הלכות סעודת ערב שבת - סעודה ראשונה

מצוה בערב שבת לטעום מהתבשילים, כדי לברר שהם מתוקנים כראוי לכבוד השבת. וכל הטועם, מאריכים לו ימיו ושנותיו. ובכל אופן, אם קרה והתבשיל בשבת לא ערב לחכו, לא יקפיד על אשתו, אלא יתגבר על יצרו הרע

20/12/17 | ב' טבת התשע"ח

 

השירות בחינם, ונותרו ימים ספורים. בואו לעזור לנשמות אהובים שהלכו לעולמם (למי אין?...). הקליקו כאן

הכנה לסעודת שבת
מכבוד שבת, להכנס לשבת כשהוא תאב לאכול הסעודה. על כן לא יאכל ביום שישי סעודה גדולה שאינו רגיל בה בחול. ואפילו סעודה שרגיל בה בחול, מצוה להימנע מלאוכלה מסוף שעה תשיעית בשעות זמניות. [בחורף ב-14:00, ובקיץ ב-16:15 לערך]. (שבת א לב)
 
ברית מילה
ברית מילה שחל ביום שישי, מותר לערוך את הסעודה כל היום, כיון שהיא סעודת מצוה ולא שייך לדחותה. (שבת א לב)
 
פדיון הבן
מותר לערוך סעודת פדיון הבן ביום שישי, בין כשהוא בזמנו ובין כשהוא דחוי. וטוב יעשו אם יקדימו הפדיון לליל שישי, ויעשו הסעודה בשמחה ובשירים כראוי. (שבת א לב, לז)
 
כתב בספר תניא רבתי, מאימתי חייב האב בפדיון הבן, מיום שלושים ומעלה, שנאמר: "ופדויו מבן חודש תפדה", מכאן ואילך בכל יום ויום שאינו פודה, עובר בביטול מצות עשה של "תפדה". וכן מבואר ברש"י. וכן דעת הלבוש, שער הכולל, הגאון רבי ברוך עפשטיין, מצפה איתן, הגאון רבי שלמה קלוגר, פחד יצחק, שו"ת יהודה יעלה אסאד ועוד. ולפי זה כיון שיש מצוה עתה לפדות את בנו, בודאי שסעודת הפדיון היא סעודת מצוה אף שעבר יום השלושים, ומקיימים אותה ביום שישי. גם הגאון יעב"ץ כתב, למה לא נאמר בפדיון הבן שכל שעה ושעה זמנו הוא כמו בברית מילה, ומה שונה זה מזה, והרי אין מחמיצים את המצוה, וכי מי שאכל שום וריחו נודף, יאכל עוד שום אחר כדי שיהיה ריחו נודף יותר?! וכיון שאין כאן חשש איסור תורה, אלא זהירות בעלמא לכבוד שבת שיכנס כשהוא תאב לאכול, בודאי לא יעלה על הדעת לדחות עשה של תורה שכל יום זמנו הוא ומוטל עליו בכל שעה לפדות את בנו. גם החיי אדם (הל' שבת נשמת אדם א א) כתב, פדיון הבן דחוי, עושים את הסעודה בערב שבת ולא כמגן אברהם, כי אף בפדיון הבן אנו אומרים כל שעה ושעה זמנו הוא, וכן כתבו החינוך והרש"ל, ושכן המנהג פשוט בוילנא. וכן כתבו הראש"ל רבי מרדכי יוסף מיוחס בספר ברכות המים, מעשה אברהם, פתח הדביר, תורת חיים סופר, משנה ברורה ועוד. (עיין שו"ת יביע אומר ח"ו יורה דעה סימן כה. שבת א לז. חוברת "ארבע תעניות", בדין פדיון הבן דחוי שחל בט' באב דחוי.)
 
בר מצוה
בר מצוה שחל ביום שישי ממש [יום ההולדת ה-13 ביום שישי], מותר לערוך את הסעודה ביום שישי, כיון שהיא סעודת מצוה. (שבת א לח)
 
על הבוקר
בכל האופנים הנ"ל שמותר לקיים את הסעודה ביום שישי, מן הראוי להקדימה לשעות הבוקר ככל האפשר, כדי שיאכלו את סעודת ליל שבת בתיאבון.
 
סיום מסכת
אף אם סיימו את המסכת ביום שישי, נכון לדחות את הסעודה לאחר השבת. כי מצוי הדבר שמשאירים מעט בסוף המסכת לשעת הכושר שראוי לתקן בה סעודה נאה. (מהר"ם מינץ. קצות השלחן. שבת א לח)
 
