הסנגור של עם ישראל: איך לימוד זכות פותח שערי ישועה?

מלימוד הזכות שלו נבנה בשמים היכל מיוחד. כל מי שמלמד זכות ואומר פרק תהילים עבור הזולת, זוכה להיכנס אליו ולהיוושע

בכ"ה בתשרי חל יום ההילולא של רבי לוי יצחק מברדיטשוב. הוא היה ידוע בכינוי "סנגורם של ישראל", כי בכל יהודי שפגש הוא מצא דרך, לפעמים יצירתית מאוד, לגלות נקודת זכות, נקודת אור, גם במקום שבו אחרים ראו רק חושך.

מסופר שרבי לוי יצחק נהג ממש "להתנצח" עם הקב"ה, לטעון טענות בשם עם ישראל. גם כשהטענות לא נשמעו תמיד הגיוניות לגמרי, הקב"ה קיבל אותן בברכה, כי יש לו יתברך רצון אחד פשוט: שידברו רק טוב על בניו. וכך, בדרכים יצירתיות, היה מאיר את אורו של כל יהודי, עד שהקב"ה היה מתרצה לדבריו ומבטל גזרות.

יש הבדל ידוע בין שלושה צדיקים גדולים, בדרך שבה הם התבוננו על עם ישראל. רבי זושא מעולם לא ראה דבר רע בשום יהודי. הבעש"ט הקדוש כן ראה את הרע, אבל אהב כל יהודי יחד עם הרע שבו. ואילו רבי לוי יצחק הלך צעד נוסף: הוא ראה את הרע, ופשוט הפך אותו לנקודת זכות. האהבה שלו לא הייתה תלויה במעשים, היא נבעה מתוך ידיעה פשוטה, שכל יהודי הוא בן אהוב של מלך העולם, ולכן יש בו זכות, לא משנה מי הוא ומה הוא.

רבי לוי יצחק הביא שני טיעונים, שמראים איך אפשר לאהוב גם מי שנראה כלפי חוץ רחוק מאוד. הראשון, בלב של כל יהודי יש הרהור תשובה כלשהו, ולכן יכול להיות שגם מי שנראה רחוק, הוא בפנים צדיק גמור. השני, גם מי שנראה רשע בעיני הקב"ה, זה פשוט לא העניין שלנו, מי שם אותנו לשופט? אפשר להתייחס לכל יהודי כ'צדיק', כי אולי הוא יחזור בתשובה, ואם לא, הקב"ה ממילא ידע איך להשיב אותו אליו בדרך משלו, בדרך שאיש לא דמיין.

אומר רבי לוי יצחק: "ודע, שכשאחד מלמד זכות על עם ישראל, יש לבורא יתברך תענוג מזה! והבורא ברוך הוא בחר רק בעם ישראל". מכאן המסקנה שלו, שאין אדם שרשאי לדבר רע על יהודי אחר, רק ללמד עליו זכות וסנגוריה. זו לא רק עצה טובה, זו הנהגה של חיים שלמים.

יש כאן גם עיקרון שנוגע לכל אחד מאיתנו באופן אישי. כשאנחנו שופטים מישהו אחר, אנחנו בעצם פוסקים את הדין שלנו. כך לימד הבעש"ט הקדוש: "אין נגזר על האדם שום דין, אלא אם כן הוא פוסק בעצמו כן! וכשמלמד זכות על חברו, מלמד זכות על עצמו! ומציל את עצמו מהדין". בשמים מראים לנו בדיוק את מה שחברנו עשה, ובודקים איך אנחנו מגיבים, איך אנחנו דנים אותו ומה אנחנו אומרים עליו. מה שאנחנו פוסקים על חברנו, זה בדיוק מה שנפסק עלינו בשמים.

