ויהי נועם: מה מבקשים בפסוק על מעשי הידיים

מה בעצם מבקשים בפסוק ויהי נועם? המפרשים מסבירים מהו הנועם, ומה מבקשים בו על מעשה הידיים

בפסוק הזה יש שתי בקשות: בקשה לנועם, ובקשה על מעשה הידיים שלנו. הפסוק מופיע בתהילים צ, יז, ובואו נעבור על המילים המרכזיות בו, בלשון המפרשים.

ויהי נועם ה׳ אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו

נתחיל ב״נועם״. רש״י מפרש: ״שכינתו ותנחומיו״. כלומר, מבקשים שתשרה עלינו שכינתו ושינחם אותנו. במצודת דוד מפורש בקצרה: ״נעימות ה׳ יהיה עלינו״. זו הפתיחה של הפסוק, ורק אחריה מגיעה הבקשה על מעשה הידיים.

ומה עם ״כוננה״? רש״י מסביר שזו ״לשון תחינה״. כלומר, זו מילה של בקשה. הוא מדגים זאת בלשונות דומים מתהילים, ״שמרה״ ו״שפטה״, שגם הם נאמרים כבקשה. ״כוננה עלינו״ הוא אפוא בקשה שמעשה הידיים שלנו יתכונן ויתוקן.

מצודת דוד מוסיף הסבר מעשי מאוד: ״הכן עלינו להיות מתוקן בידינו ולא יארע לנו תקלה בעת נעשה את המעשה״. כלומר, מבקשים שבשעה שאנחנו עושים את המעשה, לא תקרה תקלה. אפשר לחשוב על זה בכל תחום: בעבודה, במטבח, בניהול משק הבית או בעסק. וכשהבקשה חוזרת, ״כוננהו״, מפרש מצודת דוד: ״הכן את המעשה ההוא שלא יארע בם תקלה והפסד מה״.

גם אבן עזרא מפרש את הבקשה. לדבריו, ״כוננה עלינו״ הוא ״לתקן סבות ועלילות שלא יהיה טורח להם ועמל בכל מעשיהם״. מבקשים שלא יהיו טורח ועמל במעשים. ואילו ״כוננהו״ פירושו, כדבריו, ״שיהיה שלם על דרך: אם ה׳ לא יבנה בית״.

למה הבקשה על מעשה הידיים חוזרת פעמיים? רש״י מביא הסבר מעניין: ״ושני פעמים ומעשה ידינו כוננהו: אחד על מלאכת המשכן, שברכן לישראל והתפלל שתשרה שכינה במעשה ידיהם במשכן, ואחת שתהא ברכה במעשה ידיהם״. כלומר, לפי רש״י יש כאן שתי בקשות: האחת שהשכינה תשרה במעשה ידיהם במשכן, והשנייה שתהיה ברכה במעשה ידיהם.

אפשר לקרוא בזה גם הצעה לימינו, וזו קריאה שלנו ולא של רש״י: שהבקשה על ברכה במעשה הידיים רחבה, ומתאימה גם למה שאנחנו עושים בבית ובעבודה. אנחנו עושים את המעשה, ומבקשים שיהיה בו נועם, תיקון ושלמות.

כשמניחים את הפירושים זה לצד זה, אפשר לראות שכל אחד מהם מתמקד בצד אחר של אותה בקשה. רש״י מתמקד במילים ״נועם״ ו״כוננה״ ובברכת המשכן. מצודת דוד מתמקד בכך שלא תקרה תקלה בשעת המעשה. ואבן עזרא מתמקד בכך שלא יהיו טורח ועמל, ושהמעשה יהיה שלם. כולם עוסקים ב״מעשה ידינו״, ומכאן, כך אנחנו קוראים זאת, האופי המעשי של הפסוק.

המפרשים שהבאנו אינם מדברים על שעה מסוימת בשבוע. לא מצאנו במקורות שלפנינו טעם מפורש לאמירת הפסוק במוצאי שבת, ולכן לא נציג כאן טעם כאילו הוא ידוע. מי שרוצה לדעת מהו הטעם ומהו המנהג בקהילתו, מוטב שישאל את הרב שלו.

