הלכות שבת - ברכת מעין שבע

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

ברכת מעין שבע

אחר אמירת ''ויכולו'', אומר הש''צ ברכת ''מעין שבע'', דהיינו ברכה אחת שיש בה מענין שבע הברכות שבתפלה, כדלהלן: א. מגן אבות בדברו - מגן אברהם. ב. מחיה מתים במאמרו - מחיה המתים. ג. האל הקדוש שאין כמוהו - האל הקדוש. ד. לפניו נעבוד ביראה ופחד - רצה שהיא ברכת העבודה. ה. ונודה לשמו בכל יום תמיד - מודים אנחנו לך. ו.לאדון השלום - שים שלום. ז. ברכת מקדש השבת. 

הטעם שתיקנו לומר ברכה זו, כי בזמנם היו מצויים שדים שמזיקים להולך יחידי בלילה חוץ לעיר. וכיון שבתי הכנסת שלהם היו חוץ לעיר, היו חוזרים כל הקהל יחד בסיום התפילה, ואותם שאיחרו לתפילה, לא היו מספיקים לחזור עמהם והיו חוזרים ביחידות ומסתכנים. לכן תיקנו שיאמר השליח צבור ברכה זו, כך שבינתיים יסיימו המאחרים את תפילתם ויחזרו יחד עם כולם. נמצא אפוא, שכל התקנה היתה רק לבתי הכנסת, כי למארגנים מנין בבתיהם לא היתה סכנה. לכן גם בזמן הזה אם מארגנים מנין ערבית של שבת בבית, כגון שיש חתן או להבדיל אבֵל, אין אומרים שם ברכת מעין שבע. (שבת א שעב, שעג) 

דירה שיש בה שיעורי תורה ותפילת ערבית בכל לילה, אין לומר בה ברכת מעין שבע, שלא תקנו חכמים ברכה זו אלא כשיש תיבה וספר תורה קבוע. (שבת א שעד) 

ירושלים העתיקה - הסמוכה לכותל המערבי, כיון שקדושתה חמורה, חשובה היא כבית הכנסת, ולכן אפילו אם מתפללים שם בבית, אומרים ברכת מעין שבע. אבל בשאר השכונות בירושלים, אין לאומרה וכשאר הערים. (הריב''ש, המנהגות, ארחות חיים, כל בו, מהר''י אבוהב, הרדב''ז, מהרלנ''ח, מהר''א ירושלמי, השלחן ערוך והרמ''א, הט''ז, בית דוד, מאורי אור, מטה יהודה עייאש, כנסת הגדולה, אשל אברהם. וכן כתב רבי שמואל ויטאל בנו של רבי חיים ויטאל תלמידו של רבנו האר''י, וכן כתב הגאון המקובל מהר''ח כהן בספר טור ברקת, והגאון המקובל רבי משה אלבאז בספר היכל הקודש, ושיש טעם על פי הסוד שלא לאומרה. שבת א שעג) 

אין כריעה בברכה - אין השליח ציבור כורע בברכת מעין שבע, כיון שאין זו חזרת השליח ציבור ממש. ויש להודיע זאת בנועם לשליחי ציבור שאינם יודעים. (שבת א שסז) 

ואתם תחרישון - אין לדבר בשעה שהשליח ציבור אומר ''ויכולו'' וברכת מעין שבע. ומעשה בחסיד אחד שראה בחלום אדם שנפטר שהיו פניו מוריקות, אמר לו למה פניך הוריקו? אמר לו מפני שהייתי מדבר בשעה שהציבור אומרים ''ויכולו'', ובברכת מעין שבע, ובקדיש. ( א כו) 

עמוד עמדי - בכל פעם שאדם עומד ורואה שתיכף מגיע השליח ציבור לקדיש, לא ראוי שימהר לשבת, מפני שניכר שעושה כן כדי לפטור את עצמו מלעמוד בקדיש. על כן, בסיום ברכת מעין שבע לא נכון למהר לשבת, אלא ישארו לעמוד עד סיום עניית 'יהא שמיה רבא...', שכל זה לא אורך יותר מחצי דקה. וכן נהג רבנו האר''י ז''ל לישאר עומד בכל קדיש שתפסוֹ כשהוא עומד. וכמבואר בחוברת ''סדר היום בהלכה ובאגדה''. (ה''ע א פט)