ה' אורי וישעי: מה מסתתר בפרק שאומרים מאלול עד הושענא רבה

יש מזמור שנהגו לומר בסיום תפילת שחרית בימי אלול ותשרי, ומילותיו מדברות גם אל רגעי החרדה. בואו נעבור על המזמור ונבין מה מסתתר בו

פרק כ"זבתהילים פותח במילים: "לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא". זה מזמור שיש בו שני עולמות. בחלקו הראשון יש ביטחון גדול, ובחלקו השני יש חרדה ובקשה. ובסוף, פסוק אחד שמחבר ביניהם. בואו נתבונן בו יחד.

שני חלקים, שני מצבי נפש

לפי אחד הביאורים, "המזמור בנוי משני חלקים שאורכם דומה", כאשר החלק הראשון מביע ביטחון והשני מביע חרדה ובקשה. זה כבר אומר לנו משהו חשוב: המזמור לא מתיימר להיות כולו שלווה. הוא מכיר גם את הרגעים שבהם הלב רועד, ומלמד מה עושים בהם.

נתחיל בפסוק הפותח:

לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא ה' מעוז חיי ממי אפחד

על המילים "ה' אורי" פירש מצודת דוד: "הלא ה' מאיר לי בעת צרה א"כ ממי אירא". כלומר, כשחושך מסביב, ה' הוא האור שלנו, ולכן אין ממי לפחד. אבן עזרא מביא פירוש נוסף: "יש אומרים אורי בלילה שאין שם אור כי הנפש תפחד וישעי ביום". הלילה הוא הזמן שבו הנפש מפחדת במיוחד, ודווקא שם ה' הוא האור.

בפסוקים ב וג מתוארים אויבים ומחנה ומלחמה:

אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח

מובא בפירושים שהביטחון הזה בא מכך ש"אני חי את אהבת ה' בכל ליבי", ושביטחון זה "מגן עליו מכל צרה". הביטחון כאן איננו הכחשה של הסכנה. הוא תלוי בקשר שהאדם מרגיש עם הקב"ה.

"אחת שאלתי": הבקשה האחת

הפסוק הרביעי הוא לב המזמור:

אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו

מה פירוש "אחת שאלתי"? מבין כל מה שאפשר לבקש מהחיים, דוד מבקש דבר אחד. על פי אחד הביאורים, "מזמור זה מתרכז במשאלה המרכזית של דוד כל חייו היא להיות בבית ה'". ויש מסבירים ש"בית ה' הוא בתוך לבו של אדם, בו הוא מרגיש את טובו ואהבתו של בורא עולם". לפי ההסבר הזה, הקרבה לה' יכולה להיות בתוך הלב.

בשיעור בתהילים נאמר על המשאלות שבמזמור: "כל שש המשאלות הללו, באמת אחת הן", אלא שהיא מתגלמת בצורות שונות המתאימות לנסיבות החיים המשתנות. יש כאן לקח פשוט וחזק: כשיש הרבה דאגות, אפשר לשאול מה הדבר האחד שבאמת חשוב לנו.

בפסוק ה מתואר מה הקרבה הזו נותנת, ובפסוק ו ממשיך המזמור:

כי יצפנני בסכה ביום רעה יסתרני בסתר אהלו בצור ירוממני

ועתה ירום ראשי על איבי סביבותי ואזבחה באהלו זבחי תרועה אשירה ואזמרה לה'

מובא שהמילים "כי יצפנני בסוכו" רומזות לחג הסוכות, ולכן יש שרואים במזמור קשר לחגי תשרי.

הפנייה בתפילה: מביטחון לבקשה

מכאן המזמור משנה כיוון. בפסוקים ז עד י הלשון הופכת לפנייה ישירה ולתחינה:

שמע ה' קולי אקרא וחנני וענני

אל תסתר פניך ממני אל תט באף עבדך עזרתי היית אל תטשני ואל תעזבני אלהי ישעי

כאן כבר אין שלווה. לפני כן מופיע הפסוק "לך אמר לבי בקשו פני את פניך ה' אבקש", ואחריו הבקשה מה' שלא יסתיר את פניו: "אל תסתר פניך ממני". הפסוק הבא מדבר על מי שנעזב:

כי אבי ואמי עזבוני וה' יאספני

גם כשהקרוב ביותר אינו לצידנו, ה' אוסף. בשיעור מתואר שהחלק השני כולל תחושה של הסתר פנים, ובחלק הזה מופיעות גם הבקשות: "הורני ה' דרכך ונחני בארח מישור", ו"אל תתנני בנפש צרי". כך המזמור מלמד שאפשר לבוא אל ה' גם בלב כבד, בלי להסתיר את הפחד.

בפסוק "לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים" מובא בשם הפרי צדיק שבמילה "לולא" נרמזות האותיות של אלול, "שאז הזמן לתקן מעשיו".

"קוה אל ה'": ההמתנה שמחזקת

המזמור מסתיים כך:

קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'

מה משמעות "קוה אל ה'"? לפי השיעור, פסוק הסיום "מהווה, כאמור למעלה, מסקנה משותפת לשני חלקי המזמור", והכפילות נועדה לסיים כל אחת ממחציות המזמור: "קוה אל ה' - כשאתה מצוי בשלוות הבטחון", וגם בעת הסתר פנים. כלומר, הציווי הזה מתאים גם ליום טוב וגם ליום קשה. ההמתנה לה' היא לא ויתור. היא מה שנותן ללב כוח.

והפסוק עצמו אומר "חזק ויאמץ לבך", ובכך מסיים את המזמור בחיזוק.

למה אומרים את המזמור בימי אלול ותשרי, ומה הוא נותן לנו בעת פחד

ברוב קהילות ישראל נוהגים לומר את המזמור בסיום תפילת שחרית, מתחילת חודש אלול עד יום הושענא רבה. נאמרו כמה טעמים לכך. אחד הטעמים: במזמור יש רמז לחגי תשרי החלים בתקופת אמירתו, כמו הסוכה בפסוק ה. בנפרד, מובאת דרשה על הפסוק הפותח: "'אורי' - בראש השנה שהוא יום הדין. 'וישעי' - ביום הכפורים שיושיענו וימחול לנו על כל עונותינו".

ומה לגבי פחד וצרה? הנוסח עצמו עונה על כך. אם נתבונן, פחדים רבים מופיעים בו: אויבים, מלחמה, בדידות, עדי שקר, הסתר פנים. ומול כולם המזמור מפנה אל הקשר עם הקב"ה. לכן אפשר לפנות אליו גם ברגעי חרדה. אנחנו לא מבטיחים תוצאה מסוימת, אבל המילים האלה יכולות לחזק ולהזכיר מי עומד לצידנו.

והעיקר, כפי שהוזכר, שהמזמור לא דורש מאיתנו להעמיד פנים. הוא מתחיל בביטחון, עובר דרך חרדה, ומסיים בהמתנה ובחיזוק. כך גם בחיים: לא תמיד נרגיש בטוחים, אבל תמיד אפשר לומר "קוה אל ה'".

בואו נאמר את הפרק הזה יחד השבוע, לאט ובכוונה, ונתפלל על עצמנו, על משפחותינו ועל כל עם ישראל. "חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'".