מה אפשר לקחת מהפסוק לחיים

ראשית, הפסוק פותח ב״נועם״. רש״י מפרש אותו כשכינה ותנחומים, והפסוק מקדים אותו לבקשה על מעשה הידיים. שימו לב לסדר הזה: קודם נועם, ורק אחר כך העבודה. אפשר להבין מכך, וזו הבנה שלנו, שהבקשה על העבודה באה מתוך פנייה אל הקב״ה ולא במקומה.

שנית, מבקשים שלא תהיה תקלה. מי שעובד יודע כמה פעמים דבר קטן מקלקל יום שלם. בלשון מצודת דוד מבקשים ״שלא יארע בם תקלה והפסד מה״, וכדאי לבקש על הדברים המעשיים האלה.

שלישית, מבקשים שהמעשה יהיה שלם. אבן עזרא מביא את ״אם ה׳ לא יבנה בית״ בהסבר ״שיהיה שלם״, ומכאן אפשר ללמוד, וזה לקח שלנו, שאנחנו עושים את מעשה הידיים ומבקשים שיגיע לשלמות.

כדאי לשים לב גם לצורת הפנייה בפסוק. הוא כתוב בלשון רבים: ״אלוקינו״, ״עלינו״, ״ידינו״. מי שאומר אותו מבקש לא רק על עצמו אלא יחד עם אחרים: בני הבית, השותפים לעבודה והקהילה כולם נכללים בבקשה. זו הערה שלנו ולא של המפרשים, אבל היא נובעת ישירות מלשון הפסוק.

רש״י מגדיר את ״כוננה״ כלשון תחינה: זו מילה של בקשה. אנחנו לא מצהירים שהכול יצליח, אלא פונים אל הקב״ה ומבקשים. הפסוק מכיל בקשה לנועם, לתיקון ולשלמות.

עוד פרט הלכתי קטן: בספר האגור מובא ש״כתב רב נטרונאי שאין אומרים ויהי נועם כשחל י״ט בשבוע״. י״ט הוא יום טוב. אם יש לכם שאלה מה נוהגים בקהילה שלכם בשבוע כזה, כדאי לשאול את הרב שלכם.

הצעה שלנו: אפשר לקחת את הפסוק כבקשה אישית בתחילת יום עבודה, בתחילת פרויקט, לפני שנכנסים למטבח או לפני שפותחים את החנות. אפשר לנסות לומר אותו לאט ולהבין כל מילה.

ואם רוצים לומר את הפסוק בכוונה, אפשר לעשות זאת בשלושה שלבים קצרים: לקרוא אותו פעם אחת לאט, להתעכב על המילים ״מעשה ידינו״ ולחשוב מהו המעשה שמחכה לנו היום, ולסיים בבקשה אישית קצרה בלשון שלכם. זו הצעה פשוטה שמתאימה לכל אחד ואחת.

גם מי שאין לו עסק או משרד עושה בכל יום מעשי ידיים: מכין אוכל, מסדר את הבית, כותב, תופר, מארגן. כל אלה נכללים במילים ״מעשה ידינו״, וזו קריאה שלנו. כדאי לחשוב על המעשים הרגילים האלה כשאומרים את הפסוק, ולבקש עליהם נועם, תיקון ושלמות.

כך, אחרי שעוברים על דברי המפרשים, אפשר לחזור אל הפסוק ולקרוא אותו מחדש. המילים אינן מוכרות פחות, אבל הן מקבלות משמעות ברורה יותר: נועם מאת ה׳, מעשה שמתוקן בלי תקלה, ומעשה שמגיע לשלמות. זה הפירוש בקצרה, ואפשר לחזור אליו בכל פעם שאומרים את הפסוק.

והמקום הטוב להתחיל בו הוא תהילים עצמו. הפסוק הזה שייך לפרק צ, ופרק שלם מחכה לכם. הזמינו את עצמכם לומר תהילים בימים הקרובים, ובסיומו לומר את ״ויהי נועם״ מתוך כוונה, ולבקש על מעשה הידיים שלכם ושל כל משפחתכם.