המילים הקצרות שאומרים לפני שיוצאים לעבודה
פסוק אחד ליד המזוזה לפני שיוצאים לעבודה - מנהג שנשען על דרשת חז"ל בברכות

הילולת הבת עין בשידור חי מהציון, מוצאי שבת בשעה 21:00. שלחו שמות לתפילה בחינם: לשליחה בוואטסאפ לחצו כאן >>>
לפני שסוגרים את הדלת ויוצאים לעבודה, יש הנוהגים לעצור שנייה אחת, להניח יד על המזוזה ולומר בלחש שלוש מילים מהתורה: בֶּן פֹּרָת יוֹסֵף. אלה מילות הברכה שיעקב אבינו נתן ליוסף בנו, ומי שלוחש אותן לפני שהוא נכנס בין אנשים - למשרד, לפגישה, לכל מקום שבו הוא נחשף למבטים של אחרים - מבקש להינצל מעין הרע.
הפסוק המקורי מופיע בבראשית, בברכת יעקב לבניו: "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן". במסכת ברכות בתלמוד הבבלי, דף כ', מביאה הגמרא את דרשתו של רבי אבהו על המילים האלה: אל תקרי "עֲלֵי עָיִן" אלא "עוֹלֵי עָיִן". כלומר, זרעו של יוסף לא רק עומד מעל העין הרעה - הוא יוצא ועולה ממנה, משתחרר משליטתה.
באותה סוגיה מובאים גם דברי רבי יוסי בר חנינא, שמסביר את הרעיון בדימוי פשוט: כמו שהדגים בים מכוסים במים ולכן העין הרעה אינה שולטת בהם, כך גם זרעו של יוסף נסתר מעינה. ויש שמוסיפים מידה כנגד מידה: העין שסירבה להסתכל במה שלא שייך לה, כשיוסף עמד בניסיון ולא נתן את מבטו באשת פוטיפר, היא העין שעליה אין לעין הרעה שליטה.
מכאן נולד המנהג: ברגעים שבהם אדם עומד להיחשף למבטים ולשיפוט של אחרים, הוא אומר את המילים האלה, ולעיתים גם את הנוסח המלא יותר שמוסיפים עליהן - "אנא מזרעא דיוסף קאתינא, דלא שלטא ביה עינא בישא", אני מזרעו של יוסף, שהעין הרעה אינה שולטת בו. היציאה לעבודה היא רק אחד מהרגעים האלה, אבל היא אחד השכיחים ביותר: יום שלם שבו עומדים להיראות, להישפט ולהיות מושווים, מול קולגות, מול לקוחות, מול בוס.
יש המוסיפים שהעומק של המנהג הזה אינו רק הגנה מפני מבט זר, אלא תזכורת פנימית. יוסף שמר על דרכו גם לבדו, במצרים, בלי משפחה שתעיד עליו מי הוא באמת. מי שלוחש את המילים האלה לפני שהוא נכנס למשרד, מזכיר לעצמו קודם כל דבר אחד: ההצלחה שלו לא נמדדת במה שאחרים חושבים עליו, ואין צורך להתפעל ממה שיש לזולת, או להיבהל ממה שהזולת עומד לחשוב עליו.
המנהג הזה לא שמור רק ליציאה לעבודה. באותה צורה נוהגים לומר אותו לפני מבחן או ראיון עבודה, ולפעמים גם כשמספרים על הצלחה או שמחה - תינוק שנולד, קבלה למשרה חדשה - כדי לבקש שהעין הרעה לא תפגע בשמחה.
רבים מכירים את הסגולה הזאת מהכיוון ההפוך - כשמישהו מפרגן ומזהיר ברקע "בלי עין הרע", או כשמתארים ילד חמוד ומוסיפים באותה נשימה את אותה בקשה. זו בעצם אותה דאגה בדיוק, רק שבבוקר שלפני העבודה היא מופנית פנימה, אל עצמנו, ולא אל מי שמולנו.
בפועל, אין כאן טקס מורכב: יד על המזוזה, לחישה של "בן פורת יוסף", ויציאה החוצה. גם שלוש המילים הראשונות, כמנהג הנפוץ ביותר, שומרות על הכוונה המקורית - בקשה שקטה שהיום יעבור בלי עין רעה, ותזכורת שהדרך שלנו לא נמדדת בעיני מי שסביבנו.
לפני קריאת תהילים: התפילה הקצרה שפותחת את הלב
למה להם יש ולי אין? ארבע מילים של דוד המלך שמשנות הכול
מי חיבר את מעוז צור, ומה מסתתר בבתים שלו?
כשניסיון רודף ניסיון: מאין שואבים כוח להמשיך?
מה יעקב אבינו היה עושה בפקק של הבוקר?
איך מתמידים באמירת תהילים גם ביום עמוס? חמישה צעדים קטנים
מתפללים בלי לשים לב? 5 עקרונות של הפלא יועץ לתפילה מהלב
הסולח והרופא: הקשר בין סליחה לרפואה בפרק ק"ג
למה אומרים "בלי עין הרע"? מה מספרת הגמרא
קריאה לפני תהילים: התפילה שאומרים לפני שפותחים את הספר
מודה אני: המשפט הקצר שפותח את היום
קוראים לה' בצרה: מה מלמד פרק קכ בתהילים
למה מדליקים נרות שבת, ומה הקשר לשלום בית?
כהרף עין: מה מסתתר מאחורי הביטוי על ישועת ה'
יהי רצון לפני תהילים: התפילה הקצרה שפותחת את הפרקים
- © כל הזכויות שמורות
