיך", אלא אם כן ילבש לבנים רק בביתו ובחומותיו, אבל בבית הכנסת בפני המון העם, הריהו כחתן בין אבלים ויש לחוש ליוהרא.
 
נעליים
יצחצח את נעליו לכבוד שבת. וטוב לייחד נעליים נאות יותר לשבת. (שבת א כז)
 
 
שכר צחצוח נעליים לשבת
שאל הרב הקדוש רבי ישראל מאפטא זצ"ל מה ביאור מדרש פליאה זה: "ישראל אינם יודעים שכר המגיע להם עבור נקיות המנעלים בערב שבת, "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב" (שיר השירים ז ב), וזהו שכתוב (ישעיה כב יב): "וַיִּקְרָא ה' צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שָׂק".
 
אמר הרבי אמשול לכם משל למה הדבר דומה, לעני שהיה מהלך בדרך. הגיע להר אחד וראה בו אבנים יפות, הניח כמה מהן בתרמילו. כיון שהכביד עליו משאו השליך את האבנים והמשיך ללכת. הגיע למקום ישוב ורצה לאכול באכסניה. חיפש בתרמילו אחר איזו פרוטת נחושת לקנות בה אוכל ולא מצא. בירכתי התרמיל הבחין באבן יפה, קטנה, ששכח להשליכה בדרך. הוציאה. שאלו האכסנאי: "מה זה בידך"? ענה: "אבן נחמדה". הביאו האכסנאי אל סוחר אבנים טובות, בחן את האבן, והציע לו 1,000 רובלים תמורתה. נעתקו המילים מפיו של העני. חשב הסוחר שהעני יודע את ערכה האמיתי של האבן, והכפיל את המחיר. נפל העני לארץ, מרט את שערות ראשו ופרץ בבכי מר. נחרדו האנשים: מה אירע? אמר להם: "הלא תרמילי היה מלא באבנים כאלו, גדולות ונפלאות, ואני השלכתי אותן ככלי אין חפץ בו... אם בשביל רסיס אבן זה אקבל 2,000 רובלים, כמה היו שוות האבנים הגדולות והכבדות!".
 
כך כשיבוא האדם למרום אחרי אריכות ימים ושנים, ולא תהיה בידו אלא מצוה זו שניקה את נעליו בערב שבת - ויראה כמה גודל השכר על מעשה פעוט זה, "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים", הרי יפרוץ בזעקה גדולה ומרה על המצוות הגדולות והנכבדות שהשליך אחרי גוו - "וַיִּקְרָא ה' צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שָׂק".
 
בהקשר לזה נזכיר את אימרתו של הסבא מקלם זצ"ל שכדאי היה לבורא יתברך לברוא את העולם כולו, כדי שבמשך אלפי שנות קיומו יימצא בו אדם אחד, שיאמר ולוּ פעם אחת בימי חייו: "ברוך הוא וברוך שמו"! והוסיף ואמר: ואלף "ברוך הוא וברוך שמו", אינם שווים לשכר עניית "אמן" אחת בלבד. - ואלף אמנים לא יגיעו לשכר של עניית "יהא שמיה רבא מברך..." פעם אחת. ואלף "יהא שמיה רבא מברך..." לא יגיעו לשכר מילה אחת של תורה. - צא וחשוב, איזה שכר נקבל על 500 תיבות של קריאת שמע שבכל יום בוקר וערב - 365 יום בשנה, כל ימי חיינו - וכמה נצטער אם לא הוספנו שיעור תורה, להכפיל שכרינו בלי גבול! (מעיין המועד הגש"פ תלט)
 
משמוש בכיסים
מצוה למשמש בכיסי בגדיו בערב שבת, כדי לוודא שלא שכח בהם דבר מוקצה. ובפרט יש להזהר בזה במקומות שאין בהם עירוב, שמא ישכח ויוציא חפץ לרשות הרבים, על כן בודאי שעליו לבדוק ולהוציא קודם השבת את כל החפצים שבבגדיו. (שבת א מד)
 
הציפייה לשבת בנחת
כתב מרן החיד"א: ערב שבת הוא עת מסוכן למחלוקת בין איש לאשתו ובני ביתו, והיצר הרע טורח מאוד לסכסך ולחרחר ריב, לכן כל ירא ה' יכוף את יצרו הרע, וימנע מכל כעס, הקפדה ומחלוקת, ואדרבה יאר פניו לבקש שלום.
 