סעודת נישואין
מותר לערוך חתונה ביום שישי, אולם את הסעודה לא יעשו ביום שישי אפילו בשעות הבוקר, אלא ידחוה לליל שבת. ואין זה דומה לסעודת מילה וכיוצא בה שחלו ביום שישי לפי שזהו זמנן, אבל חתונה אפשר לקובעה לזמן אחר. כן מבואר בירושלמי, וכן פסקו הראבי"ה, מרן השלחן ערוך, הב"ח, הפרישה, אליה רבה, חיי אדם, ברכות המים, שדה יהושע, פתח הדביר, שיירי קרבן, תורת שבת, הפלאה, מראה הפנים, גור אריה יהודה, חק יוסף, מאמר מרדכי, מגן האלף, שואל ומשיב, ישועות יעקב, קדשי דוד, חמד משה, תורת חיים סופר, בתי כנסיות, מאורי אור, אבן העוזר, יד אהרן ועוד. וכתב החתם סופר: ומה שהוכיח המגן אברהם להתיר, אינו מוכרח כלל. וכן כתב בעל שמן רוקח שדברי המגן אברהם תמוהים. וכתב בבני ציון ליכטמן: אחר שדחו את כל קושיות המגן אברהם, פשוט להלכה שאסור לערוך את הסעודה ביום שישי, אלא ידחוה לליל שבת. (שבת א לב)
 
סעודת שידוכין
סעודת שידוכין שעושים בסיום כתיבת הסכם התנאים בין הורי החתן להורי הכלה, מותר לעשותה ביום שישי, מאחר שאי אפשר לדחותה לאחר השבת, מחשש שמא יקדמנו אחר לקחת את המשודכת, מה גם שאין מרבים בסעודה זו כל כך. ומכל מקום מה שנוהגים לתת מיני מתיקה לאורחים פשוט שמותר. (שבת א לה)
 
תענית ציבור
אם חל צום עשרה בטבת ביום שישי, מתענים עד צאת הכוכבים (א סו). ועיין בחוברת "ארבע התעניות בהלכה ובאגדה", מה היא העצה הנכונה והישרה לקביעת זמן תפילת מנחה וקבלת שבת בערב שבת זו, כדי שלא לעשות טורח ציבור ולהאריך עליהם את הצום.
 
תענית יחיד
המתענה ביום השנה של פטירת אביו או אמו [כמבואר בשלחן ערוך (סימן תקסח ס"ח) שטוב להתענות ביום זה] וחל יום השנה ביום שישי, חייב להתענות עד צאת הכוכבים. אולם אם בעת קבלת התענית ביום חמישי בתפילת מנחה, חשב אפילו בדעתו שמקבל להתענות עד תפילת ערבית, רשאי להתפלל ערבית מפלג המנחה [דהיינו, שעה ורבע לפני צאת הכוכבים בשעות זמניות (עיין שו"ת יביע אומר הנדפס מחדש חלק א סוף סימן מג הערה 19). בחורף בערך 15:50, ובקיץ בערך 18:40], לקדש מיד ולאכול. ולבני אשכנז רשאי לאכול לאחר ערבית אף שלא התנה כן מראש, אך טוב שיתנה כן. (סימן רמט סעיף ד. חזו"ע אבלות ג רכא. א סה)
 
טעימת התבשילים
מצוה בערב שבת לטעום מהתבשילים, כדי לברר שהם מתוקנים כראוי לכבוד השבת. וכל הטועם, מאריכים לו ימיו ושנותיו. ובכל אופן, אם קרה והתבשיל בשבת לא ערב לחכו, לא יקפיד על אשתו, אלא יתגבר על יצרו הרע. (שבת א כא)
 
אף על פי שהטועם ובולע מעט מהתבשיל להווכח אם חסר בו מלח או תבלין, אינו מברך, כיון שאין כוונתו לאכול. מכל מקום, אם מתכוון גם לאכול, וכמו שרבים נוהגים כן בערב שבת, חייב לברך עליו. (חזו"ע ברכות רעג)

בהלכה ובאגדה - שבת

דרגו את המאמר: 

ממוצע 4.9 (86 מדרגים)

 

יש לנו מתנה עבורך - ספר להורדה בחינם. לפרטים לחצ/י

מכתב מיוחד מהרב מנדל, כולל מתנה בדואר. לחצו כאן

תכנים שיעניינו אותך



מאת https://www.tehillim-center.co.il/

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך


הלכות שבת - מלאכת מכבה

כיביתי מנורה בשבת האם עברתי איסור מהתורה או מדרבנן? האם מותר להתקשר למכבי אש בשבת כשיש שריפה?

סגולות נבחרות


סגולה נגד דיכאון

קראו את מזמורי קט"ז וק"ג בתהילים, וכן תפילה ליציבות הרוח. הרי הם לפניכם

חרדות ופחדים - 7 סגולות

מי שאחזו פחד פתאום, יאמר שלוש פעמים את הפסוק: "השם הושיעה, המלך יעננו ביום קראנו". ויש עוד 6 סגולות לחרדות ופחדים

מזמור לתודה

מזמור לתודה בתהילים - מזְמוֹר לְתוֹדָה: הָרִיעוּ לַיהוָה, כָּל-הָאָרֶץ. עִבְדוּ אֶת-יְהוָה בְּשִׂמְחָה; בֹּאוּ לְפָנָיו, בִּרְנָנָה
לכל הסגולות
אומרים תהילים בשבילך 24 שעות: 1-700-700-721   |