לפעמים זה קשה מאוד. חברנו פגע בנו, גרם לנו נזק, והכעס מבעבע בפנים, ואנחנו רוצים להוכיח לו ולכל העולם שהוא לא בסדר. אבל כשנרגעים קצת, אפשר להיזכר שהקב"ה מנהל את העולם מתוך הסתרה, ומי שמיטיב או מזיק לנו הוא בסך הכול שליח. אם הגיע אלינו נזק, זה רק כי היה צריך להגיע, ואם הגיע יותר ממה שהוקצב לנו, הקב"ה כבר ידע לקזז. רבי נחמן מברסלב לימד על כך: "ואפילו בהסתרה שבתוך הסתרה, בוודאי גם שם נמצא ה' יתברך". גם כשקשה לראות את זה, אפשר לבקש מהקב"ה שיאיר את העיניים, ולמצוא נקודת זכות גם במקום הכי כואב.

ההיכל שנבנה בשמים מלימוד הזכות

מסופר שביום ההילולא של צדיק אפשר לקבל כוח מיוחד, ולעורר בלב רצון למצוא ולראות טוב בכל יהודי, וזה כולל גם ללמד זכות על עצמנו. מסופר שהקב"ה בנה בשמים היכל חדש, שנקרא 'היכל הזכות', מתוך לימוד הזכות של רבי לוי יצחק מברדיטשוב. כפי שסופר בשם הרבי הריי"צ, כל מי שלומד זכות על השני, ואומר עבורו פרק תהילים, זוכה להיכנס להיכל הזכות, ושני היהודים, זה שלימד זכות וזה שעליו למדו, נושעים.

יש במשפט הזה שילוב פשוט ומדויק: לימוד זכות, ופרק תהילים. לא הבטחה, לא נוסחה קסומה, אלא שתי פעולות שכל אחד מאיתנו יכול לעשות היום, הרגע, בשביל מישהו שקשה לו. אפשר לחשוב על מישהו שאתם מכירים, שעובר עכשיו תקופה לא פשוטה, ולהחליט להתייחס אליו בעין טובה, ולומר בשבילו פרק תהילים אחד.

ולמה דווקא ככה נפתחים שערי ישועה

מי שמכיר את מזמור קי"ב בתהלים, יודע את הפסוק הבא:

זרח בחושך אור לישרים חנון ורחום וצדיק (תהלים קי"ב, ד)

זה בדיוק מה שרבי לוי יצחק עשה כל חייו, הוא לא חיכה שהחושך ייעלם מעצמו, הוא הלך לחפש את האור בתוך החושך. ואי אפשר שלא לחשוב, שכשאנחנו עושים אותו דבר, כשאנחנו מוצאים נקודת זכות במקום שבו קל כל כך לראות רק רע, אנחנו בעצם ממשיכים את הדרך שלו.

מידה כנגד מידה, מי שפונה לקב"ה ומבקש שיאיר לו נקודת זכות בחברו, ומכיר בכך שהכול בהשגחה פרטית, זוכה בעצמו למסתור ולשמירה ברגעים הקשים של החיים. מי שמוותר על הכעס ובוחר ללמד זכות, זוכה בעצמו לחסד שהוא לא תמיד הגיוני, ישועה שהולכת מעל דרך הטבע. זו לא עסקה, זו פשוט הדרך שבה הקב"ה בחר לנהל את העולם. ולפעמים זה בדיוק מה שאנחנו צריכים, לא נס גדול שמשנה הכול, אלא רגע קטן של רחמים, רגע קטן של ראיית הטוב, שמביא איתו שינוי שקשה להסביר בדרך הטבע.

בזכותו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שידע תמיד למצוא את הטוב גם במקום הכי קשה, אפשר ביום הזה לקחת על עצמנו רגע אחד של לימוד זכות אמיתי, על מישהו שקשה לנו איתו, ואולי גם על עצמנו. אתם מוזמנים לשתף את הכתבה הזו עם מישהו שזקוק לזה היום, ולומר יחד פרק תהילים לרפואתם ולישועתם של כל מי שזקוק לכך. שזכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, אמן.