ומה טוב ומה נעים, להכין את עצמו לקבל את השבת בנחת ולא בלחץ ובהלה, וכמו שאמרו חז"ל (מסכת שבת קיט ע"א, סימן רסב ס"ג) שקבלת שבת תהיה כיוצא לקראת חתן וכלה. והלא צרכי חתן וכלה מוכנים מראש, ומקבלים אותם בשמחה ונחת ולא בהתרוצצות ובהלה. ומי יתן ונלמד מאמותינו הקדושות היאך עורכות את שולחן השבת מוקדם, וכבר בשעות הבוקר [11:00 בבוקר] הבית מוכן לכבוד שבת.
 
כתב רבנו יוסף חיים זיע"א (ספר חוקי הנשים פרק כח): "צריכה האשה להשגיח בעבודות יום השישי, להיות זריזה במלאכתה. ותעשה עבודותיה מוקדם, וקודם זמן הדלקת הנרות בשעה אחת יסתיימו מכלול עבודותיה, ותקבל את השבת כשהיא רגועה. ותקח לעצמה מנוחה, ותהיה מלאה בששון ושמחה לכבוד שבת המלכה".
 
עצה טובה אל כל איש ישראל, שאחר שרחץ ולבש בגדי שבת, ישב בנחת ויקרא "שנים מקרא ואחד תרגום" בניגון ובנעימה, וכל כולו יתמלא שמחה ועונג, וירגיש היאך נכספה וכמהה נפשו לקראת בואה של השבת. וכה התבטא הגאון רבי אלעזר מנחם שך זצ"ל: אין לי רגע של נחת ושמחה כל כך, כמו שאני יושב בערב שבת מלובש בבגדי שבת, וקורא בנחת את פרשת השבוע "שנים מקרא ואחד תרגום", וממתין לקראת בואה של שבת המלכה.
 
 
להקדים את קבלת השבת
מעשה שהיה בעיר מיר, בזוג ששנים רבות לא זכו להיפקד בבנים, וברוך השם אחר זמן רב נולד להם בן בשעה טובה ומוצלחת. אך לדאבון ליבם הילד לא התפתח כראוי. רופא מומחה קבע כי לילד יש מום בלב לא עלינו, ואין סיכוי שיחיה יותר מכמה חודשים. ההורים המסכנים לא ידעו את נפשם מרוב צער, והחליטו ללכת אל הגאון ה"חפץ חיים" - רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, ולקבל את ברכתו. שמע החפץ חיים את צרתם ואמר: מה ביכולתי לעזור? כסף אין לי, ומה עוד אוכל לעזור לכם? האם המדוכאת פרצה בבכי מר, ואז אמר לה החפץ חיים בחיבה, "בתי, קבלי עלייך שתקדימי לקבל את שבת המלכה". שאלה אותו האם, במה זה מתבטא? ענה לה החפץ חיים, "ביום שישי בחצות היום [בערך 11:30 בבוקר] תהיה כבר מפת שולחן של שבת פרוסה, ופמוטי הנרות סדורים במקומם". קבלה האם את דברי הרב, והחליטה להקפיד על זה בכל מחיר. ואכן מיד בהגיעם לביתם חל שיפור ניכר בילד, וגדל והתפתח כאחד הילדים מבני גילו. (כך סיפר הגאון רבי שמחה קפלן זצ"ל, אשר התאכסן בבית זה בימי בחרותו בישיבת מיר)

(בהלכה ובאגדה - שבת)

דרגו את המאמר: 

ממוצע 4.9 (86 מדרגים)

 

יש לנו מתנה עבורך - ספר להורדה בחינם. לפרטים לחצ/י

מכתב מיוחד מהרב מנדל, כולל מתנה בדואר. לחצו כאן

תכנים שיעניינו אותך



מאת https://www.tehillim-center.co.il/

תגיות:

שבת

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך


הלכות שבת - מלאכת מכבה

כיביתי מנורה בשבת האם עברתי איסור מהתורה או מדרבנן? האם מותר להתקשר למכבי אש בשבת כשיש שריפה?

סגולות נבחרות


סגולה למכירת רכב

קראו פרקי תהילים, כ"ג ו-ס"ה המסוגלים למכירת רכב בהקדם: מִזְמוֹר לְדָוִד יְהוָה רֹעִי לֹא אֶחְסָר: בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:
לכל הסגולות
אומרים תהילים בשבילך 24 שעות: 1-700-700-721   |